ישראל, איראן, סין, מדינות המפרץ, ומה שביניהן

אתמול (יום שני 15 באפריל) הייתה שיחת טלפון בין שר החוץ הסיני ומקבילו הסעודי. בסוכנויות הידיעות נאמר שהשניים שוחחו על יחסי שתי המדינות ועל המצב במזרח התיכון, על התקיפה האיראנית על ישראל, וכן נאמר שסין מעוניינת לעבוד יחד עם הסעודים כדי להפחית את המתיחות במזרח התיכון.

אני לא מתיימר להיות מומחה לסין או לגיאופוליטיקה אבל אני לא יכול שלא לתהות על מה דיברו שני שרי החוץ של שתי מדינות מהמשפיעות בעולם, והאם השיחה באה בעקבות התבטאויות מפי נציגים סינים רשמיים וכן גם בתקשורת הסינית, ומהן עולה שסין “לקחה צד” ותומכת ברפובליקה האסלאמית של איראן, והגדירה את ההתקפה האיראנית על ישראל “כתגובה לתקיפה ישראלית על בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק”, וגם כ”זליגת העימות בעזה”.

סין אמנם מתייצבת לצד איראן, ולו רק כי סין כדרכה, עושה את מה שמתאים לאינטרס הסיני, ומה שתואם את התוכניות החמש שנתיות והתוכניות ארוכות הטווח שמתוכננות ומאושרות ע”י המפלגה, אבל סין גם תמיד פעולת בראיה של “מה שטוב לעסקים” (הסינים כמובן), וקו מנחה זה של “מה שטוב לעסקים” ניתן לראות גם במדינות האזור, כדוגמת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.

האם יכול להיות שסין רואה שמדינות השכונה המזרח תיכונית כגון מדינות המפרץ, אינן רואות בברכה את ההתייצבות הסינית לצד איראן, ואת ההתבטאויות של סין בנוגע לאיראן ולהתרחשויות בשכונה?

אפשר גם לתהות האם השיחה של שר החוץ הסיני עם מקבילו הסעודי, בין היתר באה בזמן כדי שלא לפגוע בחתימת ההסכם של חברת ACWA Power, חברת אנרגיה והתפלת מים סעודית, שחתמה היום על הלוואת גישור (קטנה במונחים של פרוקיטי אנרגיה) של 80 מיליון דולר, מול Bank of China לטובת פרויקט אנרגיה סולרית באוזבקיסטן, בהיקף של 200MW שאליו מתלווה הקמת מערכת אגירת אנרגיה (Battery Energy Storage System – BESS) בהיקף של 500MW.

אציין שמדובר בשת”פ ראשון של בנק סיני למיזם סעודי, ושמחצית מההלוואה ניתנה בדולרים, ומחצית במטבע הסיני, וגם זה תקדים ראשוני, וחתימת ההסכם הגיע לאחר שיחות בכינוס פורום יוזמת החגורה והדרך הסיני, שהתקיים באוקטובר האחרון, ושגם הסעודים, בדברי סמנכ”ל הכספים של ACWA Power וגם מנכ”ל הבנק הסיני, מסבירים שהשותפות במיזם האוזבקי, עולה בקנה אחד עם חזון 2030 הסעודי ויוזמת החגורה והדרך הסינית.

אין ספק שהסינים שמעו שמנהיגי מדינות המפרץ ניהלו סבב שיחות מהיר בסוף השבוע שעבר, שנסוב סביב
החשש שההתקפה האיראנית והתגובה הישראלית בעקבותיה, יובילו להתלקחות אזורית, ושזו עלולה להיות “רעה לעסקים”, וייתכן שקיבלו עדכון משר החוץ האיראני על סבב השיחות שלו עם מקביליו ממדינות השכונה.

למדינות המפרץ יש מה לחשוש, גם בגלל האיום האיראני לפגוע בבסיסים אמריקאים באזור, שנוסף לבסיסים בסוריה, עיראק וירדן, ישנם בסיסים הנמצאים גם במדינות המפרץ, וגם בגלל שהתלקחות מלחמה אזורית, עלולה לפגוע בייצוא הנפט והגז ממדינות המפרץ (ואיראן) לעולם, ובכל תעבורת הסחר אל וממדינות השכונה, והעוברת במדינות המפרץ.

אין ספק שהסינים מודעים לאפשרות של הפגיעה של התלקחות אזורית בתעבורת הסחר העולמי, שתגרום לפגיעה גם בסחר הסיני, וכמובן באספקת הנפט לסין, ויכול להיות שזו אחת הסיבות שהסינים הרואים למרחוק ומנסים להיערך לאפשרויות ובעיות שונות, החלו בחודשים האחרונים למלא את מאגר הנפט הגולמי החדש במתחם נמל דונגינג (Dongying port = 东营港) הכולל מכלי נפט המכילים מעל 31 מיליון חביות, שבנתה CBOOC, חברת הנפט הממשלתית הסינית, בנפט שסין קונה בהנחה משמעותית ממחירי השוק מרוסיה (הערכות מדברות על שעד עכשיו נצברו מעל 10 מיליון חביות נפט רוסי במאגר החדש).

יהיה מעניין לראות את הדינמיקה של יחסי סין ומדינות האזור, והאם יהיה שינוי בהתבטאויות הסיניות וההתייצבות הסינית לצידה של איראן. ואפשר רק לקוות שמדינת ישראל מדברת מאחורי הקלעים עם מקבלי ההחלטות במדינות השכונה, ובמקביל גם עם הסינים, ולא מחכים “לאחרי החגים” או מסתפקים בהתנהלות המוכרת של “סמוך אחי, יהיה בסדר”.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון    קרדיט לתמונות: אנרג’י אינטליג’נס