שובו של הטנק מתחייב מהמציאות

א, היתרונות של הטנק.

במשך עשרות שנים רבות, למעשה מאז מלחמת העולם השניה הטנק היה הגורם הדומיננטי והחשוב ביותר בשדות הקרב.

 

הסבר

הטנק הוא אמל”ח שמשלב את היתרונות הבאים:

1, תותח חזק

לתותח הטנק כוח אש גדול, התותח מהיר יירי ומדויק יחסית גם לטווח של מס’ ק”מ.

כוח האש של תותח הטנק מדויק יחסית מאחר והוא מופעל בכינון ישיר.

2, מקלעים

לטנק מקלעים להם טווח ארוך ודיוק רב.

3, פגזים

פגזים של הטנק עוצמתיים ויעילים כמעט נגד כל המטרות בשדה הקרב.

זאת החל מהשמדת טנקים ורק”מ אחר, עבור לפגיעה במבנים ובביצורים ובמי שמסתתר בתוכם והמשך לפגיעה בחיילי אויב שפזורים בשטח.

4, תנועה

לטנק יכולת של תנועה מהירה ועבירות חסרת תחרות בשטחים קשים.

5, מיגון ושרידות.

צוות הטנק שמפעיל את הפלטפורמה הכבדה הזו מוגן יחסית מאש נק”ל וארטילריה ובכלל מכל פגיעה לא ישירה וגם ממרבית הפגיעות הישירות.

5, עבודה יעילה בקבוצת טנקים.

זה היתרון הגדול ביותר של הטנק, דרך הפעלתו כפרט בקבוצת טנקים, קבוצה שמרכזת כוח אש ופריצה אדיר בגזרה צרה ולכן יכולת הכרעה והשמדה.

כך גייסות השריון היו האחראים העיקריים לנצחונות הגדולים של צה”ל במלחמות סיני, ששת הימים ויום הכיפורים וכך גם במלחמת לבנון הראשונה כאשר כבשנו את ביירות ואז גורשו משם יאסר עראפאת וחבר המחבלים שלו.

 

הטעות האסטרטגית של מערכת הביטחון

למרות הנ”ל הוחלט בצה”ל ובמערכת הביטחון לפני כ 40 שנים לצמצם ובגדול את היקף כוח הטנקים שלנו ואת הכוח הארטילרי ואת הכוחות תומכי הלחימה שתומכים במסגרות השריון.

היתה זו טעות קשה ולהערכתי טעות שמעידה על חוסר הבנה בטחונית בסיסית של המחליטים.

1, האחראים סברו שאין יותר סיכון מהטנקים של האויב.

עם מצריים שצבאה מחזיק אלפי טנקים יש “שלום”, כך גם עם ירדן שבשלום וסוריה שהתפרקה.

2, האחראים סברו שהמלחמות הבאות יהיו רק עם לוחמי טרור בשטח בנוי ושם להערכתם הטנק לא יהיה יעיל, שם יפעל רק חיל הרגלים.

3, האחראים סברו שהחיזבאללה בצפון והחמאס בעזה מורתעים ולא יאלצו את מדינת ישראל לכבוש שם שטחים שניתן לבצע רק עם טנקים.

היו גם גורמים נוספים בעיקרם כלכליים לא נרחיב בהם בסקירה הזו.

 

אז מדוע כעת הטנק חוזר?

כי נסתבר גם ללוחמי החי”ר שאין להם יכולת לפעול לבד בשטח הבנוי שם מבוצרים אנשי החמאס והחיזבאללה, לפעול ללא החיפוי הצמוד של הטנקים. הכוחות היום פועלים בצק”גים בהם פלוגות ח”יר ופלוגות שריון שלוחמות בשת”פ.

 

הכשל מס’ 1

צמצום צבא היבשה הפך את צה”ל לצבא קטן שלא מסוגל להתמודד היטב במלחמה רב זירתית.

הבעיה היא שקל להרוס מסגרת וקשה מאוד לבנות.

אין לנו היום עוד 1000 טנקים+ ומאות קני ארטילריה נוספים וזה הגורם מס’ 1 שמקשה על הכרעת המלחמה.

 

מה חייבים לבצע?

1, להקים עוד אוגדות שריון וגדודי ארטילריה.

2, למגן את הטנקים יותר טוב נגד נ”ט.

3, לשדרג את הנגמ”שים הכבדים עם צריח ותותח אוטומטי מהיר ירי.

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונות: דובר צה”ל