אזהרות על התקרבות מצרים להכרזת פשיטת רגל בדומה לסרי לנקה

פרופסור לכלכלה מחמוד והבה הזהיר כי מצרים עלולה להכריז על פשיטת רגל, בדומה לסרי לנקה, כתוצאה מירידת ערך עתודת המזומנים בבנק המרכזי של מצרים.

המומחה הכלכלי אמר כי עתודות המזומנים של הבנק המרכזי של מצרים נאמדות כיום ב-33 מיליארד דולר, מתוכם 28 מיליארד אינם שייכים למצרים, מה שאומר ששווי הרזרבות הוא רק 5 מיליארד, “בעיקר שווי עתודת הזהב שאצלם.”

הוא ציין כי הניתוח של הבנק המרכזי של מצרים, שדיבר על עליית סך הפיקדונות של מדינות המפרץ, לא הזכיר את האינדיקטור המסוכן ביותר, שהוא השימוש ברזרבות המצריות לפירעון חובות, שסרי לנקה פעלה בדיוק כך וזה הוביל אותה  לפשיטת רגל.

הבנק המרכזי הודיע ​​כי השיג פיקדונות ממדינות המפרץ במהלך הרבעון הראשון של 2022 בשווי של 13 מיליארד דולר, בנוסף לפיקדונות קיימים שלהם בסך של 15 מיליארד דולר, מה שהביא את סך פיקדונות המפרץ לכ-28 מיליארד דולר, המהווים 75.5% מיתרות המט”ח שהוכרזו בבנק המרכזי בסוף מרץ האחרון.

הבנק המרכזי הבהיר בדו”ח “מצבה החיצוני של הכלכלה המצרית”, המכסה את התקופה שבין תחילת יולי 2021 ועד סוף מרץ 2022, כי פיקדונות המפרץ עלו במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022, כתוצאה מכך שמצרים השיגה חמישה מיליארדי דולרים מאיחוד האמירויות, אותו הדבר מסעודיה ושלושה מיליארד דולר מקטאר, בצורה של פיקדונות לטווח קצר, הדו”ח לא ציין מתי ההלוואות החדשות ישולמו.

קרדיט: אלערבי 21

 

הכלכלן הזהיר כי בנוסף לאותם פיקדונות, ל”בנק המרכזי” כבר היו כ-15 מיליארד דולר בפיקדונות מפרץ לטווח בינוני וארוך, כולל 5.7 מיליארד דולר מאיחוד האמירויות , ו-5.3 מיליארד דולר מסעודיה, בנוסף לארבעה מיליארד דולר שסיפקה כווית, שמחציתם אמור היה להיות מוחזר באפריל האחרון, ומצרים אמורה לשלם את המחצית השנייה בספטמבר הקרוב, בנוסף לשני תשלומים של פיקדונות האמירויות , אשר מסתכמים ביחד בכ-1.5 מיליארד דולר, לפירעון במהלך השנה הנוכחית.

הוא ציין כי פיקדונות המפרץ לטווח קצר תרמו להעלאת החוב החיצוני המצרי ל-157.8 מיליארד דולר בסוף מרץ 2022, עלייה של כ-19.9 מיליארד דולר בהשוואה ליוני 2021, אך לפי “הבנק המרכזי, החוב החיצוני נשאר בתוך גבולות הניתנים לשליטה”. יחס החוב לתוצר עומד על 34.6%, מתוכם כ-83% הם חוב לטווח ארוך.

מנגד, החוב לטווח קצר גדל והגיע לכ-26.4 מיליארד דולר, או 16.7% מסך חובות החוץ החיצוניים. החוב, והיחס שלו ליתרות המט”ח נטו הוכפל ל-71.3% בסוף מרץ 2022, מ-33.8% בסוף יוני 2021, לפני ירידת יתרות המט”ח של הבנק המרכזי בשלושת החודשים האחרונים, שהגיעו ל-33.1 מיליארד דולר ביולי האחרון, במקום 37.1 מיליארד דולר שהיו במרץ. היתרות כרגע יכולים לכסות רק כ-4.5 חודשי יבוא, על פי הערכות הבנק המרכזי.

לפי חלוקת החובות לפי נושה, הבנק המרכזי אמר כי כמחצית מ-52 מיליארד הדולרים המגיעים למוסדות רב-לאומיים, 44.7% הם חייבים לקרן המטבע הבינלאומית בלבד, ואחריה למוסדות נוספים, כמו הבנק הבינלאומי לשיקום. ופיתוח עם 11.8 מיליארד דולר, ובנק ההשקעות האירופי עם 4.7 מיליארד דולר, בנק הייצוא-ייבוא ​​האפריקאי עם 3.1 מיליארד דולר, והבנק לפיתוח אפריקאי עם 2.7 מיליארד דולר.

 

באשר לפירעון החוב החיצוני לטווח בינוני וארוך, אמר הבנק המרכזי כי מצרים הייתה אמורה להחזיר 6.9 מיליארד דולר במהלך המחצית הראשונה של השנה – מבלי להבהיר אם התשלום בוצע בפועל או לא – בנוסף ל-8.5 מיליארד דולר במהלך המחצית השנייה של שנה זו.

באופן כללי יותר, הבנק העולמי העריך את כל חובות החוב של מצרים בכ-16 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה (מתחילת אפריל עד סוף יוני), ואחריו 12 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ולאחר מכן כשישה מיליארד דולר ברבעון הרביעי, ולבסוף יותר מ-13 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה הבאה, מה שמשקף את הצורך של מצרים בכ-18 מיליארד דולר עד סוף השנה הקלנדרית הנוכחית, בהנחה של תשלום מלא של התחייבויותיה במהלך הרבעון השני, שלמעשה הסתיים ביוני האחרון.

 

מנגד, הדוח הצביע על כך שהתיירות תרמה משמעותית להקלה על העלייה בגירעון השוטף, שכן הכנסות התיירות רשמו בסוף מרץ 2022 כ-8.2 מיליארד דולר, לעומת 3.2 מיליארד דולר בלבד בתקופה מיולי 2020 ועד מרץ 2021, בנוסף לעלייה של יצוא הסחורות שגדל ב-57.8% והגיע ל-32.5 מיליארד דולר, נתון המשקף זינוק ענק בהיקף יצוא הנפט והנגזרים שלו ב-120.4% והגיע ל-13.1 מיליארד דולר, מה שהביא לרישום עודף סחר נטו בנפט של כ-4.1 מיליארד דולר, עלייה מ-174.9 מיליון דולר בלבד בין יולי 2020 עד מרץ 2021.
גם השקעות זרות ישירות במגזרים שאינם נפט עלו ורשמו תזרים נטו של תשעה מיליארד דולר, כולל 4.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה. עם זאת, עיקר ההזרמות הללו, כ-2.6 מיליארד דולר, היו בכיוון של הגדלת ההון של חברות קיימות או רכישות של חברות תפעול, בעוד שהחלק הקטן יותר, כ-208.2 מיליון דולר, הגיעו כהשקעות חדשות.

 

כמו כן, התמורה ממכירת עסקים ונכסים יצרניים לתושבי חוץ גדלה ב-2.2 מיליארד דולר, ל-2.3 מיליארד דולר, בעוד שההזרמה נטו לרכישת נדל”ן על ידי תושבי חוץ הסתכמה ב-643.5 מיליון דולר.

עליות אלו במקורות המט”ח קוזזו על ידי עלייה משמעותית בחשבונות היבוא על רקע הסלמה במחירים בינלאומיים ומשיכה “פתאומית” של השקעות זרות, לפי הבנק המרכזי, מה שהצביע על כך שהשקעות  במצרים עברו למעשה מזרימה נטו של 16 מיליארד דולר ליציאה נטו של 17.2 מיליארד דולר, בעיקר במהלך החודשים ינואר ומרץ 2022, אשר בהם נרשמה יציאה נטו של 14.8 מיליארד דולר, עקב הסכסוך הרוסי-אוקראיני.

 

היבוא עלה בין יולי 2021 למרץ 2022 והגיע ל-66 מיליארד דולר, מתוכם כ-57.1 מיליארד דולר של יבוא סחורות.

במהלך הרבעון הראשון של השנה, הבנק המרכזי והממשלה קיבלו מספר החלטות שתרמו באופן משמעותי להגבלת תנועת היבוא, למרות שכ-34.3% מהיבוא שאינו נפט של מצרים בין יולי 2021 למרץ 2022 הם מוצרי ביניים עבור התעשייה, בנוסף לכ-11.3% שהם חומרי הגלם.

קרדיט: ערבי 21