גיוס לצה”ל של חרדים, משתמטים, ובכלל גיוס מספק לצה”ל ,יצליח רק אם יהיה,ואולי בעיקר, תוצאה של תמריץ כלכלי
גיוס לצה”ל של חרדים, משתמטים, ובכלל גיוס מספק לצה”ל ,יצליח רק אם יהיה,ואולי בעיקר, תוצאה של תמריץ כלכלי!
רקע כללי
גיוס החובה החל בשנת 1948 בעת הקמת המדינה ומלחמת העצמאות ונמשך עד היום וזאת כאשר תקופת הגיוס גדלה מ כ שנתיים ל כ 3 שנים.
עובדה: אין היום בעולם הדמוקרטי מדינה אחת שם מתקיימת חובת גיוס לצבא לתקופה של 3 שנים.
עובדה: הגיוס לצבא במרבית המדינות הוא “התנדבותי”.
בצבאות המערב ה “מתנדבים” מקבלים וזאת בנוסף לעניין ולתחושת האתגר שמספק השירות הצבאי גם שכר סביר והטבות משמעותיות שיש להם ערך כלכלי.
הסבר
הבעיה של מדינת ישראל? הגודל הנדרש של צה”ל.
בגדול, ובגלל המציאות הבטחונית התמידית של מלחמה יום יומית, מדינת ישראל נדרשת להחזיק כדרך שיגרה צבא גדול מאוד.
צבא גדול יחסית לגודל האוכלוסיה של מדינת ישראל וגם גדול יחסית בשיעור של פי 10 לפחות מזה הקיים במדינות מערביות אחרות.
צה”ל ברמת גודל, צבא קבע והצבא הסדיר, הוא צבא ענק, ובנוסף הוא מתחזק מערך מילואים גדול מאוד.
הסיסמא “כל העם צבא” משקפת את המציאות הישראלית וזה המצב שמתקיים מאז הקמת המדינה וזה גם המצב הצפוי למדינה בשנים הבאות.
הבעיה היא שבמציאות של המאה ה- 21 ובפיתויים שיש לאנשים בארץ ובעולם לא ניתן לתחזק את המערכת הזו שנדרשת תמיד להיקף כוח אדם אדיר.
לתחזק את המערכת הזו שמקיפה מאות אלפי אנשים שמרביתם צעירים בגילאי 18-22 או שהם אנשי מילואים שהם ברובם מפרנסים ובעלי משפחות וקריירה , היא האתגר.
לא ניתן לתחזק את מאות אלפי המשרתים רק על ערכים של פטריוטיות ותרומה למדינה ולחברה וכד’.
הפתרון להגברת הרצון להתגייס חייב להיות גם כלכלי וניהולי!
קרדיט: דובר צה”ל
להלן מס’ רעיונות ויש עוד:
1, יעול המערכת
עובדה, כל אחד יודע שהמערכת הצבאית אינה יעילה בלשון המעטה.
א, חייבים לצמצם בצבא הקבע והסדיר וגם בצבא המילואים תפקידים ותקנים שיש בהם כפילות ו/או תפקידים שאין בהם צורך ובמקביל לעבור לביצוע של תפקידים רבים באמצעות טכנולוגיה מחליפת אדם וספקי שירות חיצוניים.
אני מעריך שניתן להגיע לחיסכון ניכר בכוח אדם בהשוואה למצב הנוכחי, חיסכון בהיקף של עשרות אלפי אנשים בקבע, בסדיר ובמילואים.
יעול יאפשר חיסכון כלכלי בהיקף של מיליארדי ש”ח לשנה, יעול שייצר הון כלכלי אותו ניתן להעביר לתקציב הנדרש לתמריצים הכלכליים.
ב, שימוש יעיל יותר באנשי המילואים.
חיילי סדיר וצבא קבע שאין צורך במילואים במקצוע הצבאי שלהם יעברו הסבה למקצועות צבאיים בהם יש ביקוש לכוח אדם.
המצב בו עשרות אלפי חיילים משתחררים מהשירות הסדיר ואין למערכת יכולת להשתמש בהם במילואים אינו סביר.
קרדיט: רשתות חברתיות
2, תמריצים כלכליים
א, השכר הבסיסי של חיילי הסדיר חייב להיות שכר המינימום הנוכחי, תומכי הלחימה יקבלו מעט יותר, הקרביים מעט יותר מתומכי הלחימה, ומי שמצוי בסיכון מיידי ורק בעת שהוא מצוי בסיכון עוד יותר.
הסתייגות, התהליך הזה חייב להיות מבוקר ולא מושחת.
כך לדוגמא מי שמשרת כיומיים בשבוע בבסיס ו 4 ימים מצוי בבית יקבל רק חצי שכר מינימום.
ב, משרתי המילואים
בנוסף לשכר הנוכחי שלהם, זה המשולם מהביטוח הלאומי וממקום העבודה, יקבלו משרתי המילואים כתוספת את השכר המקביל של חיילי הסדיר.
בנוסף, משרתי המילואים ברמה של 30 יום בשנה ויותר יקבלו ע”ח המדינה לימודים חינם לתואר ראשון או למקצוע מקביל וכן סיבסוד ע”ח המדינה של כמחצית מהריבית על המשכנתא הנדרשת לרכישת דירה סבירה.
לסיכום: כדי להקל על בעיית כוח האדם בצה”ל חייבים לשלב תמרוץ כלכלי בהתייעלות ניהולית כלכלית.
להערכתי זה ישפר את מצב הגיוס אצל כל המשתמטים גם מי שעושים זאת כתוצאה מעקרונות דתיים ואחרים.
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: ויקיפדיה