כסף מזומן, אמל"ח ומאבק ריבונות: מדוע חיזבאללה מבעיר את הדאחייה למען טיסות לטהרן?
דיווח: תחת כיסוי ארגון "חברים של לבנון ואיראן", חיזבאללה מתסיס שוב את הרחוב בחרט חריק ( שכונת א-דאחייה שבבירות מעוז חיזבאללה) בדרישה לחידוש הטיסות עם טהרן. העניין אינו נסיעה אזרחית או אינטרסים מסחריים רגילים… אלא ניסיון לפתוח מחדש את קו האספקה האיראני המשרת את הפרויקט של חיזבאללה, את נשקה ואת השפעתה.
הסיפור מאחורי ההתססה והדרישה של חיזבאללה לחידוש הטיסות הישירות בין טהרן לביירות נובע ממצוקה כספית ולוגיסטית חריפה של הארגון, שאיבד את נתיב ההברחות המרכזי שלו. בעקבות הלחץ המבצעי של ישראל והחלטות הממשל החדש והצבא בלבנון, נאסרה נחיתת מטוסים איראניים בנמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי בביירות.
הרקע: חסימת "צינור החמצן" האיראני
במהלך השנים האחרונות, ובמיוחד לאחר סבבי הלחימה, ניסה חיזבאללה להשתמש בטיסות אזרחיות מטהרן כדי להבריח מזוודות עם מאות מיליוני דולרים במזומן ורכיבי אמל"ח רגישים ישירות לתוך ביירות.
- האיסור הלבנוני: בעקבות אזהרות תקיפה מפורשות של צה"ל ושינוי המגמה הפוליטית בלבנון (השואפת להתרחק מההשפעה ההרסנית של איראן), רשויות התעופה ומנגנוני הביטחון בלבנון סירבו לאפשר למטוסים איראניים (ביניהם של חברת "מהאן אייר") לנחות.
- תקדימי העבר: כאשר הממשלה הלבנונית מנעה נחיתות דומות או החרימה מזוודות מזומנים של משלחות איראניות, הארגון שלח את אנשיו להפגין באלימות, לחסום כבישים ולהצית צמיגים מחוץ לשדה התעופה.
- הסלמה באיומים: לאחרונה, בכירי חיזבאללה אף איימו בגלוי בכלי התקשורת שלהם (כמו רשת "אל-מנאר") כי אם לא יחודשו הטיסות, הארגון ינקוט בצעדים שיביאו לשיתוק מוחלט של נמל התעופה בביירות וימנעו מכל מטוס אחר לנחות בו.
הכוונה המרכזית
חיזבאללה מנסה להשיג מספר מטרות אסטרטגיות ופנימיות באמצעות הלהטת הרוחות בדאחייה:
- שיקום פיננסי דחוף ומניעת קריסה: בעקבות הפגיעה הקשה בתשתיות הארגון וההרס המסיבי בדאחייה ובדרום לבנון, חיזבאללה זקוק נואשות לכסף המזומן האיראני כדי לשלם משכורות לפעיליו, לתמוך במשפחותיהם ולממן את שיקום המערכות שלו. ללא הטיסות, "צינור החמצן" הכלכלי שלו חנוק.
- אכיפת ריבונות וכפיית כניעה על ממשלת לבנון: הארגון מנסה להוכיח שהוא עדיין בעל הבית האמיתי במדינה. באמצעות איומים בשיתוק שדה התעופה, חיזבאללה מנסה להפחיד את הדרג המדיני בביירות ולגרום לו להיכנע לתכתיבים של טהרן, תוך עקיפת האינטרסים הלאומיים של לבנון.
- יצירת מנוף לחץ בינלאומי: חיזבאללה ואיראן מנסים להציג את הפסקת הטיסות כ"מצור לא חוקי" או ככניעה לבנונית לתכתיבים מערביים וישראליים. הם מקווים שהתססה בשטח תאלץ גורמים בינלאומיים להתערב כדי למנוע קריסה של התעופה האזרחית בלבנון, ובכך לאפשר לאיראנים לחזור לטוס במסווה אזרחי.
- שימור הלגיטימציה בקרב הבסיס השיעי: הלהטת הרוחות ברחובות הדאחייה נועדה גם לתעל את התסכול הציבורי של התומכים ברובע ההרוס כלפי "האויב החיצוני" וממשלת לבנון, במקום שהביקורת תופנה כלפי הנהגת חיזבאללה שהביאה עליהם את החורבן.
