מכפילי כוח שוברי שיוויון

מכפילים שצה"ל חייב לרכוש ואם כבר יש לו? אז לתגבר.

המדובר בדרך כלל באמל"ח שהתעשייה הבטחונית הישראלית פיתחה, מייצרת ומייצאת לצבאות של מדינות אחרות.

צה"ל לא רוכש וכאן מתקיים הפסוק ש "הסנדלר הולך יחף".

 

הסבר כללי:

ברור שאם אין ברירה אפשר להלחם גם באמצעות חרבות וקשתות. כדי לנצח מהר ובמינימום אבדות הצבא חייב להיות מצוייד באמל"ח המתאים.

בנוסף, הצבא גם צריך להתאים את תורת הלחימה שלו ואת מערך ההכשרה שלו לשימוש הנכון במכפילי הכוח. האמל"ח שמתאים לשדה הקרב של המאה ה 21 מאופיין בחלקו ברכיבים שונים מהרכיבים המסורתיים שהיו נהוגים במאות ה 19 ו ה 20.

השינוי הוא במהות ודרך הלחימה כגון:

1, שדה קרב הנוכחי והעתידי הוא עתיר טכנולוגיה.

האויב משתמש כעת בחימוש מדויק שחלקו גם משוגר מרחוק. כך לאויב הנוכחי, ויותר מכך ,זה העתידי, יש ויהיו יותר טילים מדויקים. רבים מהם משוגרים בכינון ישיר (קורנט נ"ט) וגם טילים מדוייקים שמשוגרים לכל הטווחים חלקם לטווחים של מאות ק"מ ויותר(שיהאב 3 ששוגרו לישראל מתימן).

בנוסף, אמל"ח מדויק אחר כגון: טילי חוף ים נגד ספינות, טילי קרקע אוויר וכטב"מים משוטטים ומתאבדים רבים, מאות ואלפים.

 

2, בשדה קרב הנוכחי, וסביר שהעתידי, האויב הם לא צבאות סדירים, הם כעת ארגוני טרור חצי מדינתיים.

ארגונים כחיזבאללה בצפון, החמאס בדרום והחות'ים בתימן שאינם אינם בנויים כצבא מסודר החמוש באמל"ח כבד כמטוסי קרב, טנקים, ספינות מלחמה, תותחים כבדים, נגמ"שים ועוד.

יש לארגוני הטרור הנ"ל כמויות אדירות של אמל"ח מתקדם אך הם נלחמים כארגון טרור. נלחמים, תוקפים ומגינים על עצמם מתוך הישוב האזרחי. האזרחים, השטח הבנוי והמנהרות הם חומת המגן שלהם.

הארגונים הנ"ל יודעים שאין להם סיכוי לנצח במלחמה שמתבצעת בשדה הפתוח. הם בונים על לחימה מהמסתור, לחימה שמתבצעת בשטח בנוי. כך הם יוכלו לגרום לצבא המסודר לאבדות כבדות ולהתיש אותו ובמקביל להיות מוגנים יחסית מפגיעה של חימוש קל.

שדה קרב עתידני

קרדיט: צבא ארה"ב

 

כדי להצליח בלחימה נגד הסכנה הזו צריך גם אמל"ח כגון:

1, נגמ"שים כבדים להם יכולת התקפית משמעותית.

רכש והתקנה של צריח אוטומטי שיותקן על הנגמ"שים הכבדים.

האמל"ח הזה בנוי ללחימה בשטח בנוי כי בנוסף להגנה ולשינוע בטוח יחסית של הלוחמים, יש לנגמ"ש יכולת לפגוע מרחוק, במדויק ובעוצמה בכל גורם שמסכן את החיילים.

כבר שנים הצבאות המתקדמים בעולם מצטיידים בנגמ"שים כבדים שכוללים צריח חמוש בתותח אוטומטי. חלקם גם משגרים טילים וכטבמ"ים מהצריח שנשלט ע"י הלוחמים מתוך פנים הכלי.

אין אמצעי אחר שנותן יותר מחץ לכוחות החי"ר והוא גם חלק אינטרגלי שלהם.

חברות רפאל ואלביט הישראליות ,בנפרד וביחד, מייצאות את הצריחים הנ"ל לצבאות המתקדמים כארה"ב ואוסטרליה ועוד.

 

2, תומ"תים ארוכי טווח שחמושים גם בפגזים מדויקים.

האמל"ח הנ"ל מאפשר את הפגיעה המדוייקת, המהירה והיעילה ביותר במשגרי הטילים, במחסני תחמושת, במפקדות של האויב ועוד.

אמל"ח שמצוי בעומק השטח של האויב.

שוב כל צבאות העולם המתקדמים מצטיידים בתותחים ארוכי טווח ופגזים מדויקים שהטווח היעיל שלהם יעלה בקרוב מ כ-40 ל כ-80 ק"מ. פגזים מדויקים יקרים אך הם זולים משמעותית מטילים מדויקים ובנוסף כל פגז פוגע ביעד ולכן הם מצויים בכמות גדולה יותר.

גם כאן "הסנדלר הולך יחף". חברת אלביט מייצרת שנים רבות תותחים ארוכי טווח(אטמוס) והם נמכרו לצבאות זרים ולא לצה"ל.

תותח מתנייע – ויקיפדיה

 

3, תותחי לייזר.

אין אמצעי שישפיע יותר על שדה הקרב וההגנה על החיילים והאזרחים.

לא ארחיב כאן ,להוציא את העובדה שצבא ארה"ב ולא צה"ל הם הראשונים בעולם שמצטיידים כבר כעת בתותחי לייזר ניידים על נגמ"ש הסטרייקר.

נאוטילוס (מערכת נשק) – ויקיפדיה

 

סיכום: במערכת הבטחון צריך להחליף דיסקט, ויפה שעה אחת קודם.

 

 

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל"ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונות: ויקיפדיה