תם ולא נשלם סיפור הבחירות באיראן

לאחר שלוש הארכות לשעת סגירת הקלפיות באיראן, עד לשעת חצות, בלילה של בין שישי לשבת, ולאחר שמוחסן אסלאמי (محسن اسلامی = Mohsen Eslami) דובר מטה הבחירות הודיע שמושלי המחוזות יכולים להודיע על סיום ההצבעה באזורים שאין צורך בהארכה, ולהאריך את מועד ההצבעה אם יהיה צורך, והכל כמובן לפי שיקול דעתם, הסתיימה ההצבעה בבחירות לפרלמנט ולמועצת המומחים באיראן.

המשטר הודיע כמובן ששעת סגירת הקלפיות הוארכה בגלל “דיווחים שהתקבלו ממחוזות בחירה בכל רחבי הארץ בדבר אזרחים רבים שבאו להצביע, ושיש צפיפות גדולה בקלפיות…” ואילו הציניקנים האיראנים אמרו שזה קרה בגלל מיעוט מצביעים.

לאור דברים אלה, אציין שלאורך כל יום הבחירות עלו בעיתונות וברשתות האיראניות שני סוגי תמונות, תמונות שמראות קלפיות ריקות או עם מעט מאוד אנשים, ותמונות שמראות תור מצביעים בקלפי וקלפיות עם קבוצות אנשים, שרבות מהן צולמו עם הקפדה על מה שרואים בפריים הממסגר תמונה המעבירה את המסר הנכון, ולא מראה את התמונה הרחבה של מה קורה מסביב לאנשים שצולמו.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

ההצבעה התקיימה בכ- 59 אלף קלפיות שנפתחו בכל רחבי 31 המחוזות של איראן שמחולקים ל- 202 אזורי בחירה, בהם נבחרים 285 מושבים במג’לס, וחמשת המושבים הנוספים הם של 5 “מחוזות בחירה” השייכים למיעוטים הדתיים (יהודים, זורואסטרים, נוצרים אשורים וכלדיים, נוצרים ארמנים בצפון איראן, ונוצרים ארמנים מדרום איראן) להם שמורים חמשת המושבים הנותרים במג’לס.

במחוז קום יש מחוז בחירה אחד, המזכה אותו ב 3 מושבים במג’לס, ויש מחוזות המחולקים ל 2 עד 15 אזורי בחירה, המזכים אותם ב 3 עד 19 מושבים, ומחוז טהראן מחולק ל 6 אזורי בחירה המזכים את המחוז ב 35 מושבים.

אוסיף שב- 1,700 קלפיות בארבעה מחוזות בחירה, הפעיל המשטר גם 5 מכשירי הצבעה ממוחשבת בכל קלפי, והמשטר פרסם שהופעלו סה”כ 10,000 מכשירי הצבעה ממוחשבים, מה שגרם לציניקנים ברשת לשאול מאיפה נובע ההפרש של 1,500 מכשירי הצבעה ממוחשבת, בין המספר האמור לבין הכמות שמתקבלת מהכפלת 5 מכשירים בכמות הקלפיות שנמסרה, ותוהים איפה הופעלו כל מכשירי ההצבעה הממוחשבים הנוספים? והאם “המצביעים” במכשירים האלה, יהיו אלה שיכריעו את תוצאות הבחירות לטובת מועמדים שהמשטר רוצה להכניס למג’לס?

 

בשלב זה אין לי מידע על איך עברה ההצבעה האלקטרונית ואיך התבצע עליה הפיקוח והאם ההצבעה בקלפיות אלה עברה ללא תקלות או “ניסים” אלקטורליים מבית היוצר של משטר המולות.

ספירת הקולות הסתיימה בחלק ממחוזות הבחירה, ובאחרים נמשכת המלאכה, ובעיתונים מתפרסמות טבלאות עם שמות הנבחרים ובאיזה מחוזות בחירה יתקיימו בחירות בסיבוב השני, לאחר שבבחירות שהסתיימו, היו מתמודדים שלא זכו במינימום הנדרש של 20% מהקולות.

המשטר כמובן שנותן זמן לכל מי שיש לו השגות או תלונות על הבחירות ותוצאותיהן, להגיש את המסמכים הנדרשים, ויהיה מעניין לראות כמה תלונות יוגשו אם בכלל, ועל מה הן יהיו, ואציין שמסגרת הזמן להגשת התלונות היא עד ל 7 במרץ.

קרדיט: אלג’זירה

 

את הנתון המסקרן ביותר, של כמה איראנים טרחו להגיע לקלפי ולהצביע, נוכל לקבל מדוברי המשטר בעוד מספר ימים, לאחר שתסתיים ספירת כל הקולות, ויש להניח שזה יקרה רק לאחר שהמשטר יחליט עד כמה הוא רוצה לבשל ולזייף את תוצאות הבחירות, ואיזה אחוז נמוך של מצביעים המנהיג העליון יהיה מוכן להציג לעולם, וזה אחרי שבכבודו ובעצמו הוא הזכיר לאיראנים שזו חובתם הלאומית להצביע, ושלח דוברים להסביר לעם החוצפן שלא רצה ללכת לקלפיות כמה זה חשוב למשטר, למדינה ולתדמית הלאומית.

ביום הבחירות ערך ראיסי, נשיא איראן, ביקור מתוקשר במטה הבחירות, וקיבל הסברים משר הפנים ומראש מטה הבחירות, ובאיראן כמו באיראן, גם איסמעיל חטיב, שר המודיעין, הצטרף לביקור חשוב זה.
ראיסי כמובן “דיבר לאומה” ודבריו הצטרפו למאמץ הלאומי לשכנע את הבוחר ללכת להצביע, ואמר ברוב חשיבות עצמית של בכיר משטר מנותק מהמציאות: “ההבדל בין בחירות בארצנו למערכות פוליטיות אחרות הוא שגם המועמד וגם הבוחר, פועלים מתוך חובה”… והציניקנים ברשת לא ידעו אם לצחוק או לבכות.

 

כדי להקל על המצביעים, המשטר אפילו הסיר את הדרישה להצגת תעודת לידה יחד עם תעודה מזהה, ולהסתפק שהבוחר שמגיע לקלפי, יציג אחד מהמסמכים הבאים: תעודת זהות, דרכון, רישיון נהיגה, תעודת גמלאי, או תעודת לידה.

הציניקנים באיראן מזכירים שיש רבים שלא זכו לקבל מהמשטר תעודת לידה, ותוהים האם צעד זה נועד להקל לא על המצביע שאולי לא מצא את תעודת הלידה במגירה, אלא דווקא בעוד דרך שנועדה להקל על המשטר לזייף את תוצאות הבחירות.

בינתיים כולם מחכים לראות מה יהיו תוצאות הבחירות, או אולי עד כמה המשטר יבשל את התוצאות, ועד כמה נמוך יהיה אחוז ההצבעה שהמשטר יפרסם.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון     קרדיט לתמונות: VOA