ההתקרבות הצבאית הרוסית לאיראן תשפיע לרעה על המזרח התיכון
גרנט רומלי, עמית במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אמר כי הזרמת הנשק לאיראן רק תחריף את המתיחות במזרח התיכון ותגביר את האפשרות לסכסוך עתידי באזור, ואת ההשלכות של קו האספקה הצבאי החדש בין רוסיה לאיראן חייבים להדהד מעבר לשדה הקרב.
“בטווח הארוך, זרימת הנשק המוגברת עשויה להחריף את המתיחות באזור, להניע את מדינות ערב לחזק את הארסנל שלהן ולסכן כוחות אמריקאים ושותפיה שיתמודדו עם שלוחי טהראן”, המשיך, בניתוח של המכון באתר האינטרנט שלהם.
“כחלק מההסדרים המתהווים בין רוסיה לאיראן לחילופי נשק, רוסיה קיבלה מאות מל”טים איראניים להפצצת ערים אוקראיניות ותשתיות אזרחיות, בעוד איראן כנראה מתכוננת לרכוש את מטוס הקרב הרוסי המתקדם Su-35”, אמר. על פי כמה דיווחים, מוסקבה העבירה כלי נשק אמריקאים ומערביים שנתפסו לטהרן.
הוא ציין כי הגעתם של מטוסי קרב רוסיים לאיראן, לצד שיתוף פעולה באימונים צבאיים ופיתוח נשק, הם צעד חשוב בהעמקת היחסים הביטחוניים בין מוסקבה לטהראן.
הוא הדגיש כי משמעות הדבר היא שינוי בגישת העבר, “בשנים האחרונות פעלה מוסקבה בקפידה כדי לאזן את מכירת הנשק שלה לאיראן עם יחסיה הצבאיים והדיפלומטיים האחרים באזור. העסקה הבולטת ביותר בעשור האחרון הייתה רכישת איראן של מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-300 בשנת 2016.
הפעם האחרונה שרוסיה סיפקה מטוסי קרב לאיראן הייתה בתחילת שנות ה-2000, אז היא מסרה רק שישה ממטוסי התקיפה שלה מסוג Su-25.
בטווח הקצר, קו אספקת הנשק החדש מרוסיה לאיראן עשוי שלא לגרום לשינוי גדול במאזן הכוחות הכולל במזרח התיכון. אחת הסיבות היא שהאבדות האדירות של ציוד רוסי במלחמה באוקראינה עשויות לגרום למוסקבה לצמצם את יצוא הנשק שלה. חשוב מכך, הכוח הצבאי העיקרי של איראן טמון ביכולותיה האסימטריות, דהיינו השימוש בפלטפורמות בלתי מאוישות, טילי שיוט ובליסטיים ורשת מורכבת של שלוחות אזוריות (כוחות פרוקסי).
הוא ציין כי “גם הכנסת ה-Su-35 והשימוש בו מחייבת את איראן להקים קאדר של טייסים, להכשיר אותה להפעלת המטוס, בנוסף להקמת קו אספקה לתחזוקת המטוס על מנת להמשיך בביצוע משימותיה. הסנקציות שהוטלו על התעשייה הביטחונית הרוסית המייבשת את מוסקבה בשדה הקרב באוקראינה יהפכו את נושא התחזוקה לקשה במיוחד, מכיוון שיהיה מאתגר להשיג חלקי חילוף לפלטפורמות הרוסיות. כך שייקח כנראה זמן רב עד שאיראן תוכל לשלב את המטוס עם היכולות הרחבות שלו כדי להקרין את כוחו”.
ההשלכות הגדולות והחשובות ביותר של המשלוחים הללו, אמר רומלי, הן בטווח הארוך, במיוחד יכולתה של איראן להנדס לאחור, לשכפל ולייצר באופן המוני רכיבים של פלטפורמות אלה, מה שיוסיף עוד יכולות צבאיות קונבנציונליות לארסנלים של איראן ולפרוקסי שלה.
על פי הניתוח, לאיראן יש תעשיית נשק מתוחכמת והיא הצליחה היסטורית לבצע הנדסה לאחור של פלטפורמות רבות, כולל מטוסי קרב, טילים וחלקי מטוסים. לאחר תפיסת מל”ט הסיור האמריקאי RQ-170 Sentinel ב-2011, איראן ב-2014 חשפה גרסאות מתוקנות שלו, חמושות ולא חמושות, שעברו הנדסה לאחור.
הוא אישר כי בשנת 2018, אחד מאותם דגמים טס מסוריה למרחב האווירי הישראלי, שם הוא הופל. איראן ייצרה גם מספר עותקים מקומיים של טיל הנ”ט האמריקאי BGM-71T, כולל טיל טופאן על גרסאותיו, שהעבירה מאז לגרורותיה בסוריה ובתימן, כלשונו.
הוא ציין כי שני היריבים העיקריים של איראן – ארה”ב וישראל – יצטרכו לתכנן להתמודד עם לא רק צבא איראני בעל יכולות מתקדמות יותר, אלא גם עם רשת אזורית של שלוחים שצויידו על ידי איראן בנשק מתקדם יותר.
בנוסף, “המשלוחים של מוסקבה מבשרים על שינוי פוטנציאלי מדאיג בייצוא הנשק שלה לאזור. בעבר איזנה רוסיה את העברות הנשק למזרח התיכון ולאזורים השכנים. ואכן, יצוא הנשק הרוסי לאיראן גימד את היצוא שלה למצרים, אלג’יריה, והודו. נכון לעכשיו, כמה דיווחים אומרים שמטוסי ה-Su-35 המיועדים לאיראן הם המטוסים שמצרים רכשה בעבר לפני שביטלה את העסקה, בין השאר בשל החשש מסנקציות אמריקאיות.
חוץ מזה, “ההשפעה של מלחמת אוקראינה והסנקציות שלאחר מכן על התעשייה הביטחונית הרוסית סיבכה את יצוא הנשק הרוסי למדינות אחרות. במרץ 2022, יצרנית נשק ביטחונית רוסית טענה כי היא לא הצליחה לייצר נשק שהוזמן בשווי של כמעט מיליארד דולר ממדינות אחרות כמו הודו ומצרים. לאור חשיבות הייצוא הביטחוני לכלכלה הרוסית, רוסיה עשויה להפנות יותר ממכירותיה לאיראן, מה שיעמיד בסיכון את יחסיה עם לקוחות מסורתיים אחרים”.
סביר להניח, לפי רומלי, שהמשלוחים הללו – בטווח הארוך – יובילו לגידול בהוצאות הביטחון במזרח התיכון.
בעוד שמדינות באזור לא באמת צריכות סיבה להוציא יותר על נשק, תוספת של מטוסי קרב רוסיים מתקדמים – ופוטנציאל פלטפורמות רוסיות מתקדמות אחרות בעתיד – תגרום לדאגה לממשלות אחרות באזור, וככל הנראה תדרבן רכישת פלטפורמות דומות, כמו איחוד האמירויות, שעשויות לשאוף להחיות את המו”מ לרכישת מטוסי F-35, למשל, אם איראן תוסיף מטוסי Su-35 לארסנל שלה, לפי הניתוח.
על הפיוס המתמשך באזור, בין איראן לסעודיה, אמר רומלי כי צינור הנשק הרוסי לאיראן עלול להפריע לרוח הפיוס.
הוא ציין כי ההתקרבות הדיפלומטית האחרונה בין שתי המדינות “נכשלה עד כה בטיפול בגורמים מערערי היציבות בטווח הארוך, דהיינו: השאיפה הפוטנציאלית של איראן לנשק גרעיני, והמשך השימוש שלה בכוחות פרוקסי בכל האזור”, כדבריו.
רומלי אמר כי זרימת הנשק הרוסי המתקדם יגביר את המתיחות, לא רק בין איראן לשכנותיה הערביות, אלא גם בין איראן לישראל. בכל מהלך עתידי אפשרי של ישראל נגד איראן, היא תצטרך לקחת בחשבון יכולות צבאיות איראניות נוספות.
מאידך, קו הנשק של איראן לרוסיה הוא מקור לדאגה במלחמה עם אוקראינה. מל”טים איראנים ממלאים פער קריטי ביכולות הצבאיות של רוסיה, בעוד שאספקות נוספות פוטנציאליות – כולל טילים בליסטיים איראניים – מאיימות להמיט הרס רב יותר על כוחות צבא אוקראינה.
קרדיט: איראן אינסיידר קרדיט לתמונה: ערוץ 13 ורשתות חברתיות