איראן- בין צעדות הארבעין למחאת החופש

באיראן של המולות, האיראנים מפריעים למשטר לנהל את הרפובליקה האסלאמית ולייצא את המהפכה.

עוד שלושה שבועות יציינו באיראן ובעולם את הירצחה של מהסא אמיני ע”י בריוני המשטר, והמשטר מתכונן ליום שבו הוא חושש שהעם אותו הוא מדכא יבעיר את הרחובות.

בימים האחרונים החלה תנועת כוחות משטרה, משמר הגבול, משמרות המהפכה כולל בסיג’, לפריסת הכוחות ברחבי המדינה, ומכל מחוזות איראן יוצאים דיווחים על שיירות של כלי רכב, שיוצאות מבסיסי היחידות לפריסה בכל מקום בו להבנת המשטר, צריכים להוסיף ולתגבר בעוד בריוני משטר, וזה כולל כמובן רכבים של כוחות המשטרה המיוחדים (فرماندهی یگان‌های ویژه فراجا = Special Units Command of FARAJA) שהמשטר משתמש בהם כבר שנים ארוכות כדי לדכא הפגנות ומחאות.

נוסף לפריסת כוחות, במטרה למנוע מהאיראנים לצאת לרחובות ולמחות, המשטר החל לעצור אקטיביסטים, חלקם שוחררו מהכלא לפני זמן קצר, וכן גם לעצור בני משפחה של קורבנות המחאה שנרצחו ע”י בריוני המשטר בהפגנות, בחקירות, בעינויים בבתי הכלא, או שהוצאו להורג לאחר מה שהמשטר קרא “משפט”.

לא יודע לומר לכם אם גל המעצרים הנרחב ימלא את מטרתו וימנע מוקדי תסיסה ומחאה שמקורם באקטיביסטים ובבני משפחות הנרצחים והמוצאים להורג, אבל נכון לעכשיו, עצם המעצרים והאיומים על המשפחות של העצורים, מעוררים תסיסה וכעס רב על המשטר, ובטח שלא מונע מנשות איראן ללכת ללא חיג’אב.

הכעס הזה מצטרף לכעס על כשלי המשטר בתחומים רבים, ונוסף לסופות החול והמלח שמנשבות באזור ימת אורמיה שהתייבשה ונעלמה וגורמות לנזקים בכל האזור, כולל המלחת קרקע חקלאית שהופכת שדות פוריים לבלתי ראויים לגידול היבולים שפרנסו דורות של חקלאים והאכילו את האיראנים.

ואם כבר הסופות המלוחות, בימים האחרונים, גם במחוזות הגובלים בים הכספי מנשבות סופות אבק, והאיראנים מאשימים שגם הן נובעות מכשלי המשטר בניהול משק המים, שגרמו לייבוש אזורים נרחבים.

והתסיסה והכעס בגלל המחסור ההולך ומחריף במים, נמשכת ומתרחבת, ומצטרפים לכעס בגלל המחסור בדלק בתחנות הדלק בכל המדינה, ולתסיסה בגלל מחסור בתרופות, ולכעס של חקלאים על תשלום נמוך על התוצרת החקלאית, שלא מאפשר להם להתפרנס וגם לא לממן את תחילת עונה חדשה כי לא יכולים לשלם על הזרעים, שתילים, דשן וציוד שנדרשים להמשך עיבוד השדות והמטעים, ואם כבר הזכרנו דשן, אז אזכירכם כי כבר דיברנו שגם על איכות הדשן הירודה יש לחקלאים האיראנים טענות.

והיות ואנו נמצאים בתקופת צעדות הארבעין עליהן כתבתי לכם בעבר, אספר לכם שהאיראנים כועסים על המשטר לא רק על ניהול כושל של משאבים והרס המדינה, אלא גם על מה שהם מכנים “הפלישה של השיעים הפקיסטנים” שהובאו ע”י המשטר כדי לעבור דרך איראן בדרכם לצעדה המפורסמת מנג’ף לכרבלא, ומועברים ממעבר הגבול אל צ’בחאר, ומשם הם מוסעים למשהד, ומשם לנג’ף בעיראק.

ואם תשאלו למה האיראנים כועסים שהמשטר מביא עולי רגל לאיראן, אספר לכם שלצורך “ייבוא” עולי הרגל מפקיסטן, המשטר השבית את מעברי הגבול לתנועה סחורות ואנשים רגילה, לצורך הכנסת עשרות אלפי עולי הרגל הפקיסטנים ו 1733 משאיות עם נושאים וציוד עבורם, ואחרי שנכנסו עולי הרגל לאיראן, המשטר השבית את התחבורה הציבורית במסופי האוטובוסים במחוז סיסתאן ובלוצ’סתאן, לא רק בערים הקרובות למעברי הגבול כמו זאהדאן, ולא רק בעיר הנמל צ’בחאר, אלא בערים רבות שמהן פשוט לקחו את האוטובוסים.

אבל התחבורה הציבורית מושבתת רק לאזרחי איראן, שלהם המשטר אסר למכור כרטיסים, גם לאלה שבאו לעיר הגדולה לביקור, ורוצים לחזור לבתיהם, ואת האוטובוסים במחוז הפנה המשטר להסעות חינם עבור עולי הרגל.

ולא רק שהאיראנים שלקחו להם את האוטובוסים, תקועים כבר ימים ארוכים בלי תחבורה ציבורית, הם גם רואים שהסולר בתחנות הדלק מוקצה לאוטובוסים והמשאיות המשרתים בחינם את עולי הרגל, והם לא יכולים לקנות סולר למשאיות ולטרקטורים שלהם. הכעס של תושבי המחוז, הביא לחסימת קטע דרך בכביש 95 שבין זאהדאן לצ’בחאר בצמיגים בוערים.

הזרם של עולי הרגל הפקיסטנים רק הוסיף עוד נדבך לכעס של תושבי המחוז על הבעיות הרבות ועל האפליה והדיכוי של תושבי המחוז בידי המשטר. אבל לא רק תושבי מחוז סיסתאן ובלוצ’סתאן כועסים על הסיפור ההזוי הזה, אלא רבים באיראן שכועסים על הפניית משאבי המדינה לטובת עולי רגל זרים שרק עוברים דרך המדינה, מבלי לתרום לה דבר, וגורמים לבזבוז משאבים ופגיעה בתושבי איראן.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון    קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות