בקצרה מול אויבינו – מעודכן עד ליום 22-2-2024. חלק א'

עיקרי הסקירה:

א. התמרון הקרקעי ברפיח ממשיך להתעכב, ומאפשר לחמא"ס להמשיך בפעילות הברחה מסיני ואליה.
ב. צה"ל משתלט על בית חולים נאצר בח'אן יונס, לוכד שם תמבוקשים ותרופות לחטופים, ולאחר מכן מספק למקום, ולבתי חולים נוספים ברצועה חשמל.
ג. אנשי החמא"ס ממשיכים לתבוע הפסקת לחימה כתנאי לעסקה בנושא החטופים, ובמקביל מנסים ליצור תמונת מסכנות, ועמימות בנוגע לתקשורת עם הנהגת החמאס ברצועה, למרות שאין ספק שהקשר הרציף נמשך.
ד. גובר הלחץ הפנימי על החמאס ברצועה, כולל הפגנות מקומיות, אך לא עד כדי התעמתות ישירה של תושבים כנגד החמאס.
ה. הארועים בעזה- מקרינים על התגברות הטרור באיו"ש. בלטו פיגועים רצחניים בצומת ראם ובמחסום אלזעים ליד מעלה אדומים, לצד, הפעלת מטען כנגד רכב ישראלי בירידה מחומש.
ו. פוטנציאל גדול להפרות סדר בהר הבית, על רקע הרמדאן, במיוחד, אם תותר הגעת עשרות אלפים למקום, כמחווה לרגשות הדתיים.
ז. הלחימה בגבול הצפוני מתרחבת, בגבולות חוקי המשחק שמנהלים האיראניים, שמעוניינים בעיקר בהמשך קידום תכנית הגרעין שלהם.

 

ובהרחבה:

יותר משבוע למבצע שחרור החטופים ברפיח, וזמן רב אחרי שהממשלה הכריזה על כוונה לפעולה קרקעית בגזרת רפיח, נמשכת "גרירת הרגליים", בין אם מצד הממשלה", ובין אם מצד צה"ל (באמת שאיני יודע מי הגורם המעכב). עדיין לא החלו הכנות מעשיות לחסימת ציר פילדלפי ושליטה על מעבר רפיח, ולא לפינוי האוכלוסיה העצומה המתרכזת ברפיח, מה שמאפשר לחמאס להמשיך ולשלוט באזור ולנהל משם את מערכת התעמולה מחד והלחימה מאידך. החמאס גם הוכיח השבוע שאפשר לצאת דרך רפיח לסיני. השבוע דווח על יציאת העתונאי אסמאעיל אבו עומר, כתב "אלג'זירה", שדובר צה"ל דיווח שהוא גם מפקד פלוגה בשורות החמאס, דרך מצרים לקטר.

אם הוא הצליח, אין ספק שגם בכירים נוספים בחמאס יכולים, וביכולתם להבריח גם חטופים. הארוע הזה הוליד חרושת שמועות גם על בריחת יחיא סנואר, ובהמשך נטען שהוא עדיין ברצועה ההודעה של צה"ל לפיה אין עדויות שסנואר נמלט מהרצועה אינן יכולות להרגיע, משום שהמודיעין הישראלי כבר הוכיח שהוא יודע מעט מאוד על מעלליהם של אנשי החמאס הן ב-07 אוקטובר, והן בחוסר הכרה בסיסית של מערך המנהרות.

בתוך כך, ניכר שצה"ל לא באמת גיבש תכנית פעולה לרצועת עזה ל"יום שאחרי", ומשום כך- מחד, חיילינו משתלטים על בית החולים נאצר ודורשים את פינויו, אחרי שמתגלה בו נוכחות של עשרות מחבלים, ותרופות שיועדו לחטופים אך לא נמסרו. מצד שני- מנהלת התיאום והקישור דואגת לאספקת חשמל למקום, כמו גם לבית החולים "אלאמל", ובית החולים שיפאא' בעזה. ישראל בונה ציר רחב החוצץ בין צפון עזה לדרומה, ודורשת מתושבי חלק מהשכונות בעיר להתפנות. מצד שני, צה"ל משלים עם נוכחות ושגרת חיים במקומות אחרים בצפון הרצועה.

צה"ל משלים את כיבוש ח'אן יונס, ולמרות הטענה שיש חטופים במרחב, הוא לא מצליח לשחררם. מציאות זו, היא שמאפשרת לחמאס להכריז גם כעת, שלא תהיה עסקה ללא התחייבות להפסקת אש כוללת. למרות זאת, שוב הגיעה משלחת של הנהגת החמא"ס בחו"ל, בראשות אסמאעיל הניה יש"ו, לקהיר, בעת שנציג ישראלי בכיר שהה שם בנסיון לחדש את המו"מ. בד בבד, הודיעה ממשלת קטר שחמאס החלה להעביר את התרופות לחטופים, הודעה שניתן לסמוך עליה בערך, כמו שניתן היה לסמוך על ההתחייבות הקודמת של הקטרים. בהמשך דווח על שיגור ראש המוסד הישראלי למו"מ בפריז.

הנה תמונות מבריחת עזתים משכונת זיתון בעיר עזה לדרום הרצועה:
https://www.facebook.com/reel/1120937465608969

ראשי החמאס בחו"ל ניסו ליצר תמונה של קושי לתקשר מול ההנהגה בעזה בראשות יחיא סנואר ומחמד דיף, אבל זה לא מנע השבוע את הופעת "אבו עבידה", הדובר רעול הפנים של "גדודי אלקסאם" לאחר מספר שבועות של העלמות. בהמשך גם טענו ראשי החמא"ס שחידשו את הקשר עם יחיא סנואר, שהקשר מולו נותק בשל דלקת ראות בה לקה.
אין ספק שההכרעה המתמשכת, מעודדת את החמאס, שאנשיו שואבים עידוד גם מההסלמה הגוברת בצפון, והמחאה שנעשית בשם משפחות החטופים בארץ. עדיין, ניכר שהלחץ הפנימי על החמאס גובר. שר החוץ המצרי סאמח שכרי, התבטא השבוע פומבית שהחמאס אינו ארגון לגיטימי. המסר העיקרי בתקשורת של החמאס כבר אינו: "אנו מנצחים את צה"ל", אלא "אנחנו רעבים ומסכנים". ברחבי השטח, בדגש על רפיח ודיר אלבלח, נשמעות מחאות נגד החמאס, ונראים מעשי ביזה נואשים של משאיות הסיוע הנכנסים לרצועה, גם תוך עימות מול החמאס ואנשיה.

הנה תמונות של הפגנת תושבים בג'באליה נגד החמאס:
https://www.facebook.com/100000495733391/videos/311542704850326?idorvanity=357103281849

 

עד כאן להשבוע – שבת שלום.

קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו"ש   

קרדיט לתמונות ולסרטונים: רשתות חברתיות  קרדיט לתמונות השער: מתן רחמני – יוצר תמונות ב-AI