עתיד השריון תלוי בהסתגלותו לטכנולוגיה של המאה ה-21

עתיד השריון תלוי בהסתגלותו לטכנולוגיה של המאה ה 21.

רקע כללי:

הטנקים מאופיינים ביתרונות הבאים ובהם:

1, הטנקים הם פלטפורמה כבדה( 50-70 טון) ניידת ומשוריינת, זו הפלטפורמה שמגנה על החיילים שהיא מאחסנת בתוך הטנק.

ההגנה היא נגד אש ישירה של נק”ל ורסיסי ארטילריה ופצצות אוויר שפוגעות קרוב.

2, לטנקים יכולת מעבר בשטח הפתוח גם בשטחים קשים למעבר עבור כלי רכב אחרים ולחיילי חי”ר.

3, לטנקים כוח אש גדול שמקורו בעיקר בתותח הכבד שמשגר במדויק ומהר פגזים כבדים לטווח קצר וכן אש מקלעים.

לטנק אמצעי קשר,תצפית ואיכון אלקטרו אופטיים משוכללים.

כל האמל”ח הנ”ל מותקן בצריח מסתובב כך שניתן להפעיל את התותח גם אחורה ולצדדים(360 מעלות).

 

מדוע מס’ הטנקים בעולם וגם כאן מצוי בשנים האחרונות בעולם בירידה משמעותית?

א, עלות הרכש והאחזקה של הטנקים גבוה מאוד ולכן לא ניתן לרכוש אותם כבעבר בכמויות גדולות. כך לדוגמא גרמניה האדירה מייצרת 4 טנקים חדישים לחודש.

ב, נסתבר שהטנקים היקרים פגיעים מאוד לאש טילי ורקטות נ”ט.

למעשה אין לטנקים סיכוי לשרוד בשדה הקרב הנוכחי שהוא בעיקרו שדה קרב אורבני.

אש קרקעית, אש ממסוקים וכעת נוספה האש מהכטב”מים.

מסקנה: כדי לנצח עולם האמל”ח נדרש לטנקים נוספים אבל לא לטנקים מהסוג הנוכחי.

 

השיפור הההכרחי הנדרש במערך המשוריין:

1, הגנה משופרת נגד נ”ט

בנוסף להגנה האקטיבית שחייבת להיות מותאמת ליירוט כטב”מים (מערכות בסגנון מעיל רוח ותוספת של תותח אוטומטי על הצריח) גם תוספת של הגנה פסיבית נגד נ”ט עם רש”ק כפול בסגנון ההגנה של הסורגים על הדחפורים מסוג ה d9.

2, בנוסף למיגון הפסיבי הנ”ל גם התקנת צריח עם תותח אוטומטי על כל הנגמ”שים הכבדים.

3, פיתוח תורת לחימה שמשפרת את השרדות הטנקים בסביבה של לחימה אורבנית. מרבית הלחימה היבשתית היא לחימה אורבנית.

לדוגמא שימוש בתומ”תים 155 מ”מ ביירי בכינון ישיר בקרב היבשה האורבני.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.        קרדיט לתמונות: דובר צהל + ויקיפדיה