המהלכים האחרונים של ארה”ב בסוריה: רק הפגנת כח או יותר מזה?

הפגנות כוח  צבאיות אמריקאיות כבר אינן מועילות באזור מערב אסיה, ואולי זה מה שמקבלי ההחלטות בוושינגטון עדיין מתעלמים, או מתעלמים מתוך כוונה להרגיע את בעלי בריתם וחסידיהם, ותו לא. אולי כך אנחנו יכולים להסביר את המהלכים האחרונים של צבא ארה”ב בסוריה ובעיראק, תוך התחשבות באפשרות ההפוכה, במיוחד אם יתרחשו התפתחויות בשטח שידחפו למתח ואולי אף יותר מזה בין ציר ההתנגדות לכוחות ארה”ב.

לפני חודש נכנסו שיירות צבא אמריקאיות לעיראק, דרך מעבר עראר הסעודי, באופן שחלק הסבירו כפגן כוח. לאחר מכן, חלק מהשיירות עברו לבסיס עין אל-אסד במערב עיראק, בעוד השאר פנו לכיוון הבסיס האמריקני באל-תנף שבסוריה.

 זה גרם לחלקם, במיוחד אלה העוינים את ציר ההתנגדות, להגזים ולדמיין שהצבא האמריקני עומד לפתוח במערכה צבאית נגד בעלות הברית של סוריה, שיוביל לניתוק סוריה מעיראק, על ידי השתלטות על השטח באזור אלבוכמאל . ובכך יחתכו את נתיב האספקה של ציר ההתנגדות בצומת המחבר שלו. חלקם אף הגזימו בדמיונם, ואמרו שאמריקה עשויה לשאוף לשרטט משוואת שטח חדשה לצמצום הנוכחות האיראנית בסוריה, ולהגיש זאת מאוחר יותר כמשוואה פוליטית במסגרת החוקה החדשה שתסוכם, תוך הודאה כי השגת זאת תהיה בלתי אפשרית כל עוד הנוכחות של הקבוצות האיראניות באזור זה תתקיים.

מה האינטרס האמריקני עם יפרוץ סכסוך צבאי ישיר של כוחותיו בסוריה?

כמה מומחים אומרים כי יש צורך דחוף לממשל ביידן להשיג הישגים לפני הבחירות הקרובות לנשיאות ארה”ב, שיתקיימו בנובמבר 2024, במיוחד אם “התקפת הנגד האוקראינית” לא תניב תוצאות משמעותיות. הם טוענים שזה מה שעשוי לגרום לוושינגטון לפנות לתוכנית גיבוי הקשורה לסוריה (השגת הישג צבאי כלשהו שם נגד ציר ההתנגדות או נגד הנוכחות הצבאית הרוסית).

עם זאת, לדעה זו יש תומכים בממשלות הן של הנשיא ג’ו ביידן והן של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שתמיד קראו לנסיגה של כוחות ארה”ב מסוריה. לכן, דיבור על כל תרחיש לפעולה צבאית אמריקאית יהיה עניין של הגזמה, לא יותר מכך. 

לציר ההתנגדות, אזור הגבול העיראקי-סורי יש חשיבות אסטרטגית רבה. לפיכך, היא בהחלט לא תאפשר הפרעה במאזן ההרתעה שם, ואולי הציר יהיה מוכן לבחור באפשרויות הדרמטיות ביותר (אפילו עד כדי מלחמה גדולה ) .

האלטרנטיבה האמריקאית: דאעש ומתיחות מקומית

לכן, הדבר הסביר ביותר הוא שארצות הברית של אמריקה תסתמך על שני דברים שקורים כרגע כדי להשיג את האינטרסים שלה: הסלמה בפעולות של ארגון הטרור הווהאבי דאעש, והמתח הפנימי שמפתחים כמה מפלגות פנים סוריות שהחלו במרי אזרחי גלוי, בעידוד ממשל ביידן, באזורי א-סויידה ודרעא .

מבחינת פעולות דאעש, פעולות הארגון במערב אסיה הסלימו במשך שבועות, בעיקר בסוריה, בה התרחשו יותר מ-3 פיגועים גדולים, שניים מהם נגד אוטובוס הלילה של צבא סוריה ואחד נגד מטרות אזרחיות באזור זיינב,  בתוך ימים. בהקשר זה דיברו כמה מקורות על צירוף מקרים של התרחשותן של פעולות טרור אלו, עם בריחתם של מספר חברי הארגון מבתי הכלא בפיקוח הכוחות האמריקנים במזרח אזור הפרת.

באשר למתיחות הפנימית, אזור דרום סוריה חי כבר ימים עם תנועות עממיות הדורשות “חיים נכונים”, אך כמה מפלגות חשודות מסיתות ומשנות את מצפן המחאה מעבר לדרישות בלבד , באמצעות שיגור סיסמאות פוליטיות והסברה, ואפילו קריאה לביצוע פרויקטים מפלגתיים מסוכנים, מחזקת את ההשערה שזה רק בהקשר של סבב חדש של מלחמה א-סימטרית נגד סוריה.

קרדיט וגם לתמונה: אלחנאדק