המכתב שקיבלה לאה אפשטיין בימים הראשונים של יוני 67′, עת מלחמת ששת הימים, היה התיעוד האחרון מבנה שלמה. עד יום מותה היא שמרה אותו מקופל בארנק, אולי היא חשה שבעזרתו הוא יישאר קצת יותר קרוב אליה. בימים אלה, במסגרת שיתוף פעולה עם המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, לרגל ציון 55 שנים למלחמה, תרמה אותה ביתה, חנה ארז, למוזיאון גבעת התחמושת. 

למעשה, טוראי שלמה אפשטיין ז”ל הוא אחד החללים המוכרים ממלחמת ששת הימים. המעשה ההירואי שלו זיכה אותו בעיטור העוז, והוסיף לשמו את הכינוי “החובש מהבלדה” – שהפך לאחד משירי יום הזיכרון הנצחיים.

אך במקביל לדמותו המיתולוגית, ובעקבות המכתב שהגיע לאחרונה למוזיאון, מתגלה גם בחור רגיש, שמפנה מזמנו כדי לעדכן את הוריו בשלומו. 

את המכתב ששלח להוריו, כתב שלמה עוד בימים שלפני המלחמה, כשקיבל צו קריאה להיערכות לקראת יציאה לקרב. טוראי אפשטיין היה חובש בחטיבת הצנחנים. ביום השני, במהלך הקרב לשחרור ירושלים, כשצוותו תחת אש כבדה, הוא המשיך לדאוג לפצועים ולפנות אותם. וכמו השיר המפורסם עליו, בעת שהציל את חייו של יוסף חגואל – נפגע בעצמו ומת. 

בשל הנפגעים הרבים במערכה, ההודעה לא מיהרה להגיע, אך לאימו של שלמה ז”ל – כבר הייתה תחושה רעה. המשפחה מספרת שהיא שלחה את בעלה לשורה של בתי חולים על מנת לבדוק לאן הגיע בנה. לאחר מספר ימים נשמעה הדפיקה בדלת. 

“אני מחפשת את הלוחמים שגרו אצלי במלחמה”

“אני מחפשת את הלוחמים שגרו אצלי בבית במלחמה”, סיפרה דניאלה סלה (64) למתחקרים מטעם המוזיאון. “הם עזרו לאמא שלי, גרו אצלנו והפכו את הבית לבסיס”. 

דניאלה הייתה בת 9 כשפרצה מלחמת ששת הימים. עם תחילת הקרבות נאלצה לחזור הביתה בזחילה תחת אש. המשפחה גרה אז בדרך חברון 90 בירושלים – מול מחנה אלנבי.

בגלל הקרבה לקו האש, עם תחילת המערכה הגיעו לביתם פצועים במצב קשה, והוא הפך לתחנת טיפול נמרץ. אמה של דניאלה, לילי כהן ז”ל, שורדת אושוויץ, התמוטטה עקב המצב המתוח. 

כמה שעות לאחר מכן, משכבר פונו הפצועים, הגיע לבית צוות של עשרה חיילי מילואים ומפקד. הם שהו בבית כהן, דאגו לאם והרגיעו אותה, והיא מצידה דאגה להם לכל חוסר – לקורת גג ולמזון. 

דניאלה מספרת שהשהות של הלוחמים הרגיעה את אימה: “הם ישבו יחד שעות על גבי שעות ושמעו סיפורים, הרגיעו כשצריך. אני הייתי ילדה קטנה, אבל אני זוכרת הערכה הדדית עמוקה”.

לאחר המלחמה העניקו החיילים למשפחה גביע לקידוש ועליו חרוט “למשפחת כהן – מזכרת לשחרור ירושלים תשכ”ז”.

כחלק מהחיפושים, דניאלה שלחה לנו תמונה שמצאה באלבום המשפחתי, אותה ככל הנראה קיבלה מהחיילים כששהו בביתה. 

מבדיקה שערכנו, המדים וסגנון התחמושת מעידים כי ככל הנראה מדובר בחיילי מילואים מהחטיבה הירושלמית. 

כל מי שמכיר פרט שיכול לעזור לזיהוי, או את אחד הלוחמים ששהו באחד מהבתים בשכונת דרך חברון בימי המלחמה – מוזמן ליצור קשר במייל: [email protected]

או ברשתות החברתיות של צה”ל בפייסבוק ובאינסטגרם.

קרדיט:  ינון שלום יתח, מערכת את”צ    קרדיט לתמונות: אתר צה”ל