לבנון ונשקם של חיזבאללה: הבטחות שבורות והחלטות חסרות -או- איך חיזבאללה מרמה את כולם ולא מתכונן למלא את התחייבויותיו
נראה כי בלבנון לא מאמינים כי חיזבאללה מתכונן להסגיר את נשקו ולפעול במדינה כיישות פוליטית ולוותר על כוחם הצבאי ולהסכים כי רק לצבא לבנון יש את הזכות החוקתית להפעיל נשק במדינה.
לטענת גורמים רבים , כפי שזה מתבטא בהלכי הרוח אצל אנליסטים פוליטיים לבנוניים , חיזבאללה עושה הכל כדי למסמס את הכוונה של המדינה להתחיל בשיקום בעזרת המערב המותנה בהסגרת הנשק של כל הגורמים בלבנון או אז המערב יתחיל להזרים להם כספים לשיקום הכלכלה ושיקום הכפרים בדרום לבנוןשנהרסו במלחמה נגד ישראל.
הם מאמינים כי למעשה חיזבאללה, ככל הנראה בהוראה ישירה של איראן, עושה הכל למסמס את החלטות ממשלת לבנון וכי הארגון , ביחד עם בן בריתו מתנועת אמל , מרמים את כולם ואין להם כל כוונה לאפשר את שיקום לבנון.
וכך כותב אנאליסט בכיר בלבנון:
בתקופה שבה לבנון שוקעת במשברים, הממשלה מתקדמת כמו צב בדרכים משובשות ומפותלות, למרות הציפיות העצומות שמדינות האזור והמערב מצפות לה. הכל נדחה לאזור ההמתנה; הרפורמה נדחית, והמונופול על הנשק והקשר עם חיזבאללה מתקדמים באיטיות וללא פתרון, למרות הדרישות הרבות והרגישות. חיזבאללה מתמהמה, משנה את דרכו ומרמה בנאומיו, אבוד באוצר המילים של ניצחונותיו והתנגדותו. יחד איתו, כמובן, נמצא בן בריתו, נביה ברי, שמנסה להערים על מקבלי ההחלטות, בעוד שלבנון ועמה משלמים את המחיר.
השיקום ממתין לחוקי הרפורמה, ובמיוחד אלו הקשורים לתיקון מצב הבנקאות ולמונופול הנשק, אשר נמשך וימשיך להתארך, שכן נשיא הרפובליקה והממשלה טרם קיבלו החלטה נחרצת או קבעו לוח זמנים או מועד אחרון סופיים למסירת הנשק של חיזבאללה. קיים חשש כי יהיו לכך השלכות על נושא הנשק הפלסטיני, שיישומו היה אמור להתחיל ב-15 לחודש זה, וייתכן שיתפוגג בין דחייה ליישום.
הזמן אוזל למשטר והמדינה בתרדמת חורף
כל זאת, בעוד שההזדמנויות והמועדים אוזלים, בעוד אנו מוצאים את הברית אבודה בין ביטויי דיאלוג ותקשורת, וחיזבאללה עדיין שקוע בדילמה לגבי פרשנות החלטת האו”ם והוראות ההסכם: האם היא מוגבלת לדרום נהר הליטאני או שמא היא כוללת גם את הצפון? בינתיים, ישראל ממשיכה בתוקפנותה כל עוד חיזבאללה ממשיך לספק לה הזדמנויות להמשיך בתוקפנותו, ומדינת לבנון נותרת אבודה בין מילים לנאומים; דיבורים רבים, אך מעשים ויישום מעטים, מעטים מאוד.
העידן שהלבנונים קיוו שיהיה ברכה נקרע כעת בין מעשה להחלטה, ומשאיר את העם הלבנוני מבולבל ואבוד בין עקירה בכפייה לחזרה לכפריו ועיירותיו, ללא החלטה ברורה ומפורשת.
שיקום ונשק
כל אחד בלבנון, החל מבכירים ועד מפלגות וכוחות פוליטיים, יודע כי שיקום הכפרים ( שבדרום לבנון) נדחה עד ליישום מונופול הנשק וחיזבאללה ימסור את נשקו. ישראל גם כופה עובדה מוגמרת בכך שהיא מסרבת לשובם המלא של העקורים לכפריהם מבלי שחיזבאללה ימסור את נשקו.
ישראל מאשימה את חיזבאללה בשיקום התשתית הצבאית שלו, הנחשפת יותר ויותר על ידי המידע המדוייק המגיע מעבר לגבול, בנוגע להחרמת משלוחי נשק של כוחות הביטחון הסוריים שחיזבאללה מנסה להבריח מעבר לגבול. זה נותן לישראל הזדמנות למצוא הצדקות לאי נסיגה מחמש הנקודות שתפסו על אדמת לבנון ולהמשך חיסוליה באמצעות כטב”מים, כמו בהפצצה האחרונה על אזורים שונים בפרברים הדרומיים של ביירות ( שכונת א-דאחייה). זאת בנוסף להצהרות של מומחי תקשורת ואנליסטים המזוהים עם חיזבאללה בטלוויזיה המקומית והלוויין.
כל זה קורה בתקופה שבה העולם ממתין לעידן שבו הם נתנו את אמונם שממשלת לבנון תעשה ולו מעט , או לכל הפחות, תיישם את הרפורמות הנדרשות, יחד עם עבודה מסוימת על בלעדיות הנשק. ( קרדיט: אלג’נובייה)
המסקנה של ישראל , שאם ברצונה לפתור אחת ולתמיד את סכנת חיזבאללה על גבולה הצפונית היא צריכה להעלות מהלך ולהתחיל לפגוע באגרסיביות הולכת ומתעצמת נגד חיזבאללה עד שיאות להתפרק מנשקו ולהפוך יישות פוליטית בלבד במדינה.
ישראל רואה בעיניים כלות איך איראן מתערבת בבוטות בענייניה הפנימיים של לבנון מבלי שהמערב ינקוט בצעדי ענישה קשים נגדם.
גם ארה”ב אמרה שלא תספק נשק לצבא לבנון , כפי שהבטיחה עד שהרפורמות שממשלת לבנון הבטיחה – יתבצעו.
ישראל צריכה לפעול נגד חיזבאללה ביתר אגרסיביות כבר היום. אין מה לצפות מהם ל”כוונות טובות” , בסופו של יום זה לא האינטרס של איראן והם עבדים נרצעים שלהם.
קרדיט: אלג’נובייה קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות