פיתוח שדות תעופה המשותפים לצבא ולתעופה האזרחית במצרים – פרק 25

מבוא

מזה למעלה מעשרים שנה מאפשר חיל האוויר המצרי נחיתות של מטוסים אזרחיים בחלק מבסיסיו. ברבות השנים התופעה התמסדה ולפני כחמש עשרה שנים החלו להיבנות בשדות התעופה הצבאיים מסופים משוכללים לקליטת התעבורה האזרחית ולבידוק נוסעים המגיעים אף מחו”ל. תופעה זו כשלעצמה אין בה עניין רב לציבור, ולא הייתי טורח לפרסמה.

מאז שנת 2013 ובעיקר בשנתיים האחרונות, תופעה זו קיבלה תפנית. כחלק מהתאמת השדות הצבאיים לתעופה האזרחית נסללים בשדות הללו מסלולים חדשים ואף נבנים בהם מתקנים צבאיים כגון דת”קים (מחסות מוגנים למטוסי קרב/הפצצה) שכמובן אינם תורמים לתעופה האזרחית.

המאמר שלהלן סוקר את שדות התעופה המשותפים לצבא ולאזרחים, ומסכם את העבודות לפיתוח תשתית צבאית ואזרחית בשדות התעופה במצרים בשנים האחרונות. לבסוף המאמר מנסה להצביע על המשמעויות הצבאיות מפיתוח שדות התעופה במצרים.

רקע היסטורי

מצרים כערש התרבות של העולם העתיק, התברכה בשפע של אתרים היסטוריים ומונומנטים ייחודיים מהתקופה הפרעונית. אתרים היסטוריים אלה שימשו אבן שואבת לתיירים, שזרמו למצרים כדי לחזות באתרים כגון: הפירמידות, עמק המלכים בלוקסור והמקדשים באבו סימבל. שליטי מצרים לדורותיהם  הכירו  בערך הכלכלי של התיירות וניסו לפתחה. הפיתוח כוון בעיקר כדי לספק שרותי תיירות לעשירי תבל. במסגרת זו נבנו בתי מלון יוקרתיים וספינות לשייט תענוגות בנילוס לעבר אוצרותיה של מצרים במעלה הנילוס.

לאחר מלחמת יום הכיפורים ובעיקר לאחר הסכם השלום של מצרים, שנחתם עם ישראל בשנת 1979, החלה מצרים בניסיון לשווק עצמה לעמי אירופה, כארץ שטופת שמש בעלת חופים, המשתרעים לאורך  של כ-2000 ק”מ, הן בים התיכון והן לאורך מפרץ סואץ וים סוף. הרעיון הפעם היה ללכת לכיוון של תיירות זולה להמונים.

הרעיון המצרי תפס תאוצה, ועמי אירופה  החלו לנהור לחופי מצרים. נבנו בתי מלון ועשרות רבות של כפרי נופש, רובם מיועדים לתרמילאים ולנופשים מהמעמד הבינוני והנמוך. אתרי נופש אלו נבנו הן לחופי סיני, והן לאורך חופו של מפרץ סואץ  וים סוף. כמו כן נבנו עשרות עיירות נופש לאורך החוף המצרי שבין אלכסנדריה למרסה מטרוח בים התיכון. אתרי תיירות אלה סיפקו לתיירים, בעיקר חופים ברוכי שמש עם אפשרות לתייר במדבריות מצרים – כל זאת בעלות נמוכה ומבלי להתחכך יתר על המידה עם האוכלוסייה המצרית השמרנית, שמעולם לא ראתה בעין יפה את ההתערטלות האירופית, השתייה לשוכרה ואורח החיים המתירני של עמי אירופה. זה הרקע למיזם של שדות תעופה צבאיים המאפשרים לתעופה האזרחית לבוא בשעריהם.

שדות התעופה המצרים

מצרים שימשה כמרכז השלטון הבריטי במזרח התיכון וכמטה הצבאי הראשי של בנות הבית במלחמת העולם השנייה ופיתחה שרשרת ארוכה של שדות תעופה במדינה זו. מלחמת ששת הימים החלה במכה שהנחית צה”ל על שדות התעופה במצרים. הייתה זו מכה אנושה וכלקח ממנה החלו המצרים לאחר המלחמה לבנות מחסות מוגנים למטוסי הקרב/הפצצה שלהם. במסגרת זו נבנו כ-1,000 דירים. כמו כן, במטרה  לצמצם את הפגיעה בתעופה הצבאית המצרית נסללו מסלולי המראה נוספים בשדות התעופה ונבנו גם שדות תעופה חדשים.

כיום יש במצרים כ-52  שדות תעופה פעילים. כ-36  מתוכם מוגדרים כשדות תעופה צבאיים. מה שמאפיין שדה צבאי הוא הימצאות של מתקני תשתית צבאית שעיקרם: חדר מבצעים מבוצר, דת”קים, שרשרת של בונקרים לאחסון תחמושת, ומתקני דלק תת־קרקעיים.

פרטים על שדות התעופה הכלולים במיזם “שדות התעופה המשותפים”:

1.שדה התעופה הצבאי ע’רדקה

העיר ע’רדקה נמצאת על חוף הים האדום, כ-300 ק”מ דרומית מזרחית לעיר סואץ וכ-100 ק”מ דרומית מערבית לשארם א־שיח. בראשית המאה ה-21 כשמצרים החלה לפתח את נושא תיירות התרמילאים ותיירות השמש והחופים, החלו להיבנות לאורך חופי מפרץ סואץ, עשרות רבות של כפרי נופש. העיירה  המנומנמת ע’רדקה, הפכה לעיר הבירה של התיירות לאורך חופי מפרץ סואץ והים האדום. מזה עשרות שנים נמצא בע’רדקה  שדה תעופה צבאי שנטל חלק פעיל מאוד בכל המלחמות מאז מלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים.

תנועת התיירות הגוברת באזור הניעה את המצרים לאפשר נחיתת מטוסים אזרחיים בשדה התעופה הצבאי  ע’רדקה, כך, עד מהרה  נבנה במקום גם מסוף נוסעים. בשנת 2004 מסוף הנוסעים עמד על תילו ואותרה במקום פעילות ערה של תיירות. בשנת 2011 מסוף הנוסעים היה צר מלהכיל את הבאים בשעריו והוחל בבניית מסוף נוסעים שני גדול ומודרני יותר.

הניסיון המוצלח של המצרים לאפשר נחיתת מטוסים אזרחיים המגיעים ישירות מחו”ל בשדה תעופה צבאי, הביא אותם להמשיך בכך גם בשדות תעופה צבאיים נוספים כפי שיתואר בהמשך.

בשנת 2013 הסתיימה בניית המסוף השני והוחל לסלול מסלול המראה נוסף לצרכים אזרחיים. מסלולי הסעה נבנו בין מסלולי ההמראה כך שניתן להעתיק מטוסים ממסלול למסלול. ימי השפע לא ארכו. באוקטובר 2015 מחבלים הטמינו פצצה במטוס נוסעים שהסיע תיירים משארם א־שיח לרוסיה ובבת אחת נקטעה כל תנועת התיירות למצרים.

מאז ועד יוני 2016 (אין בידי צילומים עדכניים יותר של השדה) לא חודשה התיירות באזור, מגרשי החניה שפעם היו שוקקים חיים עומדים בשיממונם. יודגש כי בשדות תעופה ובאתרי תיירות שיש להם צילומי לוויין לאחר שנת 2016 המצב לא השתנה בצורה משמעותית וניתן לקבוע שגם כיום מצב התיירות במצרים לא חזר לקדמותו.

2.שדה התעופה הצבאי אסואן

עד לשנת 2007 היה במרחב אסואן, רק שדה התעופה הצבאי הנמצא כ-5 ק”מ ממערב לסכר הגבוה באסואן. אני משער שהפיכת הסכר הגבוה באסואן לאתר תיירות הניעה את המצרים לאפשר נחיתת מטוסים אזרחיים בשדה הצבאי ובשנה זו נבנה בשדה הצבאי מסוף נוסעים אזרחי הפעיל גם כיום (נכון ל- אפריל 2018)

3.שדה התעופה הצבאי לוקסור

העיר לוקסור נמצא כ-190 ק”מ מצפון לאסואן. ממערב לעיר נמצא האתר הארכאולוגי “עמק המלכים” המהווה אחד ממוקדי התיירות במצרים. שדה התעופה הצבאי בעיר נבנה לפני שנים רבות ובשנת  2002 נבנה בו מסוף נוסעים לתעופה האזרחית. מאז ועד היום משמש השדה את צורכי התיירות במרחב. איני יודע אם כיום השדה משמש עדיין את חיל האוויר המצרי.

4.שדה תעופה הצבאי בורג’ אל ערב ממערב לאלכסנדריה

עד לשנת 2007 שדה התעופה המרכזי של מרחב אלכסנדריה היה שדה התעופה נוזהה. שדה זה נמצא במרכז העיר אלכסנדריה וכנראה עקב הרחבת התעופה האזרחית למצרים היה צורך בשדה נוסף. הפתרון היה לעשות שימוש אזרחי בשדה התעופה הצבאי בורג אל ערב הנמצא כ-35 ק”מ דרומית מערבית למרכז העיר אלכסנדריה.

שדה תעופה בורג’ אל ערב, היה עד אז שדה צבאי ובו תשתית צבאית נרחבת הכוללת דירים רבים, ומוצב מכ”ם. השדה משמש גם שדה התעופה המרכזי למסוקים בצפון מערב הדלתא.  בשנת 2007 נבנה בחלקו המזרחי של השדה מסוף נוסעים אזרחי הפעיל גם כיום (נכון ל-12/2017)

5.שדה התעופה הצבאי קהיר מערב

בשדה התעופה הצבאי קהיר מערב הנמצא כ-35 ק”מ מערבית לקהיר, הובחן בסוף שנת 2015 בעבודות פיתוח רחבות היקף הכוללות: 19 דירים (מחסות מוגנים למטוסים) למטוסי קרב/הפצצה וכן סלילת מסלול המראה בנוסף על שני המסלולים הקיימים בשדה זה מכבר. בסמוך למסלול החדש מבנה מתחם הכולל מסוף נוסעים גדול מסגד מרווח ומגרשי חניה גדולים למכוניות. על פי פרסומים בעיתונות המצרית במקום נפתח שדה תעופה בשם Giza Sphinx International Airport. שדה זה נועד לשמש את אתר התיירות העולמי “פירמידות גיזה”. אבל מה לעשות ומאז שנבנה השדה ועד ספטמבר 2017 (המועד האחרון שהאתר צולם בגוגל ארץ) מגרשי החניה ריקים ממכוניות. להערכתי  גם אם התיירות למצרים הייתה שוקקת חיים, לא הייתה הצדקה לבניית מסלול תעופה חדש וניתן היה להסתפק בבניית מסוף הנוסעים סמוך לאחד משני המסלולים הצבאיים שבמקום.

6.שדה התעופה הצבאי כותמיה

בשדה התעופה הצבאי כותמיה הנמצא במחצית הדרך בין קהיר לסואץ, החלו בראשית שנת 2016 עבודות פיתוח רחבות היקף הכוללות: 5 דירים (מחסות מוגנים למטוסים) למטוסי קרב/הפצצה,  סלילת מסלול המראה נוסף על שני המסלולים  הקיימים בשדה. בסמוך למסלול הנוסף נבנה מסוף נוסעים,  מסגד ומגרשי חניה. חומה חדשה מקיפה את השדה האזרחי והן את השדה האזרחי וכן נסללו מסלולי הסעה למטוסים המאפשרים העברת מטוסים בין שני המסלולים.

על פי העיתונות המצרית המסלול החדש בשדה התעופה נקרא Capital International Airport והוא מיועד לשמש כשדה התעופה של הבירה החדשה של מצרים “קהיר החדשה” הנבנית מדרום לשדה. מאז הבניה ועד לאפריל 2017 לא אותרו מטוסים אזרחיים בשדה ומגרשי החניה שוממים.

7.שיקום שדה התעופה רפידים (אל מליז), לצרכים צבאיים ואזרחיים

מצילום לוויין מיולי 2016 עולה כי המצרים שיקמו את המסלול שהותיר אחריו צה”ל לאחר מלחמת יום הכיפורים. בנוסף לשיקום המסלול הקיים סללו המצרים מסלול נוסף. בשטח השדה מתבצעת פעילות בניה נרחבת הכוללת בין היתר בניית 8 דת”קים, ובנייה נרחבת של מבנים שונים אשר ככל הנראה ישמשו כמחנה צבאי. ממזרח למסלול החדש נבנה מבנה גדול אשר נועד לשמש כמסוף נוסעים ובסמוך לו נבנה מסגד. למעט ידיעה ממקורות גלויים שבשדה התעופה אותרו חונים כלי טיס בלתי מאוישים של צבא מצרים, אין בידי מידע על המתרחש בשדה כיום.

העיתונות המצרית יודעת לספר כי שיקום שדה התעופה ובניית מסוף נוסעים חדש נועד לרווחת תושבי סיני. בניית הדתק”ים, שיקום השדה שהותיר אחריו צה”ל וסלילת המסלול החדש מצביעה כאלף עדים כי הבניה נועדה לשרת את הצבא המצרי. אני קצת מפקפק בצורך של תושבי סיני בשדה אזרחי נוסף. גם השדות הקיימים כגון: בשארם א-שיך, ובא-טור לא שוקקים תיירים! ומרחב רפידים אינו אתר תיירות מושך במיוחד….

יודגש כי הסכם השלום, אוסר על מצרים להחזיק כוחות אוויר כל שהם בסיני, ובוודאי לא לבנות להם מתקני קבע כגון דת”קים. פעילות הבניה הצבאית בשדה התעופה ברפידים היא נגיסה נוספת  מהשרידים שנותרו מהנספח הצבאי להסכם השלום.

8. בניית תשתית צבאית בשדה התעופה האזרחי אל־עריש

ממידע הנכון לסוף שנת  2016 עולה, כי המצרים מתאימים את שדה התעופה האזרחי באל־עריש לצרכים צבאיים. במקום זה מתבצעות עבודות לבניית 6 דירים ממוגנים למטוסי קרב/הפצצה. בשטח שדה התעופה נבנו גם שני מחנות צבא. להערכתי כל מחנה הוא ליחידה בסדר גודל גדודי.

בנית התשתית הצבאית בשדה התעופה באל־עריש היא חלק ממהלך כללי לבניית/הרחבת שדות תעופה במרחב קהיר – סיני. המידע על המתרחש בשדה נכון לסוף שנת 2017.

9.התאמת שדה תעופה האזרחי אל קאוינת לצרכים צבאיים

מניתוח צילום אוויר/לוויין שבוצע לאחר דצמבר 2014 (אין תאריך מדויק יותר), עולה כי בשדה התעופה האזרחי של החווה החקלאית “שרק אל קאוינת” Shark Al Qwaint , מבוצעות עבודות להתאמתו גם לצרכים צבאיים.

החווה החקלאית נמצאת במדבר המערבי, כ-70 ק”מ מצפון לגבול מצרים סודאן, כ-300 ק”מ ממערב לנילוס באזור אבו סימבל וכ-380 ק”מ דרומית מערבית לנאות המדבר חארג’ה.

החווה החקלאית משתרעת על שטח של כ-65X75 ק”מ, והיא ככל הנראה חלק מפרויקט ממשלתי נרחב להפרחת המדבר המערבי – פרויקט הנקרא בשם היומרני  “העמק החדש” כלומר אנו נבנה עמק נילוס חדש.

העבודות בשדה כוללות בניית 14 דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב/הפצצה) ונסלל מסלול הסעה במקביל למסלול ההמראה (תופעה אופיינית מאוד בשדות תעופה צבאיים).

בשביל מה זה טוב? התשובה לשאלה זו טמונה בתאריך הצילום. אם מדובר בצילום עדכני מאוד מהימים האחרונים, אז קיימת האפשרות  (הקלושה לדעתי), כי העבודות קשורות לסכסוך החדש בין מצרים וסודן – סכסוך הנובע ממתן הסכמה סודאנית להקמת נמל טורקי באי בים האדום. אם הצילום בוצע לפני פרוץ הסכסוך עם סודאן אזי סביר להניח כי הסבת השדה האזרחי לצבאי קשורה לסכסוך עם אתיופיה על הקמת הסכר על הנילוס בשטחה. סכסוך זה, נפתר לאחרונה בהסכמה בין המדינות לפיה אתיופיה תפעל למילוי איטי של האגם – כך שאספקת המים למצרים לא תיפגע.  לדעתי הצילום בו מאותרות העבודות הוא יחסית ישן. זאת עקב העובדה  שכבר בסוף שנת 2014 (מועד צילום השדה על־ידי  גוגל) נראות בשדה עבודות פיתוח להקמת מבנים והכנות לסלילת מסלול ההסעה.

10.שדה התעופה הצבאי ראס בנאס על חוף הים האדום

מניתוח צילום אוויר/לוויין שצולם לאחר פבר’ 2016 (אין תאריך מדויק), עולה כי בשדה התעופה הצבאי בראס בנאס מתבצעות פעולות להרחבת התשתית בשדה. שדה התעופה נמצא בגבול הדרומי מזרחי של מצרים לחופו של הים האדום וכ-100 ק”מ מצפון לגבול מצרים סודן.

העבודות כוללות בניית 13 דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב/הפצצה) חדשים, המתוספים ל-15 הדירים הקיימים זה מכבר (מאז מלחמת יום הכיפורים?), וסלילת מסלול הסעה/המראה נוסף על מסלול ההמראה הקיים מזה שנים ארוכות.

על־פי מקור גלוי בערבית, עולה כי נציגי חיל ההנדסה המצרי פועלים עם המערכת האזרחית להקמת 10 שדות תעופה  משותפים לצבא ולמערכת האזרחית. מקור זה מציין כי שדה התעופה ראס בנאס נכלל במיזם. על־פי דיווח זה אפשר שהמסלול  שהובחן בצילום האוויר הוא בניית תשתית למסלול המראה אזרחי שיתווסף על המסלול הצבאי. יודגש כי בחבל ארץ זה  התיירות אינה מפותחת, ולמעט מספר מצומצם של כפרי נופש קטנים אין באזור מתקני תיירות ששווה לסלול עבורם מסלול תעופה, נוסף על זה הקיים (אם באסואן הצבא והתיירות מסתפקים במסלול משותף – אני לא רואה את הצורך לסלול מסלול נוסף עבור התעופה האזרחית בראס בנאס).

שדה התעופה בראס בנאס הוא חלק ממרחב צבאי מצרי הכולל גם נמל וגם מחנה לכוחות יבשה (בסד”ג של כ-חטיבה). מרחב צבאי זה נבנה לפני עשרות שנים במטרה להגן על גבולה הדרומי של מצרים ולאפשר לה פעילות צבאית בים האדום.

הפניית משאבים צבאיים לחבל ארץ זה היא ככל הנראה חלק מפעילות צבאית מצרית להגברת הנוכחות הצבאית המצרית בים האדום. פעילות זו כוללת בין היתר תוכניות לבנייה/הרחבה של שלושה נמלים לצי המצרי ההולך ומתעצם בשנים האחרונות.

11.הרחבת שדה התעופה הצבאי בסיווה. לצרכים אזרחיים?

במדבר המערבי במצרים, כ-40 ק”מ מצפון לנאת המדבר סיווה וכ-50 ק”מ ממזרח לגבול מצרים לוב קיים שדה תעופה צבאי שנבנה עוד לפני שנת 2005 כדי להגן על מצרים מפני לוב. בצילום לוויין שצולם לאחר שנת 2011 נראה כי מצפון לשדה  מבוצעות עבודות עפר שנועדו ככל הנראה לשמש כמסלול המראה נוסף. כמו כן לאורך הגדר המקיפה את השדה  אותרו  מחנות חדשים המשמשים ככל הנראה יחידות צבא המגינות על השדה מפני התקפה קרקעית. מחנות צבא דומים אותרו בשנת  2017 גם לאורך הגדרות של שדות תעופה הצבאיים הערוכים להתמודד עם איום של מחבלים המגיעים מכיוון לוב.

על־פי מקור גלוי בערבית, עולה כי נציגי חיל ההנדסה המצרי פועלים עם המערכת האזרחית להקמת 10 שדות תעופה  משותפים לצבא ולמערכת האזרחית. מקור זה מציין כי שדה התעופה סיווה  נכלל במיזם. על־פי דיווח זה אפשר שהמסלול  שהובחן בצילום האוויר הוא בניית תשתית למסלול המראה אזרחי שיתווסף על המסלול הצבאי. יודגש כי בחבל ארץ זה  יש אמנם מעט תיירות ג’יפים אך אני לא רואה כל הצדקה לסלול עבור התיירים מסלול תעופה נוסף על זה הקיים (אם באסואן הצבא והתיירות מסתפקים במסלול משותף – אני לא רואה את הצורך לסלול מסלול נוסף עבור התעופה האזרחית בסיווה).

מצגת: מפה עם שדות התעופה במצריים המסווגים כ-אזרחים/צבאיים

הרחבת שדות תעופה צבאיים ללא קשר עם המערכת האזרחית

בנוסף למיזם אחד עשר שדות התעופה המשותפים לצבא ולמערך התעופה האזרחית, שוקדת מצרים להרחיב שדות תעופה “צבאיים נטו” כדלקמן:

1. שדה התעופה הצבאי בצאלחיה, הנמצא כ-25 ק”מ ממערב לקנטרה שעל גדת תעלת סואץ נבנו בשנת 2016 20 דת”קים חדשים
2. שדה התעופה הצבאי ביר ערידה אשר במדבר המזרחי, כ-40 ק”מ דרומית מזרחית לקהיר וכ-95 ק”מ ממערב לזעפרנה שבמפרץ סואץ. נבנו 30 דירים חדשים ונראה כי השדה עובר “מתיחת פנים” ונבנות בו תשתיות צבאיות נוספות.
3. במחנות דהשור, כ-30 ק”מ דרומית מזרחית לקהיר וכ-20 ק”מ מדרום לפירמידות גיזה. נבנה שדה תעופה צבאי חדש אשר ככל הנראה ישמש למטוסי תובלה. מחנות דהשור הם בסיס הקבע של דיביזיה 9 שריון ובמקום יש מחסנים מטכ”ליים לתחמושת, נגמ”שים וטנקים

סיכום

מיזם “שדות התעופה המשותפים” שהתחיל לפני כ-20 שנה, במתן אפשרות נחיתה למטוסים אזרחיים בשדות תעופה צבאיים, התפתח לאיטו בבניית מסופי נוסעים לתיירים ולטיסות פנים אזרחיות. ברבות השנים החלו להיבנות אף מסלולים המראה חדשים עבור התעופה האזרחית.

כל מסלול המראה חדש, גם אם הוא נבנה במחשבה לסייע לתעופה האזרחית, משפר מאוד את יכולות הספיגה של שדות התעופה הצבאיים בעת מלחמה. נראה כי צבא מצרים הבין את הפוטנציאל הצבאי ונרתם לבצע זאת בשדות נוספים. הצבא המצרי “מנצל את ההצלחה” ומאז שעבד אל פתח א-סיסי תפס את השלטון במצרים הבניה האזרחית בשדות הצבאיים מנוצלת גם לבניית  דת”קים.

הצבא המצרי כיום מנצל את העובדה שהוא מסייע לתעופה האזרחית ומבקש לקבל בתמורה הכשרת שדות תעופה אזרחיים למטרות צבאיות (השדות: באל עריש, רפידים, קאוינת). לעיתים נוצר אף הרושם שכל ההיחלצות של הצבא לסייע לאזרחים הוא כסות בלבד “לגלגל” את תקציבי הפיתוח הצבאי על כתפי המערך האזרחי.

תהיה הכוונה של העוסקים בפיתוח התשתיות האזרחיות אשר תהייה, בפועל, מאז שנת 2013 נוספו לצבא מצרים לפחות 112 דת”קים, ו-8 מסלולי תעופה חדשים. ניתוח גיאוגרפי של פריסת מתקני התשתית שנבנו בשנים האחרונות, מצביע בבירור כי יש העדפה ברורה וחד משמעית בבניית המתקנים לגזרת סיני ולמרחב קהיר תעלת – סואץ. במילים אחרות מצרים מייחסת חשיבות רבה לבניית תשתיות מול ישראל – זאת לעומת בניית תשתיות צבאיות מול הסכנה מדרום (סודן אתיופיה) ממערב (לוב) ומצפון (הגנה על חוף הים התיכון ומתקני הנפט והמתקנים האסטרטגיים האחרים).

קרדיט: סא”ל (בדימוס) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב

רוב שירותו הצבאי (1962-1983) עסק אלי דקל  בחקר מערכות תשתית בארצות ערב ופרסם עשרות מחקרים בנושא. מאז פרישתו  לגמלאות כרע”ן השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ”ן, ממשיך אלי לחקור בנושא, ובמיוחד במצרים. מחקריו הנוכחיים מבוססים בעיקר על צילומי הלוויין ב-Google Earth. לפני שבע שנים פורסם ספרו “מודיעין תלוש מהקרקע” העוסק במקומו של מחקר השטח בהערכת המצב הלאומית. הספר זכה לשבחים רבים מבכירים בחמ”ן.

לאחרונה יצא לאור הספר “ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים”, הספר הוא אסופת מאמרים הבוחנת מחדש אמיתות שונות שהתקבעו בתודעה הציבורית על מלחמת יום הכיפורים. אלי כתב מספר פרקים העוסקים בחלקו של המודיעין במלחמה.

 

פרקים קודמים:

מצרים:פיתוח מואץ של תשתיות צבא במרחב תעלת סואץ – סיני.פרק 1 בסדרה.
מצרים: סלילת אוטוסטרדות בסיני. פרק 2 בסדרה.
מצרים:גשר ומנהרות חדשות בתעלת סואץ.פרק 3.
מצרים:מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר. פרק 4.
מצרים: הרחבת שדות צבאיים בסיני ובמרחב קהיר – תעלת סואץ. פרק 5
מצרים: לכל חייל מצרי בסיני – נבנה מחסן תחמושת בגודל 3 מ”ר. פרק 6.
מצרים: הצבא המצרי אוגר דלק בסיני.פרק 7.
מצרים: הכפלת סד”כ מובילי הטנקים.פרק 8.
מצרים: כוחות היבשה בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות הרכש. פרק 9 . 
מצרים:זרוע ההגנה האווירית.סקירה כללית וסיכום תכניות רכש.פרק 10.
מצרים: זרוע הים בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 13.
מצרים: זרוע האוויר-סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 14.
מצרים: גשרים חדשים על תעלת סואץ. פרק 15
מצרים: מה מסתירה מצרים בנושא ההתעצמות הצבאית – פרק 16
מצרים אוגרת דלק ליום סגריר – פרק  17
מצרים: מערך הגישור הצבאי בתעלת סואץ – פרק 18

מצרים: בניית אתרי אחסון גדולים לנשק וציוד צבאי – פרק 19

מה עומד מאחורי ההתעצמות של צבא מצרים – פרק 20

התעצמות צבא מצרים אינה בגלל בניית הסכר באתיופיה – פרק 21

התעצמות צבא מצרים אינה קשורה לבניית הסכר באתיופיה, חלק שני – פרק 22

האם מצרים הענייה לא תוכל ליזום מלחמה? פרק 23

הסד”כ של צבא מצרים אינו נובע מהצורך לפתור את בעיית האבטלה – פרק 24