מומחים מצפים ל”נפילה” קרובה של משטר האייטולות באיראן
מומחים מערביים ואיראנים מאמינים שהמחאות הנרחבות שהגיעו לכ-140 ערים וכפרים איראניים עשויות להביא בסופו של דבר לנפילת משטר האייטולות ששולט בשלטון מאז 1979.
מפגינים איראנים ממשיכים להתעמת עם המשטר הנוקשה בקריאות “מוות לדיקטטור”, סיסמה המכוונת לשלטון יד הברזל של המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית עלי חמינאי, לפי רשת החדשות ” פוקס ” האמריקאית.
הרשת מציינת כי “השאלה הדחופה ביותר שמומחים שואלים כרגע היא האם המחאות הללו יקטעו את המשך שלטונו של המשטר הקשוח השולט במדינה?”, מה שמצביע על כך שהאיראנים הצליחו להפוך את השולחן על חמינאי באמצעות קריאותיהם להפיל את המשטר.
“הדרך שבה המשטר הזה יופל תהיה דרך העם, באותה הדרך שבה הם עלו לשלטון”, אומרת ליסה דאפטארי, מומחית לענייני איראן והעורכת הראשית של The Foreign Desk.
דפטארי מוסיפה כי למרות האכזריות של המשטר בהתמודדות עם ההפגנות, אנו רואים את המפגינים עם מוטיבציה גבוהה מתמיד.
דפטרי מציינת כי “העם האיראני מעביר מסר לעולם שהוא מסוגל לשאת בנטל של הפלת המשטר, אבל הוא זקוק לעזרה”.
המומחית לענייני איראן סבורה כי אין להסתפק בתמיכה בהצהרות, אלא באמצעות מעשים של המערב, בראשות ארצות הברית, בתמיכה במשימת סילוק המשטר האיראני באמצעות הטלת סנקציות על מגזרים העוסקים ישירות עם המשטר האיראני. .
בנוסף, מדגישה דפטארי כי גם המערב נדרש לנטוש את המשא ומתן לחזרה להסכם הגרעין, שיעניק למשטר האיראני מיליארדי דולרים.
בעוד הדיפלומט הבכיר של איראן, אמיר עבדולהיאן, ממשיך להמעיט בחשיבות ההפגנות, עמיתה במכון מקדונלד לורייר בקנדה, מריאם מימר סדגי, מאמינה כי “המפגינים הראו שהם מסוגלים לצאת לרחובות בכל הערים הגדולות והקטנות בו זמנית ומשתלטים על רוב חלקי הערים הגדולות בבת אחת בכל הארץ.”
מימר סדגי מוסיפה כי “אחדות העם האיראני היא חסרת תקדים מאז מהפכת 1979, כמו גם הכעס שלו על המשטר”.
“עמים רבים בעולם הצליחו להפיל משטרים טוטליטריים באמצעות אי ציות אזרחי המוני, והעם האיראני מסוגל לעשות את אותו הדבר”.
מימר סדגי דחקה ב”דמוקרטיות בעולם להפסיק לתת לגיטימציה למי שמדכא את המפגינים האיראנים על ידי המשך משא ומתן איתם”.
משרד האוצר האמריקני הטיל לאחרונה סנקציות על “משטרת המוסר” של איראן בגין התעללות ואלימות נגד נשים, ועל הפרת זכויותיהם של מפגינים איראנים שלווים.
“המערב נדרש היום לספק כספים ולתמוך בטקטיקות הנדרשות כדי להפעיל את תנועת המחאה”, אמר בהנם בן טאבלו, מומחה לאיראן בקרן להגנת הדמוקרטיות.
טקטיקות אלו, על פי בנטלבלו, כוללות “שליחת ואבטחת החומרה הדרושה באיראן כדי להפוך את האינטרנט הלווייני למציאות, כמו גם לאפשר שמפגינים יוכלו לתקשר זה עם זה, במיוחד באמצעות טלפונים ניידים, במקרה של הפסקת אינטרנט .”
בנטלבלו קרא גם לוושינגטון “להגביר את הסנקציות נגד האליטות והבכירים של המשטר ברמה הלאומית, כמו גם מנהיגים ובכירים פוליטיים מקומיים שמדכאים מפגינים או קוראים להרגם”.
דו”ח פוקס מסתיים באומרו כי “השאלה הנשאלת כעת על ידי מומחים איראנים רבים אינה קשורה עוד לאפשרות של קריסת המשטר, אלא מתי היא תתרחש”.
מימר סדגי אומרת כי הדמוקרטיות “חייבות להשקיע כעת בתכנון אסטרטגי ליום שאחרי נפילת המשטר”.
מותה של מחסה אמיני, בת 22, כורדית איראנית, עורר הפגנות ברחבי איראן שהיוו את האתגר הגדול ביותר מזה שנים לכוהני הדת השולטים.
נשים הורידו את כיסויי הראש בהתרסה לממסד הדתי כשהמונים זועמים קראו לנפילתו של המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי.
הממשלה תיארה את ההפגנות כמזימה של אויביה של איראן, כולל ארה”ב, והאשימה יריבים חמושים ואחרים בביצוע מעשי אלימות שהרגו לפחות 20 איש מחברי כוחות הביטחון.
קבוצות העוסקות בהגנה על זכויות אדם אומרות כי יותר מ-185 אזרחים איראנים מתו, מאות נפצעו ואלפים נעצרו בתקיפה של כוחות הביטחון נגד ההפגנות, שנכנסו לשבוע הרביעי שלהן.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונה: דקאיק נט