לפרשת השבוע: “האזינו – אינטליגנציה רגשית”

בס”ד
קצרצר לפרשת האזינו – אמר ר’ יונתן [זקס]
האזינו – אינטליגנציה רגשית

המושג “אינטליגנציה רגשית” הופיע לראשונה בספרות המדעית ב-1990 במאמרם של הפסיכולוגים מאייר וסאלוביי, ולפרסומו הגדול בציבור הוא זכה בעקבות ספרו של ד”ר דניאל גולמן.

היכולת שלנו להבין רגשות (שלנו ושל הזולת) ולהתייחס אליהם, חיונית להצלחתנו בחיים. ללא רגש אנו דומים יותר לרובוטים מאשר לבני אדם.
הרב זקס מבקש להצביע על הקשר של דברי סאלוביי (במקורו: סולובייצ’יק) אל הגותו של הרב סולובייצ’יק מבוסטון. בדרשה מרגשת שלו, “הספד לרבנית מטאלנא”, אמר הרב בעקבות הפסוק המפורסם ממשלי, “שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ”, שתורת האב היא מסורת עיונית, ואילו מוסר האם הוא חוויה חיה.

וכך אמר הרב סולובייצ’יק על מה שלמד מאמו: “היא לימדה אותי שיש למצוות טעם וריח וחום. למדתי ממנה את הדבר החשוב בחיים – להרגיש את נוכחות הקב”ה ואת המגע הרך של ידו הנחה על כתפיי השבריריות”. זו בינה רגשית.

הרב זקס עצמו אינו אוהב לראות כאן דיכוטומיה גברית–נשית אלא שתי רגישויות שונות, שעל כולנו לפתח בקרבנו. בראשונה הוא רואה את קולו של הכוהן, ובשנייה – את הנביא.
בפרשת השבוע שלנו משה רבנו עובר מנאום ארוך לשירה, שירת האזינו. באחרית ימיו הוא פונה לערוץ זה כדי שדבריו ייכנסו לא רק למוחות השומעים אלא גם ללבבות.
את עיונו חותם הרב זקס בקוראו לנו: “דברו מלב אל לב – ובעקבות הלבבות ילכו גם המחשבות והמעשים”.
(ראו: הרב זקס, רעיונות משני-חיים, ב, עמ’ 249–253.)

לכל הקוראים והקוראות ולמשפחותיכם: לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו, שנה מבורכת ומתוקה, שנת בריאות איתנה, שלווה ונחת, ברכה והצלחה, שנת ניצחון על אויבינו, שיבת כל חטופינו, והעיקר – אחדות בינינו, ושנת בשורות טובות וישועה וגאולה לעם ישראל!

קרדיט: פרופסור (אמריטוס) עמוס פריש – ראש החוג לתנ”ך לשעבר – אוניברסיטת בר אילן    קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות