לפני שרצים לדבר על היום שאחרי, צריך להכיר ולהבין את השכונה

עוד לא שקטו ברחבי השכונה המזרח תיכונית קולות הדי חגיגות חיסולו של עכבר המנהרות סינוואר, וכבר מהדהדים בשכונה קולות המדברים על היום שאחרי סינוואר והיום שאחרי חמאס, קולות המדברים על “עסקה עכשיו”, קולות המדברים על הסדר לרצועת עזה וקולות המדברים על שהנה הנה נגמרת המלחמה.

כן, צריך לדבר על היום שאחרי, וצריך לדבר על הסדר שיסדיר את היום שאחרי ברצועת עזה, וכן, צריך לדבר על ההזדמנויות החדשות שנוצרו בעקבות חיסול סינוואר, אבל את כל הדיבורים על היום שאחרי ועל הסדרים אפשריים, צריך לעשות משקט, מחדרי חדרים, מאחורי הקלעים, בשיחות בין מנהיגים ושליחים שמונו על ידם כנציגיהם, ולא בדיבורים פומביים באולפנים ובהכרזות לתקשורת.

וכדי להגיע להסדרי היום שאחרי חמאס ברצועת עזה, צריך להכריע את חמאס. וכדי להכריע את חמאס צריך לחסל כל מנהיג, מפקד ומחבל בארגון הטרור הפלסטיני של האחים המוסלמים בעזה, היות והמשמעות שכל עוד מחבלי חמאס יכולים לאחוז בנשק ולאיים על העזתים ועל כל מי שייכנס לרצועת עזה לעזור לתושבים ברצועת עזה, אומרת בשכונה המזרח תיכונית שחמאס אולי מוכה וחבול, אבל שחמאס עדיין לא הוכרע, ועדיין מהווה איום לעזתים, לישראל ולכל אחד אחר.

כדי להגיע להסדרי היום שאחרי בעזה, צריך להכיר ולהבין את האזור בו אנו חיים, וצריך לחשוב ולדבר “מזרח תיכונית” ולא “מערבית”, וצריך להבין שמנהיג ממדינות השכונה שעליהן דובר בעבר כמי שיוכלו להיות חלק מהסדר היום שאחרי בעזה, לא יסכימו להיות חלק מהסדר “מערבי” שייכפה על ישראל ע”י הבית הלבן ומדינות אירופה, ואף מדינה לא תשלח את אנשיה לעזור לאוכלוסייה האזרחית בעזה, אם מחבלי חמאס יכולים לאיים עליהם, לסחוט אותם ולרצוח אותם.

ואזכיר שלאחר הקשקשת הפומבית בדיוני של היום שאחרי, הודיעו מדינות אלו באופן חד משמעי, שהם לא יהיו חלק מהסדר היום שאחרי…

לכל אלה שרואים בחיסול סינוואר הזדמנות ל”עסקה עכשיו” אומר שבמזרח התיכון אין דבר כזה “עסקה עכשיו” וניהול מו”מ מתוך חשיבה הנובעת מתרבות מערבית, תרתי משמע כרחוק מזרח ממערב מניהול מו”מ בחשיבה הנובעת מתרבויות השכונה, ויש גם השאלה מול מי ינוהל המו”מ?

אף אחד לא יודע איך יראה חמאס לאחר חיסול סינוואר, צריך לראות מי ייקח את הפיקוד על חמאס עזה ולאיזה כיוון הוא יוליך את ארגון הטרור הרצחני הזה, ואין לדעת אם חמאס יישאר ארגון אחד או שיתפצל לארגוני טרור נפרדים, ואין לדעת אם בכלל מנהיג חמאס הבא יהיה מוכן לעסקה לשחרור החטופים, ולכל מי שיגיד שהנה הזדמנות לנהל מו”מ לעסקה עם חאלד משעל, אזכיר שממש לא בטוח שהמחבלים בעזה שמחזיקים בחטופים, יקשיבו למחבל היושב בקטר במידה ויורה על שחרור החטופים.

כפי שאמרתי עכשיו זה הזמן שמדינת ישראל צריכה למנף את חיסולו של סינוואר, ולעשות מהלכים שיוכלו לעזור לקרב את סוף המלחמה מול ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה, ולקדם את שחרור החטופים. אבל חייבים להבן שצריך לעשות זאת לא מתוך ראיית מו”מ עסקית מערבית, אלא מתוך הבנה של איך מתנהלים הדברים בשכונה בה אנו חיים.

אנחנו צריכים להבין שבלי להכיר ולהבין את האזור ולדבר “מזרח תיכונית”, לא ניתן לנהל מו”מ לשחרור חטופים, או מו”מ מדיני לפיתוח קשרים מדיניים ועסקיים, וצריך ללמוד מטעויות העבר בניהול מו”מ לשחרור חטופים ושבויים בעבר, ולהכיר בטעויות שנעשו במו”מ להסכמי “השלום הקר” בין ישראל למצרים וירדן, ולראות שגישה שונה, שמגיעה מהבנת תרבויות האזור יכולה להוביל לתוצאות שונות, כדוגמת הסכמי אברהם.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון     קרדיט לתמונות: ויקיפדיה