דעה: התוכנית להעברת פלסטינים מעזה ללוב – לא רק פתרון ביטחוני, אלא גם מהפכה כלכלית!

לאחר חודשים של לחימה והסלמה בלתי נגמרת, עולות יוזמות מדיניות בינלאומיות שמטרתן ליצור פתרון ארוך טווח למצב בעזה. אחת התוכניות שעלו לשולחן, ביוזמת גורמים שמרניים בארה”ב (כולל מקורבים לממשל טראמפ), כוללת העברה הדרגתית של עד מיליון תושבים מהרצועה ללוב, במסגרת פרויקט בין-מדינתי בתמיכת מדינות ערב ובגיבוי תקציבי משמעותי.

אז למה בעצם זה חשוב גם כלכלית?

1. סיום הבזבוז הביטחוני – שחרור עשרות מיליארדים לטובת אזרחי ישראל

מאז ההתנתקות, ישראל הוציאה עשרות מיליארדי שקלים על התמודדות מול עזה:
• עשרות מבצעים צבאיים
• מערכות הגנה כמו כיפת ברזל
• שיקום תשתיות בדרום
• מיגון יישובים ומפעלים
• גיוסי מילואים שחוזרים כל שנה

רק מבצע “שומר החומות” עלה למשק הישראלי מעל 10 מיליארד ש”ח – בלי תוצאה אסטרטגית.
ברגע שתיווצר יציבות אזורית ללא תשתית טרור – הכסף הזה יתפנה למטרות אמיתיות: דיור, חינוך, בריאות ותשתיות.

2. שיתוף פעולה אזורי – מודל כלכלי חדש במזרח התיכון

לוב מחזיקה כיום מיליארדי דולרים שהוקפאו במסגרת סנקציות בינלאומיות. במסגרת התוכנית, יש כוונה לשחרר חלק מהכספים האלו כדי לממן:
• קליטת אוכלוסייה פלסטינית
• הקמת תשתיות דיור, בריאות ותעסוקה
• פיתוח אזורים נטושים בלוב

אם המהלך יבוצע – הוא יכול להפוך את לוב ממדינה כושלת למודל שיקומי אזורי, תוך שיתוף פעולה עם מדינות כמו מצרים, איחוד האמירויות וערב הסעודית. לישראל זה אומר פחות לחץ בינלאומי, יותר יציבות גיאו-פוליטית, ופוטנציאל לשיתופי פעולה חדשים.

3. בנייה מחודשת של העוטף – ערך נדל”ן, תעסוקה וצמיחה אזורית

כשאיום הטרור נעלם – פתאום כל הדרום הופך ליעד לצמיחה:
• עליית ערך הנדל”ן בעוטף עזה
• חזרת משפחות ופתיחת עסקים
• פיתוח תיירות, חקלאות והייטק בפריפריה

המשמעות: מאות מיליוני שקלים של השקעות פרטיות, בלי הצורך להילחם כל שנה על השקט.

4. שוק עבודה נקי – בלי תלות בכוח עבודה מהחמאס

העסקת עובדים מעזה תמיד כללה סיכון ביטחוני ופוליטי. התוכנית תאפשר לישראל לפתח שוק עבודה עצמאי ויציב, תוך שילוב טוב יותר של אוכלוסיות פריפריה, חרדים וערבים ישראלים.
במקום תלות – ביטחון תעסוקתי.

ומה הסיכון?

כמובן שמדובר במהלך מורכב, בעל היבטים הומניטריים, משפטיים ובינלאומיים.
אבל הכלכלה הישראלית כבר לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך לשלם את מחיר ההקפאה מול עזה.
אם נמשיך כמו עכשיו – כל שנה תעלה מיליארדים. אם ננוע לעבר פתרון אסטרטגי – הרווח יהיה של הדורות הבאים.

 לסיכום: תוכנית ההעברה לעזה איננה “פתרון קסם”, אך היא הזדמנות נדירה להפוך את הגלגל הכלכלי. במקום לממן חמאס, לממן עתיד – בישראל, בלוב, ובאזור כולו.

קרדיט: ערוץ הטלגרם סמרט וויו      קרדיט לתמונות: ויקיפדיה