איראן מתפרקת וישראל עולה כלביא. דעה
בעוד המטחים של איראן הפכו לסמליים ולתודעה בלבד – האולפנים שמפיצים ייאוש, אנשי העולם הישן. זו לא מלחמה מול חמאס וחיזבאללה, אלא מלחמה מול ממשל מרכזי וציווליזציה.
איראן נמצאת בשלב המתקדם של התפרקות ממשל מרכזי. לא קריסה כללית של המדינה: אלא של מוסדות הליבה שמאפשרים שליטה רודנית אחידה על מדינה ענקית.
היום צה”ל פגע במפקדת ביטחון הפנים – זו לא רק פגיעה סמלית. מדובר במוקד הדיכוי המרכזי של המשטר, שאחראי לשליטה באזרחים, להוראות ירי, להחלטות מעצר, ולסיכול מהומות. כשזרוע הדיכוי נשרפת – המשטר מאבד את היכולת לפקד.
תושבי איראן מנותקים מהאינטרנט – זו לא רק הגבלה אזרחית. זו קריסת היכולת לשלוט בפריפריה. בלי מידע – אין ממשל. בלי תקשורת – אין הנחיות. בלי בורסה ופשיטות על קריפטו אין כלכלה. ובלי יכולת להעביר פקודות – אין מדינה ריכוזית.
טהרן – בירת איראן, העיר הגדולה והמשמעותית ביותר שממנה השלטון המרכזי חזק ושולט על כל איראן, מתרוקנת מאזרחים. מי שמאבד את העיר הגדולה, מאבד את הפריפריה ואת המדינה ולא יכול להזרים כוחות בקלות עוד.
המטחים לישראל יורדים בהתאמה לשליטה האווירית של צה”ל. הבכירים בטהרן יודעים שהם בין תעמולה שקרית, חיסולים ואווירת חרדה מתמדת. זה לא חמאס שאנשיו חונכו להיות בשר תותחים של מלט”ים או שלחטוף מישראל ולשגר רקטה זה הישג. מי יחוסל? ומי יהיה חשוד כמלשין ע”י הממשל? או שישראל תוציא אותך להורג או המדינה. לכן עדיף לא ליזום ולהגיד “כן” עדרי, שמונע הליכי חשיבה.
מה שמבדיל בין מדינה רודנית מתפקדת לבין כאוס:
1. יש שליטה על המידע. (כשמורידים אינטרנט, אין)
2. יש קבלת החלטות מיומנת. (כשיש חיסולים ואווירת הלשנה, אין)
3. כשיש פיקוד אחיד על מנגנוני הכוח ויכולת יצירת שליטה. (הוא מושמד מהאוויר)
כל אלו יוצרים “הנדסת מדינה”.
שלושת העוגנים האלו נשברים בטהרן כשהפקיד עושה תמונת AI מבישה מרגיש את הפצצות צה”ל וקצין המדינה לא יכול לנוע ממקום למקום לאכוף סדר.
זה הרגע שהתעמולה מתנגשת במציאות והמדינה מאבדת שליטה.
העולם נוטש את איראן. פקיסטן חיבקה אותה ואז סוגרת גבולות ונפגשת עם טראמפ. סין ורוסיה בלי סיוע ממשי של רכבת אווירית וארצות הברית של אמריקה אומרת במפורש: כניעה.
האינדיקציה הכי גבוהה להתפוררות: סין, רוסיה, פקיסטן, טורקיה וחיזבאללה. הן מתלהמות מול התקשורת אבל עושות אחרת, כי הן חולקות גבול או אינטרסים עם איראן. סין ורוסיה לא יכולות להפקיר פומבית כי ההשפלה גדולה מדי.
פקיסטן וטורקיה ויודעות שהמיעוטים על הגבול מריחים חירות – הבלוצ’ים בין פקיסטן לאיראן, הכורדים בין איראן לטורקיה. חיזבאללה השיעי מנותק מאיראן ע”י סוריה הסונית אחרי שהפלנו את משטר אסד ויודע – אין מי שיעזור.
כשמדינה כמו איראן, שמבוססת על שליטה ריכוזית אגרסיבית, מאבדת את היכולת להטיל מרות בפריפריה, כשגבול פקיסטן נסגר, כשפרברי טהרן בוערים ואין תגובה אחידה – זו כבר לא רק תקלה. זו דליפה עמוקה של סמכות שיכולה להתעורר למרד מיעוטים, הפיכה אזרחית או התפרקות אימפריליסטית. לא סתם יש המון עמים דוברי פרסית במזרח התיכון – זה תהליך שאיראן חוותה כבר בתבוסות. והעולם? אף אחד לא מתאבד בשביל מפסידים.
הסוף של משמרות המהפכה קרוב. יהיו ימים ושבועות קשים, אסור להיות עם שאננות ויוהרה כמובן. אך בקצב הנוכחי, המשטר שם מאבד זכות קיום.
דור הניצחון קם כלביא.
בעז”ה נעשה ונצליח.
לעבר ישראל הגדולה, העולם החדש ועידן הניצחון.
קרדיט: ערוץ הטלגרם טופז רם קרדיט לתמונות: ערוץ הטלגרם היוצרים AI