הבית הלבן בתימן – בית זוועות, עינויים ואונס

כבר סיפרתי לכם לא פעם על שלטון הטרור של החות’ים בתימן, ועל מעשי התעללות באסירים בבתי הכלא שהחות’ים מפעילים, וסחיטת כסף ממשפחות העצורים.

היום אספר לכם מעט על המתרחש “בבית הלבן” – אחד מבתי כלא סודיים שמפעילים החות’ים, שנמצא בעיר עבס (عبس = Abs) שבנפת עבס במחוז חג’ה (حجة = Hajjah).

זה אינו בית כלא רגיל, עד להשתלטות החות’ים על העיר, זה היה בית מגורים רגיל צבוע לבן, חדש ומודרני יחסית, שהיה שייך לאחמד אל-ג’באלי (أحمد الجبلي = Ahmed Al-Jabali) שכיהן כסגן מושל הנפה, ולאחר שברח על חייו מהחות’ים, רכושו הוחרם, כולל שני בתי מגורים, והבית הלבן עבר הסבה לבית כלא לא מוכרז, שבו כלואים גברים ונשים שרובם מנפת עבס ונפת חרד (حرض = Harad) שעוברים התעללות ועינויים, חלקם נרצחים, והנשים גם נאנסות. אציין שבמקרים רבים נערות ונשים נחטפו ונכלאו והואשמו בזנות, גם אם מדובר בנערה בת 14 שנחטפה בדרך לבית הספר, או צעירה ממשפחה עניה חסרת מעמד או כוח, שנחטפה מביתה.

חלק מהעינויים הנהוגים “בבית הלבן” הם עקירת ציפורניים, מכות חשמל, תליה מהרגליים, מכות והצלפות, הרעבה, מניעת שימוש בשירותים וכליאה בתאים חשוכים – באפלה מוחלטת לתקופות ממושכות, וכאמור נשים גם עוברות תקיפות מיניות ואונס, כשבחלק מהמקרים אמרים לנשים שאם יסכימו, הן ישוחררו לחופשי.

קרדיט: מתוך שידורי אלג’זירה

 

אציין שעינויים ואונס אינם משמשים רק ככלי לסחיטת הודאות מהעצורים או לדיכוי בני משפחתם והשבט. עבור החות’ים, אלו כלים המשמשים גם לנקמה ויישוב חשבונות עם יריבים, ולהפחדה ושיעבוד האוכלוסייה, וחלק בלתי נפרד מהאלימות השיטתית שמפעילים החות’ים נגד מתנגדים ונגד כל מי שחולק עליהם מסיבות עדתיות, דתיות או סתם סכסוכי שליטה אזוריות מול שבטים שונים.

האחראי למתרחש בין כתליו של “הבית הלבן” הידוע לשמצה במחוז חג’ה, הוא סלמאן אל-הדווי (سلمان الهدوي = Salman Al-Hadawi) המוכר בכינוי “אבו פירדוס” (أبو فردوس = Abu Firdus) קרוב משפחה של מנהיגי החות’ים, ומשמש כממונה על הביטחון בנפות עבס וחרד, ושהפך את “הבית הלבן” שבו עינויים ואונס משמשים ככלי הפחדה ומחיקת האנושיות של העצורים – קורבנות משטר האימים של החות’ים, ולסמל של דיכוי ואכזריות החות’ים, המשמש להפחדה והכנעה של כלל האוכלוסייה באזור ובמחוז חג’ה כולו, ומניעת כל ניסיון ביקורת או מחאה נגד החות’ים ומעלליהם.

לא רק “בבית הלבן” ושאר בתי הכלא שבשליטתו מנהיג אבו פירדוס משטר אימים אכזרי, אלא בכל תחומי שלטונו, וחייהם של אנשים הפכו לגיהנום יומיומי כאילו היו במחנה כליאה גדול, שבו עינויים, תקיפות אלימות והחרמת רכוש הפכו לחלק משגרת יומם, ושכל התנגדות או תלונה נתקלת בהאשמה שקרית של “שייכות לדאעש”, ולאחר מכן במעצר ובעינויים. תושבים שיוצאים ללא פגע מידי אבו פירדוס ובריוניו האלימים מחשיבים עצמם ברי מזל.

 

בני האזור מפחדים לספר את סיפור מסכת ההתעללות, העינויים וההשפלה המלווה את מעצר בני משפחתם או מעשי השוד והתעללות שהם סובלים מידי הבריונים החות’ים, לאחר שמי שהעזו לספר מה שקרה, נעצרו בהאשמת שווא ונעלמו בבתי הכלא של החות’ים, והמעטים שמוכנים לדבר, ברוב המקרים עושים זאת בעילום שם והסתרת שם המשפחה והשבט.

אציין שכמו בכירים חות’ים אחרים, גם אבו פירדוס בנה אימפריה פיננסית רבת היקף המבוססת על סחר בסמים, החרמת אדמות ורכוש של אזרחים והטלת מיסים יומיים על בתי עסק ורוכלי רחוב וכמובן גם על מוכרי גת (קאת).

יש לציין שהחלאה אבו פירדוס, משתתף באופן פעיל בהתעללות המינים והאונס של נשים, ומגיע בשעות הלילה למחלקת הנשים של “הבית הלבן” ומוציא נשים מתאיהן “לחקירה” ובחלק מהמקרים מנסה לשדל נשים שיסכימו למעשיו ואז ישוחררו, ובמקרים אחרים הוא אונס את הנשים גם בלי הבטחות אלו או אחרות.

קרדיט: ערב ניוז

 

צריך לזכור שאונס הוא הפשע שלא מדברים בתימן, והקורבן נושאת את הבושה למשך שארית חייה ללא כל אשמה, מלבד העובדה שנולדה בחברה שמגנה אותה, הקורבן, רק משום שהיא אישה, ומזדהה עם האנס רק משום שהוא גבר, גם אם אותו גבר הוא פושע, או כמו במקרה זה, פושע רב עוצמה.

במקום לספק צדק לקורבנות, משפחות נאלצות לשתוק ולהסתיר את המקרה בגלל הסטיגמה שלמעשה הופכת את האונס של בת משפחתם, לבושה ופגיעה בכבוד המשפחה, שפוגעת בסיכוי של שאר בנות המשפחה להינשא, והם אף עשויים לרצוח את בת משפחתם שנאנסה, כדי לטהר את “חרפתם”, או שבמקרה “הטוב” הנאנסת תנודה, מה שמשאיר אותה להתמודד לבדה וללא תמיכת המשפחה והשבט, מול חברה עוינת (או אדישה במקרה הטוב) מה שכמובן עוזר לפושעים להתחמק מעונש.

ויש המקרים בהם הנאנסת מאולצת להתחתן עם כל מי שיהיה מוכן להתחתן איתה, בין אם יהיה זה זקן המבוגר מהנאנסת המסכנה בעשרות שנים, אם סתם גבר שלא ימצא משפחה שתסכים להשיא לו את ביתם, או אף בסוהר שאנס אותה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות