מצרים מגבירה כוננות נוכח מהלכים אתיופיים הנתמכים על ידי רוסיה להקים כוח ימי. ספויילר: האם ישראל צריכה להגביר עירנות לנוכח?
בהתפתחות יוצאת דופן בזירה האזורית, דוחות מודיעין אחרונים חשפו שיתוף פעולה צבאי גובר בין רוסיה לאתיופיה, במיוחד בתחום הימי. ממצא זה עורר חששות בחוגים אסטרטגיים מצריים על רקע אינדיקציות לצעדים חסרי תקדים מצד הצבא המצרי להתמודדות עם כל איום פוטנציאלי.
על פי מכון לנסינג האמריקאי, יירטו קשרי מודיעין בין גורמים צבאיים רוסים ואתיופים המאשרים כי אתיופיה, בתמיכה רוסית ישירה, מבקשת להקים כוח ימי בר-קיימא, למרות מעמדה כמדינה ללא מוצא לים. התפתחות זו היא חלק מחזונו של ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, להקים צי ימי לאומי, כחלק משאיפה אסטרטגית שמטרתה להבטיח מוצא ימי קבוע למדינתו בים סוף.
על פי דיווחים, ראש המטה של צבא אתיופיה חתם לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם סגן שר ההגנה הרוסי, הקובע כי מוסקבה תתמוך באתיופיה באימונים וציוד ימי. זה כולל הכשרה של בין 50 ל-500 קצינים אתיופים בשלב הראשון. טרם הוחלט האם האימונים יתקיימו ברוסיה או באתיופיה.
אתר האינטרנט All Africa דיווח כי אדיס אבבה קרובה לסיום בניית מטה בשטח של 30,000 מ”ר עבור חיל הים האתיופי בבירה, למרות חוסר הגישה של המדינה לים. המטה החדש כולל מרכזי פיקוד, חדרי בקרה ומתקני רפואה וספורט, דבר המשקף את רצינות הפרויקט, שצבר תאוצה פוליטית וצבאית חסרת תקדים.
על פי אותם מקורות, רוסיה מבקשת לתווך בין אתיופיה לג’יבוטי, אריתריאה וסומליה כדי להבטיח בסיס צבאי או נמל ימי לצבא אתיופיה. עם זאת, מדינות אלו סירבו עד כה לאפשר הקמת מתקן כזה מסיבות ביטחוניות ופוליטיות, בהתחשב בקשריהן ההדוקים עם מצרים וטורקיה.
משקיפים סבורים כי כישלונה של מוסקבה להבטיח בסיס ימי משלה באזור הניע אותה לאמץ את הפרויקט האתיופי כחזית להשפעה רוסית בים סוף. ארצות הברית לא התנגדה לצעדים אלה, ושגרירה באדיס אבבה אף הצהיר על תמיכת ארצו ב”זכותה של אתיופיה לגשת לים”.
מצד שני, קהיר עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות הללו, על רקע הערכות לפיהן אתיופיה לא רק מבקשת לאיים על ביטחון המים של מצרים באמצעות סכר הרנסנס הגדול של אתיופיה, אלא כעת גם שואפת להרחיב את השפעתה לים סוף, ובכך מהווה אתגר ישיר לביטחון הלאומי המצרי והערבי.
התפתחויות אלה מגיעות לאחר פגישה סגורה בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לעמיתו הרוסי, ולדימיר פוטין, שנשמרה בסוד, דבר המצביע על כך שהנושא נדון במסגרת נושאים אסטרטגיים רגישים, במיוחד לאור התעלמותה לכאורה של וושינגטון מדאגותיה של קהיר.
משקיפים מדברים על ניסיונותיה של אתיופיה להקים כוח ימי המסוגל להתעמת עם החות’ים, בין אם בתיאום עם ארצות הברית או עם ישראל. משמעות הדבר היא איום צבאי אתיופי במצר באב אל-מנדב, אשר ישפיע ישירות על התנועה הימית ומעבר הספינות בתעלת סואץ. גם אם לא תפרוץ מלחמה בין הכוחות האתיופיים לחות’ים, נוכחות צבאית אתיופית באזור זה מהווה איום ממשי על ביטחון תעלת סואץ, במיוחד לאור העוינות הידועה בין אתיופיה למצרים.
