רכבת אווירית סינית הופעלה לטובת מצרים. האם הביאה נשק מתקדם? חלק ב’

 

הופעת ה-Y-20 במצרים משמעותית לא רק ביכולות הטכניות שלו, אלא גם בהקשר של מערכת היחסים ההולכת ומתהדקת בין בייג’ין לקהיר.

במיקום אסטרטגי בצומת של אפריקה, המזרח התיכון והים התיכון, מצרים היא שחקנית מרכזית בגיאופוליטיקה אזורית. שליטתה על תעלת סואץ, עורק חיוני לסחר עולמי, והחזקתה בצבא גדול ורב השפעה מוסיפים לחשיבות תפקידה.

במשך עשרות שנים, מצרים מסתמכת על שילוב של ספקים מערביים, רוסים ואירופים כדי לחמש את כוחותיה, תוך שמירה על איזון ביחסיה עם ארצות הברית, רוסיה וצרפת. אבל בשנים האחרונות, קהיר פנתה יותר ויותר לסין כדי לגוון את אספקת הנשק שלה, מונעת על ידי גורמים כלכליים ושיקולים אסטרטגיים.

דיווחים משנת 2024 חשפו את התעניינותה של מצרים בציוד צבאי סיני, לרבות מטוס הקרב J-10C חד-מנועי רב-משימתי, שנועד להתחרות עם מקבילים מערביים כמו ה-F-16.

לפי אתר ההגנה והתעופה Simple Flying , מצרים התמודדה עם קשיים בהשגת מטוסי קרב מתקדמים מרוסיה ומארצות הברית, מה שגרם לה להיכנס למגעים עם סין לרכישת כ-12 מטוסי קרב מסוג J-10C.

אף על פי שלא אושרה עסקה עד תחילת 2025, הופעת מטוסי ה-J-10 בתערוכת האוויר הבינלאומית של מצרים בספטמבר 2024 – שם טסו לצד מטוסי Y-20 מעל הפירמידות של גיזה – היא אינדיקציה ברורה לאינטראקציה פעילה בין מערכת ההגנה של שתי המדינות.

מצרים רכשה גם כטב”מים סיניים מדגם Wing Loong-1D, המציעים יכולות דומות ל-MQ-9 Reaper האמריקאי אך בעלות נמוכה יותר, מה שמחזק עוד יותר את העדויות לשותפות בתחום הצבאי הגובר בין קהיר לבייג’ין.

באשר למשלוח ה-Y-20 שהגיע באפריל 2025, ספקולציות הן באופן טבעי לגבי ציוד צבאי, אם כי אין עדיין ראיות קונקרטיות.

 

האם ייתכן שהמטוסים נשאו מטוסי J-10?

כמה מומחים העלו אפשרות זו, שכן תא המטען של ה-Y-20 יכול באופן תיאורטי להכיל מטוס קרב מפורק, בהתחשב במידותיו וביכולת נשיאת המטען שלו. עם זאת, הובלת מטוסי קרב באופן כזה היא נדירה ומורכבת מבחינה לוגיסטית.

התרחיש הסביר ביותר הוא שהמטוס נשא כטב”מים, מערכות טילים או כלי רכב קרקעיים, ציוד התואם את דפוסי הרכש המוכרים של מצרים.

לדוגמה, מערכת ההגנה האווירית הסינית HQ-9 – מערכת טילי קרקע-אוויר ארוכת טווח הדומה ל-S-300 הרוסי – משווקת במזרח התיכון ועשויה לשפר את יכולות ההגנה האווירית של מצרים. גם מערכות קלות יותר כמו טילים נגד ספינות או ארטילריה יכולות להיות תואמות ליכולות הנשיאה של ה-Y-20.

אבל מעבר לתכולת המשלוח יש את הסמליות של הגעתו של ה-Y-20 למצרים.

היכולת של מטוסים אלה לבצע טיסה ארוכה –  מעבר ל-10,000 קילומטרים מסין – מדגימה את יכולתו של חיל האוויר הסיני להקרין את כוחו הרבה מעבר לגבולותיו.

קרדיט: ויקיפדיה

 

כפי שציין המומחה הצבאי הסיני וואנג מינגצ’י בדו”ח שינחואה משנת 2024, מבצעים כאלה בודקים את כישוריהם של הטייסים הסינים ומדגימים את יכולתה של סין לנהל פעולות לוגיסטיות בקנה מידה עולמי, תוך שליחת מסר ברור לבעלי ברית וליריבים כי לבייג’ינג יש טווח צבאי למקומות מבצעיים מרוחקים.

יכולות אלו דומות לתפקיד האסטרטגי שמילאו מטוסי התובלה האמריקאיים C-17 ו-Il-76 הרוסיים במשך עשרות שנים. עבור סין, ה-Y-20 הוא כלי תחבורה, אך הוא גם סמל לשאיפתו להתחרות במעצמות אלו ולהרחיב את השפעתו לאזורים שהיו היסטורית מחוץ לתחום ההשפעה הישיר שלו.

ההתקרבות של מצרים לסין משקפת מגמה רחבה יותר במזרח התיכון ובאפריקה לקראת גיוון השותפים הרחק מספקים מסורתיים.

לדוגמה, ערב הסעודית חתמה על עסקת נשק ב-4 מיליארד דולר עם סין ב-2022 שכללה מל”טים וטילים בליסטיים, לפי בלומברג .

אלג’יריה רכשה גם פריגטות ומל”טים סיניים, וניגריה היא בין המדינות המעוניינות לרכוש את ה-Y-20 בעצמה. התפתחויות אלו מצביעות על כך שבייג’ין מבקשת להציג את עצמה כאלטרנטיבה יעילה בשווקי הנשק העולמיים, על ידי הצעת פתרונות זולים יותר עם פחות מגבלות פוליטיות.

באשר למצרים, חיזוק שיתוף הפעולה עם סין עשוי לתת לה מנוף חדש במשא ומתן שלה עם וושינגטון, אשר השעתה בעבר את הסיוע או מכירת הנשק בשל חששות להפרות בתחום זכויות האדם.

קרדיט: ערביכ דפנס      קרדיט לתמונות: משרד ההגנה הסיני