הלחימה בשטח בנוי בתקופה הנוכחית היא האתגר הצבאי הגדול ביותר!

הלחימה בשטח הבנוי בתקופה הנוכחית היא האתגר הצבאי הגדול ביותר.

עובדה: נכון להיום בלחימה בשטח פתוח אין במזרח התיכון למדינת ישראל ולצה”ל גורמים שיכולים לסכן את העליונות שלנו, לא כך המצב בלחימה בשטח הבנוי.

 

רקע כללי
גם בעבר בעת העתיקה כיבוש צבאי של ערים מבוצרות ומוקפות חומה היה משימה קשה מאוד, משימה שגם כשהצליחה נמשכה בדרך כלל זמן רב, לעיתים חודשים וגם שנים.(ראו כיבוש ירושלים).

הצבאות שרצו לכבוש את הערים המבוצרות עשו זאת לרוב תוך כדי ספיגת אבדות כבדות.

כנקמה, הכובשים, בחלק מהערים, שרפו והחריבו עד היסוד את הערים, והתושבים שנותרו בחיים הפכו לעבדים.

מה גרם למצב בו כיבוש הערים בעת החדשה הפך לקל יותר?    הטכנולוגיה!
לאחר כניסת התותחים לשימוש בצבאות, חומות העיר המסיביות והגבוהות נפרצו ע”י הפגזים בקלות.

בנוסף הפגזים עקפו את החומות ונחתו בעיר ולבסוף הצבאות חדרו לעיר והכריעו את המגינים. כתוצאה מכך מרבית המלחמות עברו בעיקר לשטח הפתוח.

 

מה השיב את הלחימה לשטח הבנוי? שוב הטכנולוגיה!
הקשיים הרציניים החלו כבר בקרבות במלחמת העולם השניה.

הקרבות מהקשים ביותר בהיסטוריה הצבאית היו על הערים הרוסיות לנינגרד וסטלינגרד שם הצבא הגרמני כשל בכיבוש העיר הנ”ל ושילם במחיר של אבדות כבדות מאוד, אבדות שהחישו את המפלה במלחמה.

זה המצב גם היום!

מדוע? כי למגיני העיר כעת יש אמצעים רבים שמסכנים את הכוחות התוקפים.

להלן חלק:
*- רובי צלפים ארוכי טווח, מיטעני גחון מוטמנים בדרכים, מטענים מוטמנים בבניינים ובפירים ובמנהרות ומופעלים מרחוק, מנהרות שמקשרות בין בניינים ושכונות, פירים שיוצאים מהקרקע בביניינים ןמהם תוקפים את החיילים, מטולי רקטות נ”ט ועוד.

*- זאת בנוסף לקירות המבנים ולאוכלוסיה האזרחית שמהם הם תוקפים מהמסתור ובהם מוגנים יחסית את הצבא הכובש.

מה לעשות? לפתח תורת לחימה יעודית ללחימה בשטח בנוי ולהצטייד באמל”ח יעיל ללחימה בשטח בנוי.

 

להלן מס’ אמצעים תורתיים וטכנולוגים שנועדו להקל על כיבוש הערים ויש עוד:

1, החרבת כל בניין שמהווה סיכון לכוחות, החרבה מושלמת ולא החרבת הבניין והותרת השלד כי אז נותרים הפירים.

האמצעי היעיל ביותר, להערכתי, הם דחפורים או פצצות אוויר כבדות, פצצות שחודרות לפחות עד לקומת הקרקע ורק אז מתפוצצות.

2, אחיזת מודיעין הדוקה וחיסול מהיר של כל גורם עויין שמנסה לעבור בין הבניינים או מנסה לפגוע בכוחות.

3 פיתוח אמצעים לאיתור מנהרות.

4, שימוש בכלים אוטונומים לאיתור מנהרות ולסריקת מבנים.

5, שימוש מוגבר בפגזים חודרי קירות של טנקים וארטילריה ועוד.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.    קרדיט לתמונות: ערוץ הטלגרם היוצרים AI