מה מסתתר מאחורי מקרה רצח בתימן? סיפור אחד על ארץ אוכלת יושביה

אני מניח שאם תרצו, תוכלו לקרוא במקומות שונים דיווחים על המתרחש בתימן, רובם על מלחמה עקובה
מדם, על הרס וחורבן, על עוד תקיפה אחת מני רבות של טילים בליסטים ששיגרו החות‘ים על העיר מאריב,
או על קרבות במאריב וערים אחרות, או על פגישות בין החות‘ים לאל-קאעידה, בניסיון ליצור ברית ולתקוף
בכוחות משותפים את המתנגדים לחות‘ים, או על הילדים-חיילים שהחות‘ים מגייסים כבשר תותחים.
תוכלו גם לקרוא על סיפורים שנובעים מהמצב בתימן, כמו על סכנת רעב בתימן, או על שתחנות הכוח בעדן
מאיימות לנתק את החשמל לרשויות מקומיות שלא יסדירו את חובן עד יום שני הבא, או על משבר הדלק
בערים שונות בתימן, או אינפלציה ועליות מחירים, על מחסור בתרופות, ועוד סיפורים רבים.
קשה למצוא בחדשות היוצאות מתימן קרן אור אחת לרפואה, כמו הדיווח מלפני ארבעה ימים על שהושגה
הסכמה בחסות האום, לפריקת הנפט מהמכלית Safer העוגנת שנים מול חופי תימן, ונחשבת לפצצת זמן
אקולוגית. רק הזמן יגיד אם אכן יישאב הנפט מהמכלית המתפרקת, ויימנע אסון אקולוגי רחב היקף.
מתוך שלל הסיפורים המטורפים על המתרחש בתימן, בחרתי להביא בפניכם סיפור אחד, סיפור של רצח
אחד בתימן, הטומן בחובו את סיפורה של תימן, מאבקי כוחות בין שבטיים ופנים שבטיים, מאבק בין מוקדי
כוח שונים, פנימיים וחיצוניים, סיפורו של מחוז שהוזנח עשרות שנים, למרות העושר הטמון באדמתו, עד
שבא מושל אחד שהחל לעשות למען תשובי המחוז, ולקינוח אסיים במילה על נושא מתוק עם עוקץ.

מילה על רצח אחד בתימן
אתמול נרצח במארב מתוכנן שיח‘ סעיד סאלח בן עדאיו (سعيد بن صالح بن عديو = Adeow bin Saleh Said)
שהיה אחיו הגדול של מוחמד סלח בן עדאיו (محمد صالح بن عديو = Adeow bin Saleh Mohamed )שהיה
מושל מחוז שבווה (شبوة = Shabwah )עד סוף חודש דצמבר האחרון, שאז הוא פוטר ע”י עבד רבו מנסור
האדי (عبد ربه منصور هادي) נשיא תימן.
קורבן הרצח, סעיד בן עדאיו הגיע לאזור אלח‘ובר, בנפת חבאן (حبان = Habban )במחוז שבווה, להלוויית
אחד מזקני משפחת מסעוד משבט בקאזם (باكازم = Bakazam )השיח‘ מוחמד עבד אל-קאדיר ג‘אלסום.
לאחר ההלוויה ארבו חמושים לרכב בו נסע, ופתחו באש מטווח קרוב, ממנה נהרג סעיד, ונפצעו ווליד בן
נאצר, אבן אלסחאף, ועלי יסלאם בן קסר, בני משפחה שהיו עמו ברכב.
בתימן מדברים על שהרוצחים היו מבני משפחת אל-נג‘אא משבט לקמוש (لقموش) שאליו השתייך הנרצח,
וכפי הנראה מדובר בסכסוך בין חלקי השבט השונים, ויש שמועות שונות ומשונות על מדוע ולמה נרצח
סעיד, ויש האומרים שזה בכלל סכסוך ישן בין המשפחות.
ברבים מהדיווחים, שכאמור מדובר ברצח ממניע שבטי, ולא ממניע פוליטי, למרות שבאותה נשימה גם
מוסיפים האשמות שונות ומשונות נגד אחי הנרצח, המושל לשעבר, שנטען שהוא עומד מאחורי “כוחות
חמושים חתרניים” הפועלים במחוז, שמעורבים במעשים “בלתי חוקיים” כנגד אזרחים.

אבל מה שחמור יותר, זה שהרוצחים פגעו בכבודם של בני משפחת מסעוד, משבט בקאזם, שהעזו לרצוח
על אדמת השבט, אורח השבט, שבא להלוויית אחד מזקני השבט.
על הרקע הזה, פרצו עימותים בין בני שני השבטים ,ובתימן כשמדברים על עימות בין שבטים, מדובר
בעימותים חמושים, ועילת פגיעה בכבוד השבט, בוודאי כשמדובר על אורח השבט, שבא להלוויית אחד
מנכבדי השבט, זה פשע שיש לכפר עליו (בדם או בכסף).
יש דיווחים שאומרים שנציגי משפחת אל-נגאא “הכירו בטעותם” ובית דין שבטי הוציא פסיקה ובה מוטלת
עליהם אחריות לפצות את בני שבט בקזאם.
ישנם דיווחים על המשך קרבות כבדים בין שבט בקאזם, לבני משפחת אל-נגאא משבט לקמוש, וכן לקרבות
בתוך שבט לקמוש, בין בני משפחת עדאיו למשפחת אל-נגאא, ומצד שני ישנם דיווחים סותרים על כך
שהקרבות שכחו.
אם שכחו הקרבות, ואם עדיין הצדדים עסוקים בלנסות להרוג האחד את השני, מה שבטוח שייווצרו עילות
לנקמות דם חדשות, שילוו את שבטי המחוז לתקופה ארוכה, ובעקבות המתיחות החדשה שנוספת לכל
מערכת הלחצים והמתחים הקיימים במחוז מזה שנים, אין ספק שתושבי המחוז לא ילקקו דבש בזמן
הקרוב.
ומה אומר המושל המודח על רצח אחיו?
בדברי הספד לאחיו, שפרסם מוחמד סלח בן עדאיו ברשתות החברתיות, הוא טוען שרצח אחיו לא נבע
מסכסוך שבטי, כפי שמופץ בתקשורת התימנית, ע”י גורמים שונים הממומנים ע“י איחוד האמירויות
הערביות, אלא היה חיסול מתוכנן, שנבע ממניעים פוליטיים, עקב דרישתו לסלק את הנוכחות החמושה של
האמירויות מהמחוז ולעזוב את מסוף הגז הנוזלי בנמל בלחאף, שגרמה להדחתו מתפקידו כמושל המחוז.
בהספד כותב בן עדאיו, שהסיבה היחידה לחיסול, היא שהנרצח היה אחיו, ושכוחות רשע שילמו כסף לרצוח
את אחיו, ועוד ני נרצחים שקדמו לו, כדי ליצור פרשת נקמה מפוברקת, ומבכה על שלא יכל להיות נוכח
בהלוויה, ולראות את אחיו בפעם האחרונה, היות והוא לא נמצא בתימן, בגלות שלא מרצונו.
מילה על המושל לשעבר
הנשיא התימני פיטר את מוחמד סלח בן עדאיו, מתפקידו כמושל, למרות שנחשב כמושל פופולרי, בין היתר
בזכות תנופת הפיתוח במחוז, בתקופת כהונתו, שכוללת מתן שירותים אזרחיים לתושבי המחוז. במקביל
לפיטוריו, הודיע הנשיא על מינויו של בן עדאיו לתפקיד יועץ למשיא, שדחה בנימוס קריר את המינוי.
לפי פרסומים שונים בתימן, היו לפיטורין שלמעשה היו הדחה, סיבה אחת מחולקת לשני חלקים שלובים זה
בזה, האחד – התנגדותו הגלויה והתקיפה לנוכחות של כוחות אמירותים וכוחות מקומיים מגדודי שבאני
עילית (النخبة الشبوانية = Elite Shabwani )של מועצת המעבר הדרומית (STC )הנתמכים ע”י האמירויות,
בשני בסיסים במחוז, האחד צמוד למסוף הגז הנוזלי בנמל בלחאף (بلحاف = Balhaf )והשני בסיס אל-עלאם
(العالم = Alam-Al = העולם) שממנו בסופו של דבר נסוגו האמירתים והעבירו את השליטה בבסיס לכוחות
הממשלה (אציין שזה קרה חודשיים לפני הפטורים המתוקשרים).

החלק השני היה התנגדותו למועצת המעבר הדרומית (المجلس االنتقالي الجنوبي = Transitional Southern
STC = Council )שנתמכת ע”י איחוד האמירויות הערביות, ושנלחמה בשבטים המקומיים על השליטה
במחוז, שיחד עם התיעוב הגלוי לאיחוד האמירויות, הפכו לאבן נגף בהתנהלות הממשלה התימנית מול
הקואליציה הערבית, ובמיוחד מול האמירויות.
מבין השבטים במחוז יש התומכים באמירויות, ויש המתנגדים לנוכחות צבאית של כוחות אמירתים ושל בני
בריתם ה STC ,ורוב השבטים מתנגדים לחות‘ים וכן לנוכחות דאעש.
אציין שבחודשים שקדמו לפיטוריו של בן עדאיו, היו מבין מנהיגי השבטים שטענו שבן עדאיו, תומך באג‘נדה
של החות‘ים, ופנו לנשיא בדרישה להדיחו, ואילו תומכיו טענו שמועצת המעבר הדרומית (STC )מנסה
לגרום להדחתו.

מילה על הזהב הנוזלי של מחוז שבווה
כדי שלא תישארו עם טעם רע מהסיפור על רצח שזעזע את מחוז שבווה, אספר לכם על נושא אחד חיובי
בקשור למחוז שבווה, שמשאיר טעם של עוד, ובזכותו נודע שמו של המחוז למרחוק.
למרות שבמחוז שבווה יש פחות ממיליון תושבים, יש למחוז חשיבות רבה, ולא רק בגלל מיקומו, או
האתרים הארכיאולוגים הרבים הפזורים בו, אלא בזכות הנפט והגז שנמצאים בשפע באדמת המחוז, ובזכות
מתקן הנזלת גז (שהיה הפרויקט הגדול והיקר בתימן) ובתי הזיקוק הנמצאים במחוז.
אבל יש עוד דבר אחד שהמחוז נודע בו ולא רק בתימן, אלא בעולם, וזה לא בזכות הנפט והגז, או בגלל
אנשי אל-קעידה או דאעש הפועלים במחוז, אלא בזכות הדבש שנחשב הטוב בתימן ולאחד היקרים בעולם
(אם תצליחו למצוא צנצנת דבש תימני משבווה, תאלצו לשלם 500-150 דולר לקילו, תלוי בסוג הדבש)
הדבש המיוצר במחוז, זכה לכינוי זהב נוזלי.
ישנם בתימן כמאה אלף כוורנים המגדלים דבורים, ורודים דבש הנחשב לאיכותי, רובם המכריע כוורנים
קטנים שמפיקים בסך הכל כ-1580 טון דבש (נתוני שנת 2020 )שמתוכן יוצאו כ-840 טון, בעיקר לסעודיה
ומדינות המפרץ.
אוסיף שמגדלי הדבורים, המעבירים את הכוורות בעיקר בלילות, עלולים להפוך למטרה ע”י הצדדים
הלוחמים, היות ותנועה לילית עלולה להיתפש כחשודה, ובתימן במקרים רבים קודם יורים, ואולי אחר כך
ינסו לברר על מי ירו, שלא לדבר על שדות מוקשים לא מסומנים, שלפעמים הכוורנים נקלעו לתוכם.
למרות הסכנות והקשיים בדרכים, יש נקודת אור אחת למגדלי הדבורים, במקרים רבים הם יעברו ללא כל
עיכובים במחסומים הרבים בכבישי תימן, וכמו שאומרים הכוורנים: “אפילו החות‘ים מפחדים מדבורים”.

קרדיט: אביעד- ערוץ מבט למזרח התיכון      קרדיט לתמונה: ויקימדיה