טבח הרמדאן בסוריה
כבר מספר ימים שכולם מדברים (או שמסרבים לדבר) על מסע הנקמה והרצח שמבצעים הכוחות האסלאמיסטים-ג’יהאדיסטים המאוגדים תחת שלטון אל-ג’ולאני בסוריה החדשה, באוכלוסייה העלאווית בערי רצועת החוף הסורית, משטרים לא מעטים בעולם האסלאמי ובמדינות ערב הוציאו הודעות תמיכה במשטר האסלאמיסטי של סוריה החדשה, ומקבלים את גרסתו של אל-ג’ולאני שמדובר בתגובה להתקפות תומכי משטר אסד, נגד כוחות המשטר החדש.
פחות מדברים על שמסע הרצח הג’יהאדיסטי של כוחות המשטר החדש, כולל גם רצח של נוצרים סורים
ואל מול שתיקת המערב שעסוק בלחבק את אל-ג’ולאני ומשטרו, שמבקרה הטוב גורמים אירופים רשמיים בנוסף לקבלת גרסת ג’ולאני, מואילים בטובם להצהיר שצריך לשמור על אי פגיעה באזרחים והמחמירים אפילו טורחים לומר שצריך להעמיד לדין את האחראים על פגיעה באזרחים…
אמנם היום הכריז משרד ההגנה של המשטר החדש על סיום “המבצע הצבאי נגד שרידי משטר אסד המודח, במחוזות החוף של לטקיה וטרטוס” אבל תרשו לי להיות ספקן אם אכן מסע רצח העלאווים והנוצרים בסוריה החדשה, הגיע לסופו, או שמתחת כסות האפלה של הנחיית גורמים במשטר לג’יהאדיסטים שביצעו את הטבח, שלא לצלם את מעשיהם ולא להעלותם לרשת, הטחב יימשך, אבל סרטוני הזוועה פשוט לא ימשיכו להגיע לתקשורת.
היות ולנגד עינינו מוקמת בסוריה חליפות אסלאמית שמונהגת ע”י הנהגה אסלאמית-ג’יהאדיסטית, שבשמה פועלים בסוריה החדשה ארגונים אסלאמיסטים ג’יהאדיסטים וארגונים אסלאמיסטים סלפים, המאוגדים תחת צבא סוריה החדשה, והיות ואנו נמצאים בימי חודש רמדאן, אני מניח שאפשר לכנות את מעשי הזוועה של מסע הרצח, ההתעללות, האונס והביזה שמבצעים הארגונים הפועלים תחת צבא סוריה החדשה – “טבח הרמדאן בסוריה”.
אין כמו ימי חודש רמדאן כדי להבין את עומק השינוי שעובר על סוריה החדשה תחת המשטר האסלאמיסטי, ואזכיר כי לאחר 54 שנות שלטון משפחת אסד, בסוריה “חוגגים” רמדאן ראשון שלא תחת השלטון הרודני חילוני. ברשתות החברתיות ובעיתוני “סוריה החופשית” שלאחר עידן אסד, דיברו כל שרמדאן השנה הוא רמדאן עם טעם ניצחון ושחרור, מילים שנאמרו ע”י חוסאם חאג’ חוסיין (حسام حاج حسين) שר הוואקף (השר הזמני לענייני דת) במשטר החדש: “השנה, הרמדאן מגיע עם טעם חדש זה הרמדאן הניצחון והשחרור”.
אם בתקופת משטר אסד, היה מותר לאכול בפומבי בזמן צום רמדאן, ביום הראשון לרמדאן תחת המשטר החדש, חלק מהמסעדות ובתי הקפה בסוריה סגרו את שעריהם וכמעט לא נראו אנשים אוכלים ברחוב או בבתי העסק הפתוחים, מחשש מתגובת המשטר האסלאמיסטי החדש, אבל בכל זאת ראינו שחלק מבתי האוכל היו פתוחים כרגיל, דבר שלא ממש התקבל טוב אצל המשטר החדש.
בתגובה לפתיחת בתי עסק המוכרים מזון ומשקאות בשעות היום של יום הרמדאן הראשון, משרד ההקדשים בממשלה (הזמנית) של אל-ג’ולאני הנשיא (הלכאורה זמני) של סוריה החדשה, הוציאה צווים המורים על סגירת מסעדות, דוכני אוכל ובתי קפה במהלך שעות היום, ועל איסור אכילה ושתייה בפומבי, וסורי שיעז להפר את הצו, ייענש בעד שלושה חודשי מאסר. הצווים אמנם לא פורסמו פומבית ביום שבת ה 1 במרץ, שהיה היום הראשון לרמדאן, אבל נציגי המשטר החדש הודיעו לבעלי העסקים הרלוונטיים על שהם חייבים לסגור את בתי העסק בשעות היום, ומאז מתקיים פיקוח קפדני על קיום הצו.
אז נכון שיש מקומות בסוריה בהם הייתה אווירת רמדאן גם בימי משטר אסד, ובחלקם אווירה חגיגית זו ממשיכה גם כיום, כמו בשכונת קיימריה (القيمرية = Qaymariyya) בדמשק העתיקה, הסמוכה למסגד האומיי (מסגד הגדול של דמשק) בה מסתובב לפני עלות השחר מחמוד אבו אל-הייג’אה (محمود أبو الهيجاء)
המסחראתי שמעיר את תושבי השכונה לארוחת הסוחור, כמו שהוא עושה בשנים האחרונות, והוא ודי מבסוט מאווירת החג.
אבל הצל הכבד של המשטר האסלאמיסטי של סוריה החדשה, גורם לחשש אצל כל מי שלא משתייך לארגונים האסלאמיסטים שתחת כוחות “הביטחון” והצבא של סוריה החדשה, ונמצאים בקואליציית השלטון של המשטר החדש.
קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות