כיצד מתמודד חיזבאללה עם אובדן קו האספקה שלו? חלק ב’
משבר פיננסי חונק
“העדיפות של חיזבאללה כיום היא כבר לא רק אבטחת אספקת נשק”, אמר אל-סבעא, “אלא הבטחת המשכורות והמשכיות המוסדות שלה, במיוחד שיש לה רשת רחבה של מוסדות חברתיים, שירותים, תקשורתיים ועוד”.
לדבריו, “אין אופציות ברורות לארגון, מכיוון שהמצב הסתבך יותר, אפילו מבחינת מימון. הוא ציין כי “לחיזבאללה יש בסיס אנושי גדול, שכן המזכיר הכללי לשעבר שלו, חסן נסראללה, הודיע בעבר שמספר הלוחמים שלה הוא 100,000, כלומר הבטחת משכורות של עשרות אלפי משפחות”.
“בהנחה שכל חבר מפרנס משפחה בת חמש נפשות, המשמעות היא שיש כחצי מיליון איש התלויים בשכר מהארגון. עם החלטת ממשלת לבנון למנוע ממטוסים איראנים להגיע לנמל התעופה של ביירות ובכך להפסיק את מסירת הכספים, המשבר הפיננסי של חיזבאללה יהפוך לחמור יותר”, המשיך.
הוא גם ציין כי “השיקום באזורים שנפגעו מהמלחמה עם ישראל מהווה אתגר נוסף, שכן למרות דרישתו של מזכ”ל חיזבאללה נעים קאסם שמדינת לבנון תיטול על עצמה את האחריות, הארגון הסתמך על תמיכה איראנית באזור זה. אך עם איסור נחיתה של מטוסים איראנים בביירות, תמיכה זו מאוימת כעת”.
הוול סטריט ג’ורנל חשף ב-23 בפברואר כי ועדות של חיזבאללה העריכו מאות אלפי בתים שניזוקו והנפיקו 630 מיליון דולר כפיצוי על הנזקים, כך לפי גורם בקרן אל-קרד אל-חסן.
בדצמבר האחרון הבטיח מזכ”ל המפלגה, נעים קאסם, להעניק 12,000 עד 14,000 דולר בשנה כקצבת שכר דירה לכל מי שנפגע מהמלחמה האחרונה עם ישראל.
עם זאת, אותו עיתון דיווח כי אל-קרד אל-חסן (המוסד הפיננסי הראשי של המפלגה) הקפיא לאחרונה את חלוקת המחאות הפיצויים שהונפקו בעבר, מה שמשקף משבר פיננסי מתגבר. ה”וושינגטון פוסט” דיווח גם כי הקרן עצרה את תשלומי הפיצויים לחמישה ימים בתחילת פברואר, תוך ציון “קשיים טכניים”.
ראוי לציין כי תקציב חיזבאללה נאמד בשנים האחרונות בכמיליארד דולר בשנה, שהוקצה לתשלום משכורות והטבות, ללא התחשבות בהוצאות הצבא, אך ההתפתחויות האחרונות מצביעות על לחצים כספיים חסרי תקדים העלולים להשפיע על יכולת הארגון לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, בין אם כלפי לוחמיה ובין אם כלפי הבסיס העממי שלה.
האם הוא יכול להחזיר את השפעתו?
לאחר המכה שספג חזבאללה עם נפילת משטר אסד, עולות שאלות לגבי עתידו בסוריה לאור השינויים האזוריים המהירים.
בהקשר זה, אל-סבעה אישר כי “חיזבאללה, לצד האיראנים, נוכחת בסוריה מבחינה צבאית וביטחונית מאז 2012, ומכירה את הגיאוגרפיה הסורית גם את קציניה הבכירים לשעבר בשרותי הביטחון ובצבא, בנוסף לחמולות ומשפחות באזורים שונים”.
הוא הוסיף, “חיזבאללה והאיראנים נלחמו בקרבות באזורים שונים בסוריה, ובמהלך נוכחותם שם, הם גייסו גורמים מקומיים, בעיקר באמצעות האיראנים. לכן, סביר להניח שטהרן תדחוף בשלב הבא לחיבור מחדש עם גורמים אלה בניסיון להחזיר את השעון לאחור, על ידי שינוי במשוואת הכוחות הפנימיים.”
באשר לנוכחות נשק חיזבאללה בתוך שטח סוריה, עבדול רחמן לא שלל אפשרות זו, והצביע על אפשרות קיומם של מחסנים לא ידועים שייתכן וישמשו בעתיד.
מנגד, נאדר שולל את התרחיש של היערכות מחדש של חיזבאללה בסוריה, ומדגיש כי “הארגון מודע למידת העוינות שהוא יצטרך להתמודד איתו, עד כדי כך שהערים שתמכו בהם היו עדים לעקירה גדולה של תושביהן ללבנון, מה שהופך את הסיכוי לפריסה מחדש שלה לכמעט בלתי קיים”.
באשר לשמירה על עמדותיו בסוריה, נאדר מטיל בכך ספק, ומדגיש: “זה הסוף של חיזבאללה בסוריה, אבל זה לא הסוף שלו באופן כללי”.
נאדר מסיים את דבריו בכך ש”הארגון, השואף להחזיר את כוחו, אינו יכול להסתמך על כנופיות הברחה בלבד, אלא זקוק לתמיכה של המדינה, שאינה זמינה כרגע”.
הוא הדגיש כי כעת עומדות בפני חיזבאללה אפשרויות מוגבלות ביותר, ואין לו ברירה אלא לפנות ל”פתרונות דיפלומטיים ופוליטיים המחייבים אותו לציית להחלטות בינלאומיות ולמסור את נשקו לשלטונות לבנון”.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: עינב בלדי ורשתות חברתיות