סיכום המערכה האחרונה בעזה: על הנזק האסטרטגי שגורמות הצלחות אופרטיביות

על צבא ההגנה וצבא ההתקפה של ישראל

אין ספק שהמבצע האחרון היה מוצלח מאוד מבחינת צה”ל וישראל.
המערכים המיוחדים: חיל האוויר והגנה האווירית, החימוש המונחה המדויק, המודיעין המדויק של אמ”ן והשב”כ ויכולות ההסברה וההשפעה הישראליות המשופרות
(בראשות מטה ההסברה הלאומי ומחלקת ההשפעה בצה”ל) עשו כולם חיל גדול.
הבעיה שדווקא הצלחת המבצע המוגבל שאינו שונה מבחינה מהותית משרשרת מבצעים קודמים של ישראל מאז 1983 (למעט “חומת מגן”) עלולה לגרום לצה”ל ולישראל להמשיך לשקוע בדפוס קיים ומסוכן מאוד.
המשותף לכלל המבצעים המוגבלים הללו היא שכולם נועדו לתת מכה כואבת לצד השני בכדי להגיע ליעד אחד ,ואחד בלבד, שקט.
אף אחד מהם לא ביקש לשנות את המציאות הביטחונית מן היסוד באף אחת מהחזיתות לטובת האינטרס ארוך הטווח של ישראל.

כך, למרות שישראל הכתה מכה נמרצת את הג’יהאד האיסלמי הפלסטיני במערכה האחרונה במבט רחב יותר היא בסך הכל ניהלה מערכה מלאה כנגד פלג חמוש אחד בלבד שנותר לאחר מעשה בתוך עזה ושיגר לשטחה כ-1000 טילים ורקטות (שבנס לא גבו חיי אדם בישראל) .זוהי מציאות קיימת ושגרתית כיום אף כי היא היתה בלתי אפשרית ולמעשה בלתי נתפסת עד הנסיגה הישראלית מעזה בשנת 2005.
הסכנה האמיתית הנשקפת לצה”ל ממערכות מוצלחות כגון אלה היא המשך האשליה כי זהו סוג האתגרים היחיד עמו עליו להתמודד וכתוצאה מכך המשך העצמת “צבא ההתקפה של ישראל” על חשבון המשך הזנחת צבא ההגנה של ישראל .

בביטוי “צבא התקפה לישראל” אני מתכוון לכל אותם מערכי עילית קטנים ויוקרתיים, יחסית, שצומחים על בסיס מבצעי המב”מ , חיסולים, ופגיעות מדויקות באויב, ואשר אין בכוחם להתמודד עם אתגרים מסיביים בקנה מידה גדול הרבה יותר . מערכים אלה ניזונים מכוח האדם האיכותי ביותר, משאבים רחבים, ויוקרה רבה המושגת בזכות מבצעים טקטיים מבריקים והצלחות נקודתיות מרשימות.
“צבא ההגנה לישראל” מאידך הוא כל היתר, ויש הרבה מאוד יתר הנדרש לה לישראל בכדי להתמודד עם אתגרים רב חזיתיים במערכה רחבה וממושכת, לוגיסטיקה, חימוש, רק”מ מתמרן וכמובן חטיבות החי”ר בסדיר ובמילואים.

את חשיבותו העצומה של כשירות הצבא הרחב על כלל המרכיבים שלו מוכרחים ללמוד מן המערכה המתמשכת באוקראינה, שם ניסו הרוסים לנצח את המערכה כבר ביום הראשון בעריפה אלגנטית שהתבססה על המערכים המיוחדים ונועדה לקצר את המלחמה ולהציג לעולם צבא רוסי קטלני ואלגנטי. משכשלה התוכנית המקורית הזו נגזרה על רוסיה מלחמה ארוכה, ממושכת ומדממת אשר בחנה במבחן הדם והבוץ האכזרי ביותר את מוכנותו של הצבא הרוסי הגדול ונתנה לו ציון בלתי מספיק בעליל.
בניגוד לרוסיה לישראל אין משאבים ועתודות וגם לא מרחבי מקום וזמן אינסופיים. פופולרי או לא, על צה”ל לשוב ולהשקיע בצבא ההגנה לישראל.

קרדיט לתמונות: דובר צה”ל

קרדיט: יאיר אנסבכר חוקר ויועץ במערכת הביטחון ועמית מחקר בפורום הביטחון הלאומי של קהלת