קיסינג’ר: איך נוכל לסיים את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה?
“צריך למצוא מקום לאוקראינה, כמו גם לרוסיה, אם אנחנו לא רוצים שרוסיה תהפוך למאחז של סין באירופה”.
שר החוץ האמריקני לשעבר, הנרי קיסינג’ר, אמר כי מדינות המערב צריכות לקחת בחשבון את האינטרסים הרוסיים כשהן דנות בהסדר שלום באוקראינה כדי למנוע הגברת ההשפעה הסינית על מוסקבה.
“השאלה עכשיו היא איך לסיים את המלחמה הזו”, אמר קיסינג’ר, בן 99, בראיון שפורסם במוצאי שבת באתר ה”סאנדיי טיימס ” הבריטי . “אחרי שהיא תסתיים, יש למצוא מקום לאוקראינה, כמו גם עבור רוסיה, אם לא נרצה לראות את רוסיה הופכת להיות המאחז של סין באירופה”.
אם כבר מדברים על נאט”ו, קיסינג’ר אמר שחשוב לשמר את הברית ש”משקפת את שיתוף הפעולה בין אירופה ואמריקה”, אך יש צורך “להכיר בעובדה שאירועים גדולים מתרחשים במזרח התיכון ובאסיה.
“המדינות החברות בנאט”ו התאחדו בנושא אוקראינה כי זה הזכיר להם איומים ישנים. הם עשו עבודה טובה מאוד ואני תומך במה שהם עשו”, הוסיף.
קיסינג’ר חזה בעצם את המצב הנוכחי שהוביל למלחמה רוסית באוקראינה במאמר דעה שפורסם לפני שמונה שנים בוושינגטון פוסט.
קיסינג’ר כתב מאמר דעה בעיתון ב-5 במרץ 2014, שכותרתו “כדי ליישב את המשבר באוקראינה, צריך להתחיל מהסוף”, המפרט הרבה ממה שמתרחש בעוד המתקפה של רוסיה נמשכת. “הדיון הכללי על אוקראינה הוא על עימות, אבל האם אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים? בחיים שלי ראיתי ארבע מלחמות שהתחילו בהתלהבות רבה ובתמיכה של עמי, לא ידענו איך לסיים אותה, ואנחנו פרשנו מהן באופן חד צדדי”, אמר. “המבחן של הפוליטיקה הוא איך לסיים מלחמות, לא איך להתחיל אותן”, אמר.
“לעיתים קרובות מדי הנושא האוקראיני מוצג כעימות: האם אוקראינה מצטרפת למזרח או למערב. אבל אם אוקראינה תשרוד ותשגשג, אסור שהיא תהיה מוצב של כל צד מול הצד השני, והיא חייבת לפעול כגשר ביניהם.” והוא הוסיף, “רוסיה חייבת לקבל שהניסיון לאלץ את אוקראינה לנוע במסלול שהרוסים יקבעו ידון את מוסקבה לחזור על ההיסטוריה של מחזורי מתח הדדי עם אירופה וארצות הברית”.
קיסינג’ר כתב מה, לתפיסתו, צריכה אוקראינה לעשות, כך שתהיה תואמת את הערכים והאינטרסים הביטחוניים של כולם. הוא התווה 4 עקרונות לפתרון המתיחות המערבית-רוסית על אוקראינה, ואמר: “לאוקראינה צריכה להיות הזכות לבחור בחופשיות את קשריה הכלכליים והפוליטיים, כולל עם אירופה. גם אוקראינה צריכה להצטרף לנאט”ו”.
קרדיט: אלערביה וסרמד