כלכלת סין: האם הבועה תתפוצץ בקרוב? חלק ב’

 

עיירות רפאים ובועת הנדל”ן

למשבר הנדל”ן הסיני יש שלוש סיבות עיקריות, לדברי פרופסור קירבי.

מבחינה היסטורית, מאז שנות ה-80, שוק הנדל”ן הסיני לא הפסיק לצמוח יחד עם עליית מחירים מתמשכת, ולכן הסינים הגיעו אליו בשביל חיסכון והשקעה.

אבל בניית הנדל”ן המשיכה לחרוג מהצורך של השוק, והפכה אותו ל”בועה” שהתפוצצה במהרה.

הסיבה השנייה היא שלסינים אין זכות להחזיק בקרקע. על פי החוקים הקומוניסטיים, אזרח סיני יכול לקנות דירה, אבל הקרקע נשארת רכוש המדינה.

מאז שושלת טאנג בין המאות ה-7 וה-10, לסינים הייתה הזכות להחזיק בקרקע. כאשר הרפובליקה העממית של סין התפרקה ב-1949, כל האדמות הושמו בסמכות ובעלות של המדינה.

הרשויות המקומיות משכירות מגרשים ליחידים, ליזמי נדל”ן ולחברות, לתקופות שעשויות להימשך עד עשרות שנים.

הכנסות משכירות קרקע – וכאן טמונה הסיבה השלישית – היו מקור המימון החשוב ביותר עבור הרשויות המקומיות בעשורים האחרונים.

אבל המערכת הזו קרסה עם התפשטות מגיפת הקורונה ותחילת המשבר במגזר הנדל”ן.

הקריסה החלה רשמית לאחר שענקית הנדל”ן הסינית צ’יינה אוורגרנדה הודיעה על פשיטת רגל ב-2021.

למעלה מ -7.2 מיליון דירות ובתים נותרו לא מאויישים, בנוסף למיליוני דירות נוספות שבנייתן לא הסתיימה עקב הפסקת פרויקטים.

תופעת “ערי רפאים” החמירה בסין, כאשר שכונות שלמות מלאות במאות בניינים ריקים.

 

קריסת הנס הכלכלי?

הסינים איבדו 30 עד 40 אחוזים משווי נכסיהם כתוצאה ממשבר מגזר הנדל”ן שחפף לקורונה.

ג’אנג אומר שמיליוני דירות ובתים נותרו ריקים ולא מאוכלסים עקב התפוצצות “בועת הנדל”ן”.

תקציבי הרשויות המקומיות נפגעו לאחר שהרשות המרכזית אילצה אותן לממן מאמצי המאבק במגפת הקורונה, עלויות הסגר, הטיפולים, בתי חולים שדה ועוד.

עם עצירת ההכנסות מהשכרת קרקעות ושוק הנדל”ן עומד בקיפאון, הממשלות המקומיות אינן מסוגלות אפילו לשלם את המשכורות של עובדיהן, כולל שוטרים.

בתמורה, השלטון המרכזי עודד העלאת עמלות עבור עסקאות מנהליות, ובכך הוסיף נטל כספי נוסף על האזרח הסיני.

בחיפושיהם המטורפים אחר מימון, המשטרה ומחלקות המודיעין המקומיות רדפו אחר מאחרי תשלום המסים ברחבי המדינה.

באזורים הכפריים לא הצליחו החקלאים להעריך את שווי הקרקע החקלאית לצורך קבלת הלוואות בשל המונופול של המדינה על הבעלות על הקרקע.

באשר לבנק החקלאי של סין, שהוא הבנק השני בגודלו בעולם במונחי נכסים, “הדאגה האחרונה שלו היא מימון חקלאים”, לדברי קירבי, שמוסיף כי “למדינה עשירה לא יהיו חקלאים עניים”.

השלטונות הסיניים מתגאים בכך שמדיניותם העבירה מיליוני אנשים מעוני למעמד הביניים, ומעבודה כפרית לעבודה באזורי תעשייה.

המשטר הסיני תיאר את זה כ”נס”.

אבל היא לא מספקת נתונים על הפסדים של מיליוני אזרחים שאיבדו את חסכונותיהם, או חלק גדול מהם, בעקבות קריסת שוק הנדל”ן.

 

שונאת רווחה

למרות שיש לה מערכת רווחה חברתית, המדינה הקומוניסטית אינה “מדינת רווחה” בהשוואה לכמה מדינות מתפתחות.

אולי בגלל שנשיא סין שי ג’ינפינג דוחה את הרעיון של המדינה לספק סיוע לאזרחים נזקקים.

יותר מפעם אחת, שי אמר שהוא “לא מאמין במדינת הרווחה כי היא יוצרת דור של אזרחים עצלנים”.

קרן המטבע הבינלאומית אומרת שרשת הרווחה החברתית של סין חלשה ולא הוגנת, שכן למרות חולשתה, היא אינה מכסה את כל האזרחים הנזקקים בפרופורציות הוגנת.

קרדיט: אלחורה  קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות