התרחיש שלא מדובר בו מספיק !
תמונת המצב הנוכחית היא ברורה למדי, ולא מאד אופטימית:
א.הרמדאן בפתח.
ב.חמאס סגרה את שערי המשא ומתן.
ג. פניה להסלמה.
מבחינתה זו לא העת לפשרות אלא להיפך. להקשחת עמדתה.
ד. היא מעודדת מאד לא רק מהעצירה האופרטיבית של ישראל בכל הנוגע לרפיח אלא מהתמונה האסטרטגית הכוללת.
ה. התמונה הזו מלמדת על לחץ אמריקני קשה על ישראל, מאמץ של ביידן לתקוע טריז פוליטי בישראל לצד הסטת הקשב לנושא האזרחי הומניטרי.
ישראל נדחקה לפינה ומאבדת נכסים אסטרטגיים. היא הופכת לסוג של איראן בתוך המחנה שלה, המערבי.
הפנים של ישראל נשואות לתרחישי הסלמה ביהודה ושומרון, אבל ייתכן שבמסגרת ההיערכות להפתעות צריך להסתכל דווקא צפונה.
בימים האחרונים יש לכך סימנים מעידים. גדל קצב השיגורים לעבר ישראל, עדיין במסגרת הפרמטרים הגיאוגרפיים המוכרים אבל באינטנסיביות רבה.
עשרות שיגורים שחוצים את לבנון לשטח ישראל. לכיוון מירון ולכיוון מוצבי צהל בהר דב.
זה עשוי ללמד על השתנות בלוגיקת הפעולה של היריבים.
עד עתה שמר חיזבאללה על מסגרת פעולה מוגדרת במסגרת המאמץ להשריד את חמאס ולרתק את צהל לשתי חזיתות.
הוא נזהר מלגרור את עצמו ואת לבנון לתוך מערכה כוללת יותר, מתוך הסתכלות על התמונה הכוללת שלימדה על הישגיות ישראלית מסוימת בלחימה בעזה ועל הצלחת ישראל לשמר את תמיכת המערכת הבינלאומית בה.
אולם, בשבועיים האחרונים יש תמורה, שלילית מבחינת ישראל, בתמונה האסטרטגית כאמור לעיל.
היא מלמדת בכללותה על חוסר סובלנות גוברת למהלכי ישראל ובכלל לאירוע המלחמתי כולו, שיש לו השלכה גם לגבי זירת ים סוף.
מתברר כי המשך המערכה והכאוס שהיא מייצרת פועלים לרעת ישראל ולטובת מחנה ההתנגדות.
חמאס והציר האידיאולוגי בונה על שדרוג הכאוס הזה במהלך הרמדאן.
הרעיון המערכתי הוא ככל שיהיה יותר רע, כאוטי, אלים כך יגבר הלחץ הבינלאומי על ישראל וכך תידחק ישראל למחוזות חוסר הלגיטימיות המדינית, כולל ביחס לאמריקנים.
דחיקת ישראל לסמטת האין מוצא משמעותה עצירת האירוע המלחמתי, השרדת חמאס (מלשון שרידות), סיום הלחימה בצפון בסוג של סטטוס קוו ולמעשה הפיכת האירוע לעוד סבב, רק בהבדל אחד מקודמיו.
הפעם מדובר בסבב שתוצאתו אינה תיקו אופרטיבי אלא תבוסה אסטרטגית.
הגורם העיקרי שיכול לדחוף את המערכת לאותו כאוס זו לא רק גזרת יהודה ושומרון או ירושלים אלא גם החזית הצפונית באמצעות חיזבאללה.
במציאות האסטרטגית שנוצרה במלחמה בעזה נצראללה עלול לחוש כי בנסיבות הנוכחיות ישראל פגיעה וחשופה יותר לעליית הרף של המלחמה בצפון.
אירוע של ימי לחימה אינטנסיביים יביא אמנם למהלומות של ישראל אבל גם להוכחת פוטנציאל הנזק של הארגון ובעיקר להתגייסות כוללת של המערכת הבינלאומית כדי לכבות את האירוע ולכפות על ישראל את הפסקת המלחמה.
השיגורים האינטנסיביים של חיזבאללה לעבר ישראל עלולים, כאמור, לספק רמז לגבי האפשרות הזו של “מבול” מספר 2, הפעם מכיוון צפון, שישלים את זה הדרומי של ה-7 אוקטובר !
קרדיט: ד”ר דורון מצא – ערוץ “301 העולם הערבי בטלגרם” קרדיט לתמונה: דובר צה”ל