קרדיט: רשתות חברתיות
בנוסף, אתיופיה נתפסת כמדינה המהווה את האיום הגדול ביותר על ביטחון המים של מצרים ועל האינטרסים הלאומיים שלה עקב סכר הרנסנס הגדול של אתיופיה (GERD), שטרם נחנך רשמית ועומד בפני אתגרים טכניים משמעותיים. עם זאת, אתיופיה מנצלת סוגיה זו באופן דיפלומטי ומחזקת את מעמדה האזורי על ידי תמיכה במדינות אגן הנילוס והצגת הסכר כסמל לניצחונה.
מידע מאשר כי רוסיה תספק לחיל הים האתיופי ספינות ותסייע באבטחת בסיס ימי בים סוף, שינוי אסטרטגי מסוכן. התפתחות זו מהווה איום ישיר על הביטחון הלאומי המצרי, נקודה שגורמים מצריים הכריזו שוב ושוב, והדגישו כי לא יקבלו כל נוכחות צבאית אתיופית בים סוף.
מצרים, מצידה, נקטה צעדים לחיזוק יכולותיה הימיות באמצעות משא ומתן עם ספרד, צרפת וסין לרכישת צוללות ופריגטות מתקדמות , בנוסף להקמת מפעלים מקומיים לייצור יחידות ימיות מתקדמות. צעדים אלה מגיעים כחלק מהיערכותה של מצרים לכל איום פוטנציאלי מצד אתיופיה, במיוחד אם האחרונה תצליח להקים נמל ימי או לפרוס כוחות ימיים בים סוף.
מקורות מצביעים על הסכם שיתוף פעולה איראני-אתיופי שנחתם במאי 2025, הכולל שיתוף מודיעין והעברת טכנולוגיית ייצור כטב”מים, שיפור היכולות הצבאיות של אתיופיה וחיזוק השפעתה של טהרן באפריקה.
שיתוף פעולה זה, בשילוב עם תמיכתה הרוסית, מסבך עוד יותר את תמונת הביטחון בים סוף. רוב המדינות הגובלות בים סוף, כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וסומליה, מתנגדות לנוכחות כוחות ימיים אתיופיים שם, בעוד שרוסיה ואיראן תומכות במהלך זה למטרות אסטרטגיות ספציפיות.
קרדיט: מתוך שידורי פראנס 24
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, דן בנושאים אלה במהלך ביקורו במוסקבה ופגישתו עם נשיא רוסיה, והביע את דחייתה של מצרים לצעדים אלה, המאיימים על ביטחונה הלאומי. הוא גם נפגש עם שר החוץ האיראני בקהיר, כחלק מניסיון מצרים להבין את מטרותיה של איראן בתמיכה באתיופיה ובחיזוק השפעתה באזור.
בקצרה, אתיופיה שואפת למנף את כוחה הימי כדי לחזק את השפעתה האזורית ולהשיג הישגים פוליטיים וכלכליים, בעוד שמצרים משרטטת קו אדום כנגד כל איום דומה, ומגבירה את מאמציה לשפר את יכולות ההגנה הימיות שלה ולהגן על האינטרסים החיוניים שלה בים סוף ובתעלת סואץ.
הערה ברקע הכתבה: הידיעות על העלאת כוננות בצבא המצרי, לטענתם, לנוכח האיום האתיופי מחייב את ישראל להגביר עירנות.
העירנות תבוא לא נוכח תנועת כוחות מאיימת לכיוון ישראל, אך עצם העובדה שבצבא מצרים העלו כוננות מחייב את ישראל ליתר עירנות!
הקונפליקט התמידי: מצב בשטח מול פירוש כוונות!
קרדיט: ערביכ דפנס קרדיט לתמונות: AI