לקחים מתחייבים כתוצאה של מלחמת רוסיה אוקראינה

להלן פירוט של חלק מהשינויים הנדרשים וחלקם כבר מיושמים במבנה ודרך הלחימה של זרוע היבשה בצבאות של המדינות המפותחות.

השינויים נדרשים מאחר ומסתבר שהמבנה ודרך המלחמה של מרבית הצבאות המפותחים בעולם כבר לא מתאימים לדרך המלחמה ולטכנולוגיה של המאה ה 21.

בלשון פשוטה יותר הצבאות המתקדמים(צבא ארה”ב הוא הצבא היחיד שבנוי טוב יותר וגם הוא נדרש לשיפור משמעותי) לא יעילים.

 

הערה:
השינויים כפי שיפורטו היו ידועים כבר עשור שנים ויותר למקצוענים אבל כדרך הטבע המערכות הביטחוניות נוטות בדרך כלל להיות במצב של סטגנציה, להמשיך בשגרה.

השינויים כאשר הם מתבצעים?
מתבצעים רק כתוצאה של הפקת לקחים ממלחמות גדולות בהם מתגלים הליקויים, החולשות והחוזקות של הכוח הלוחם.

 

להלן פירוט:

1, גודל הכוח הלוחם
התברר שגודל הכוח היבשתי הלוחם חייב להיות גדול משמעותית, למעשה כפול ומכופל מזה הנוכחי.

זאת לאחר שגודל הצבאות הוקטן משמעותית למעשה מוזער בעשרות השנים האחרונות.

למרבית המדינות מסתבר כעת כי אין לצבאות שלהן כל יכולת להגן על המדינה בפני פלישה של צבא עויין.

לכן מרבית הצבאות במדינות המערב להוציא את צבא ארה”ב ששמר במהלך השנים על מרבית כוחו מצויים כעת בשלב של הכפלת הכוח הלוחם מהלך שיבוצע עד לסוף העשור הנוכחי.

לכן תקציבי ההתעצמות של מערכות הביטחון הוכפלו ויותר, מאות מיליארדי דולר או יורו מושקעים כעת ויושקעו בשנים הקרובות ברכש של אמל”ח ותחמושת חדישים.

 

2, שינוי היחסים הכמותיים שבין מרכיבי הכוח המשוריין.

היחס ההיסטורי המקובל היה של 3 ל 1, זה היחס המקובל בין מס’ הטנקים שהם אמצעי הסער העיקרי לבין מס’ התותחים ומשגרי הטילים שהם אמצעי הסיוע העיקריים של הדוויזיה הלוחמת.

היחס הזה משתנה כעת ליחס של 1 ל 1 לאמור לא פחות טנקים אך הרבה יותר ארטילריה.

לאמור מרבית ההשקעה של תקציבי ההתעצמות תהיה בכיוון של הקמת “חיל טילים” ותותחים ארוכי טווח ושמשגרים גם או רק חימוש מדויק.

מסתבר כצפוי שאין לצבא הסער כל יכולת להתקדם משמעותית בשטח האויב ללא סיוע ארטילרי והנדסי מסיבי ויעיל.

מטוסי הקרב המאוישים כך כצפוי שוב התברר אינם מסוגלים לתת סיוע קרוב לכוחות על הקרקע.

במלחמה הוכח שמטוסים מאוישים שיתקרבו לשדה הקרב יופלו ע”י מערכות הנ”מ החדישות.

 

3, נגמ”שים.

השקעה גדולה מתבצעת כעת ברכש נגמ”שים חדישים.

למעשה מתבצעת החלפה של הנגמ”שים הקלים והפגיעים בנגמ”שים מוגנים, כבדים ויקרים.

הנגמ”שים החדישים מוגנים אקטיבית ומצוידים בצריח, תותח אוטומטי מהיר ירי בקוטר של 30-50 מ”מ וגם ביכולת לשגר טילי נ”ט.

במלחמה מסתבר כי כל רק”מ וגם רכב מנהלתי שאינו מוגן אקטיבית לא ישרוד מאחר ובמלחמה האויב ישתמש באלפי טילי נ”ט מרביתם מסוג שגר ושכח וכן באלפי מל”טים מתאבדים.

 

4, השקעה גדולה מתבצעת בתחום החימוש הקרקעי המדויק לטווח ארוך.

הצבאות מתעצמים כעת בטילים ופגזים מדויקים רבים והחידוש מתעצמים כעת גם במל”טים מתאבדים רבים.

מסתבר שצבאות היבשה מקבלים כעת ובמקום חילות האוויר אחריות לעיקר התקיפות חלקם גם מבוצעות במרחק של מאות ק”מ בעומק שטח האויב.

הביצוע?
באמצעות מל”טים מתאבדים וטילים מדויקים.

חיל האוויר הנוכחי הוא אחראי יותר על המודיעין ופחות על ביצוע התקיפות.

 

5, לוגיסטיקה

המלחמות ארוכות ומתישות וחייבים מאגרי תחמושת ואמל”ח גדולים, כפולים ומכופלים.

 

6, הגנה ניידת יעילה יחסית נגד מל”טים מתאבדים וטילי שיוט.

מסתבר שהצבאות(גם העורף האזרחי) חייבים הגנה אקטיבית כזו בעיקר נגד מל”טים מתאבדים שהפכו לאמצעי התקיפה האפקטיבי ביותר ולכן תותחי הנ”מ שהוצאו לגמלאות מוחזרים כעת לסד”כ הכוחות.

בצבא ארה”ב שהוא הצבא המתקדם והעשיר בעולם החלו השנה להתחמש גם בתותחי לייזר קלים שמותקנים על נגמ”שים וזה רק המבוא להצטיידות בתותחי לייזר עוצמתיים.

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.          קרדיט לתמונה: ויקיפדיה