המשבר הכלכלי במצרים מחריף- הלירה היא אחת המטבעות הלא יציבים בעולם

הלירה המצרית הפכה ב-2023 לאחד המטבעות הכי לא יציבים בעולם, על רקע הציפיות שלמטבע עדיין יש סיכוי גדול יותר לרדת מול הדולר האמריקאי.

לפי דיווח של רשת החדשות ” CNBC “, הלירה המצרית נמצאת כיום במקום השישי בין המטבעות עם הביצועים הגרועים ביותר מאז 1 בינואר, תוך המשך ירידתה, שגרמה לה לאבד יותר ממחצית מערכה במהלך 2022.

ביום רביעי עמד שער החליפין של הלירה המצרית על כ-30.85 לדולר.

הלירה הלבנונית נמצאת בראש רשימת המטבעות הכי תנודתיים ב-2023, לאחר שערכו ירד עד 70 אחוז. בין שאר המטבעות ברשימה נמצא הריאל האיראני שהגיע למקום החמישי.

 

סטיב האנק, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ג’ון הופקינס שעוקב אחר מטבעות במצוקה, אמר ל-CNBC, “הירידות החדות הללו אינן דבר חדש, מכיוון שכל שלושת המטבעות (של מדינות במזרח התיכון) סובלים מבעיות אנדמיות חמורות.”

בשנת 2022, פרופסור האנק פרסם רשימה של 10 המטבעות הגרועים בעולם מבחינת ביצועים, ורשימה זו כוללת מטבעות נוספים כגון הרופי הסרי לנקי, הבוליבר הוונצואלי שהגיע למקום השני בשנת 2023, לאונה סיירה ליאונית, מיאנמר קיאט, הכף הלאוטית והגריבניה האוקראינית.

לפי רשת ” CNBC “, הלירה המצרית הגיעה לרשימת 10 המטבעות הגרועים ביותר מבחינת ביצועים במהלך השנה האחרונה, לאחר שירדה לרמה של 24 לירות לדולר, אך בתחילת השנה הנוכחית המשיכה הלירה לרדת מול המטבע הירוק .

בינואר דיווחו בנקים ממלכתיים כי שער החליפין של הלירה המצרית ירד ב-104 אחוזים לאחר פיחות המטבע המצרי בפעם השלישית בתוך עשרה חודשים בתגובה לדרישות מקרן המטבע הבינלאומית, כך לפי AFP.

 

בדצמבר האחרון אישרה קרן המטבע הבינלאומית הלוואה של 3 מיליארד דולר להצלת הכלכלה המצרית, שסובלת ממשבר שהחמיר לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה.

לדברי מומחים, הבעיות הכלכליות הפוקדות את המדינה הגדולה ביותר במזרח התיכון ,במונחים של אוכלוסיה, גורמות לאפשרות שלירה תרד עוד.

בפברואר עלה שיעור האינפלציית השנתית לשיא של 40.3 אחוזים, על פי נתוני הבנק המרכזי של מצרים.

העלייה במחירי המזון, שהוחרפה בעקבות הפלישה לאוקראינה, מגבירה את האינפלציה במצרים.

קהיר היא היבואנית הגדולה ביותר של חיטה, ואוקראינה ורוסיה הן מהספקיות הגדולות ביותר של חיטה  למצרים.

עם זאת, האנק, כלכלן המתמחה באינפלציה, אמר בהצהרה קודמת לסוכנות הידיעות הצרפתית בינואר האחרון כי שיעור האינפלציה השנתי הריאלי במצרים “מגיע ל-101 אחוז”.

מומחה של חברת גולדמן זאקס, פארוק סוסה, כתב בהערה ב-9 במרץ כי “המסלול של הגידול באינפלציה מגביר את הלחץ על הלירה המצרית, שנשארה יציבה יחסית מאז הפיחות בתחילת ינואר, למרות אינדיקציות ברורות למחסור מתמשך בנזילות במטבעות זרים. “

“הסיכון לחולשה נוספת של הלירה המצרית בטווח הקרוב הוא גבוה” אמר סוזה.

ב-30 במרץ האחרון העלה הבנק המרכזי של מצרים את הריבית העיקרית ב-200 נקודות בסיס בניסיון לבלום את האינפלציה הגואה שמשפיעה בעיקר על אנשים בעלי הכנסה נמוכה.

מוקדם יותר השבוע אישר נשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי, כי המחסור בדולרים ובעיות שער החליפין של הלירה יהפכו ל”היסטוריה”, מבלי להסביר כיצד הוא מתכונן לסיים את המשבר הזה.

 

במכתב שפורסם באותו יום, פסל סוסה המהלך של הבנק המרכזי של מצרים  ואמר כי הצעד לא יפתור את בעיות המחסור במטבע חוץ העומדות בפני הכלכלה המצרית.

סיימון באלארד, מבנק אבו דאבי פירסט, כתב בדו”ח מ-29 במרץ: “נראה שהאינפלציה תעלה עוד יותר במצרים כבר בחודשים הקרובים”.

הוא הוסיף כי הוא מצפה שהבנק המרכזי במדינה “יתן עדיפות לצמיחה כלכלית על חשבון (ייצוב) הלירה” השנה.

קרדיט: אלחורה   קרדיט לתמונה: אלג’יזה