מבזקי חדשות ליום 29-4-23

*- היעלמות “מסתורית” של יאכטה בים סוף
תעלומה סביב היעלמותה של יאכטה בים סוף ועליה שלושה אזרחי רוסיה ושני מצרים. אין מידע לגבי זהות החמישה. הקשר האחרון עם היאכטה נוצר ביום רביעי שעבר עת יצאה מנמל סעודי לאחר תדלוק. בעל היאכטה, אזרח רוסי המתגורר באמירויות, טוען כי היאכטה שידרה אות מצוקה לפני היעלמותה. עם זאת, הצי ה-5 האמריקאי הפעיל באזור הצהיר כי אינו מודע לשיגור כל אות מצוקה.

היאכטה הנקראת “30 דקות” לא הייתה מצוידת במכשירי עיקוב ולכן מיקומה אינו ידוע. היא נעלמה לפי הערכות כ-70 ק”מ מחופי תימן באזור הנשלט על ידי החות’ים הפרו איראנים. החות’ים עד כה לא התייחסו לסוגיה.

בעבר היתה באזור פעילות של פיראטים שהגיעו בעיקר מסומליה אך היא פחתה משמעותית בזכות הגברת המאמצים הבין לאומיים באזור.

*- הסרטון המתעד נאום של המנהיג העליון של איראן ח’מינאי הפך וויראלי ברשתות. מדובר בנאום לרגל עיד אל פיטר מול קהל סטודנטים. מה שמעניין הוא שבמהלך הנאום נראה שישנה הפרעה לדבריו של המנהיג העליון. זה אירוע חריג שכן הסרטונים המופצים באשר לפעילותו של המנהיג העליון עוברים בקרה קפדנית כשמי שאחראי על העניין הזה הוא אחד מבניו של ח’מינאי עצמו. בנוסף, “הקהל” בפניו מופיע ח’מינאי גם הוא נבחר בקפידה ומשתייך לגרעין הקשה של התומכים.

בסרטון המדובר, ח’מינאי אומר שקשה לנהל מדינה ובקהל מישהו צועק “קשה לשמוע שכל יום קורה דבר רע”. לפי הערכות, הסרטון הזה הודלף במכוון כדי להראות כביכול שח’מינאי הוא מנהיג מכיל ביקורת. הסבירות שאכן מישהו ממתנגדי המשטר הצליח להיכנס לאירוע ולהשמיע ביקורת אפסי…

*- ישראל ריגלה אחרי “תכנית סודית” בקטר?
על יחסי קטר הודו מעיבה באחרונה פרשיית “ריגול” הקשורה גם בישראל. לפי דיווחים מהימים האחרונים, קטר החליטה להעמיד שמונה אנשי חיל הים ההודי בדימוס באשמת ריגול אחר תכנית חשאית של קטר להשגת צוללות מתקדמות מתוצרת איטלקית. ייחודן של הצוללות הוא בכך שהן קשות לאיתור על ידי סוכנויות הביון של מדינות אחרות.
ההליכים המשפטיים נגד השמונה החלו ב-29 במרץ והדיון הבא נקבע למאי.

הפרשייה החלה לאחר שלפני כשלוש שנים חתמה חברת בניית ספינות איטלקית על מזכר הבנות עם קטר לייצור הצוללות כחלק מפרויקט רחב יותר הכולל הקמת בסיס ימי ותחזוקה של הצי הצבאי של קטר. הקטרים עצרו את ההודים בשנה שעברה וטענו כי מידע על תכנית הצוללות שלהם הועבר לישראל. בהודו מתעקשים שהשמונה לא היו מעורבים בעניין. עם זאת, סוכנות הביון של קטר טוענת כי יירטה תקשורת אלקטרונית ולפיה קציני חיל הים ההודי שהועסקו בקטר כיועצים לצי ריגלו אחר תכנית הצוללות. המשך יבוא….

*- המכות לא מפסיקות ליפול על טורקיה
הצרות מגיעות בצרורות. לפחות אדם אחד נהרג ועוד כ-40 נפצעו בסופת טורנדו שהכתה היום באזור פזארצ’יק במחוז כהרמן מראש שבדרום מזרח טורקיה, שכבר ספג הרס רב בשתי רעידות האדמה הקשות שאירעו בפברואר האחרון.

הטורנדו הרס אוהלים ומכולות, שהפכו בתים זמניים של הניצולים מרעידות האדמה. כ-170 אוהלים ניזוקו אך גם גגות של בניינים הועפו. ישנם לפחות שמונה פצועים קשה.

*- “חומות של תקווה” בגרסה הלבנונית
מבלי שנמסרו יותר מידי פרטים בתקשורת, מסתבר שמספר אסירים נמלטו מכלא צור בדרום לבנון במה שהוגדר כ”ביצוע הוליוודי”. לפי הדיווחים, האסירים חפרו מנהרה מהתא שלהם דרך חומת הכלא. פתח היציאה היה במבנה שסמוך לכלא, ומשם הם הצליחו לברוח.
כוחות הביטחון החלו בפעולות סריקה אך בינתיים ללא תוצאות. כלא צור מאכלס כ-100 אסירים מורשעים ועצורים. השלטונות בלבנון לא מברו את זהות הבורחים ומה הרקע שלהם…

*- תמונות קשות מאסון ההימחצות למוות של עשרות בתימן
לפחות 85 בני אדם נהרגו ועוד למעלה מ-100 נפצעו בצנעא בירת תימן הנשלטת על ידי החות’ים. זה קרה בעת חלוקת סיוע לנזקקים. הצפיפות והדוחק  הביאו בסוף למחיצתם של האנשים. אחרי שנים של מלחמה פנימית וכן עם השכנות בתימן מתרחש אסון הומניטרי עם כ-80% מהאוכלוסייה שחיה בעוני מחפיר.

*- מה קורה לשדה הגז הגדול במצרים?
התפוקה משדה הגז הטבעי הגדול ביותר של מצרים “זוהור” ממשיכה לרדת. לפי הדיווחים, התפוקה ירדה ב-11% בשנה שעברה ל-2.45 מיליארד רגל מעוקבת ביום. הירידה ממשיכה ב-2023, מה שצפוי להשפיע על הכמויות הזמינות לייצוא.

בשיא, התפוקה בשנת 2021 הגיעה ל- 2.74 מיליארד רגל מעוקבת ביום. לפי דיווח במגזין MEES, מקור מצרי גילה שהתפוקה בתחילת אפריל 2023 ירדה אף ל-2.1 מיליארד רגל מעוקבת בלבד, אם כי בחברה האיטלקית ENI השותפה בפרויקט מתעקשים שמדובר בירידה זמנית. בחברה בטוחים שהתפוקה תעלה עד סוף החודש ל-2.4-2.5 מיליארד רגל מעוקבת ביום. גם אז, מדובר בתפוקה נמוכה מהמתוכננת.

במצרים מודאגים ממה שקורה בזוהור שכן תפוקת הגז הכוללת של המדינה ירדה לשפל של 28 חודשים (ל- 6.132 מיליארד רגל מעוקבת ביום) בפברואר 2023.

*- “בום נדל”ני” ברצועת עזה
ברצועת עזה מדווח על תנופת בנייה ומחירי דיור נוחים יחסית, אם כי לא ברור כמה זמן תימשך מגמה זו. הפעילות החיובית הזו בשוק מוסברת במגוון של סיבות כולל הקלות מצד הקבלנים, הקלות מצד הבנקים בנושא החזר ההלוואות ועוד.

הקלות אלה ניתנו מאחר שהשוק סבל ממיתון עמוק בין השאר בשל תשלום המשכורות החלקי למועסקי המגזר הציבורי בעזה, מחסור בחומרי בנייה וכו’. אין ספק שהתעסוקה בישראל של אלפי עזתים תורמת למגמה הזו.

למרות זאת מקורות בעזה סבורים כי מדובר במגמה זמנית בלבד עקב הספקות לגבי האופק הכלכלי ברצועה. גורמים בעזה טוענים כי היא זקוקה לכ-20,000 יחידות דיור חדשות בשנה אך בפועל סובלת מגרעון גדול בתחום זה.

*- ככה זה שמנסים לקצץ בעלויות…
מצבה של הלירה הטורקית אינו מרנין ועכשיו נוספה עוד צרה למשתמשים בה. המטבעה הטורקית הודיעה לפני ימים אחדים כי לשוק הוזרמו מטבעות חדשים שמשקל כל אחד מהם הופחת ל-6.6 גרם מ-8.2 גרם. המטבעה גם שינתה את המינון של הרכב המתכות בתהליך הייצור (נחושת, אבץ וניקל) כדי לנסות לחסוך בעלויות.

בשנת 2022, המטבעה ייצרה 1.25 מיליון מהמטבעות הללו ודיווחה על הפסד של 600 מיליון לירות (כ-30 מיליון דולר בשער החליפין של היום) בתהליך הייצור. לפי המטבעה, עלות הלירה היה גדול פי שלושה מערכה. יצוין כי בעבר היו דיווחים כי סוחרי מתכות בטורקיה נהגו להתיך את המטבעות כדי ליהנות מהפער בעלויות.

אבל מי שעוקב אחרי הרשתות בימים האחרונים מגלה שהטורקים החלו להתלונן על המטבעות החדשים. מסתבר כי מכונות אוטומטיות (מכונות שתייה, ממתקים, כרטיסים וכד’) לא מקבלות את המשקל המופחת של המטבע….

*- עוד פיוס משמעותי במזרח התיכון בדרך?
מקורות ערביים טוענים כי ישנם גישושים לקראת פיוס בין חיזבאללה לבין סעודיה. הסעודים הגדירו את הארגון השיעי כארגון טרור ומנהיג חיזבאללה נוהג בשנים האחרונות לתקוף בצורה חסרת מעצורים את ראשי הממלכה.

לפי הדיווחים, חיזבאללה פתוח לפיוס עם הסעודים בעוד שהעמדה הסעודית מסויגת וחשדנית. מה שברור הוא שגם אם יהיה פיוס הוא לא צפוי להתחיל מחר בבוקר.

האינטרס של חיזבאללה ברור. סעודיה עד 2011 נחשבה לבעלת השפעה רבה בפוליטיקה הלבנונית. חיזבאללה מאמין שפיוס עם סעודיה יסלול את הדרך לבחירת נשיא חדש, שיהיה מקובל עליו. הסעודים, כך מדווח, קיבלו הבטחה מאיראן כי היא אינה מתכוונת להתערב בפוליטיקה הלבנונית ומשאירה את הדברים לשחקנים המקומיים כמו שעשתה בסוגיית תימן, שם קרובים הסעודים לחתימת הסכם הפסקת אש ארוך טווח.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט עולמי    קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות