על חיות מחמד באיראן, על חברי מג’לס וחיות אחרות

דיון בהצעת חוק באיראן שמעורר מחלוקת אתמול (שלישי ב 16 בנובמבר) התפרסם באיראן נוסח הצעת החוק, להוספת סעיפים לספר חוק העונשין האסלאמי של איראן, ספר חמישי – עונשים ( کتاب پنجم- تعزیرات)
את נוסח הסעיפים של התיקונים והתוספות, אביא בהמשך, בינתיים ננסה להבין מה הסיפור, ולמה בפוסט הנלווה לקובץ המאמר, אני )שוב( כותב לכם “שוב…“
על מה בעצם מדובר?
בגדול מדובר על חוק שיאסור על כל מה שכרוך בגידול והחזקת כלבים, אבל בגלל הוויכוח הציבור בנושא, מדברים בחוק לא רק על כלבים, אלא בכלל על בעלי חיים מסוכנים וטמאים…
לאיראנים רבים יש בעיה עם חוק מסוג זה, אהבה לטבע ולבעלי חיים טבועה עמוק בתרבויות השונות באיראן, ויש לא מעטים המחזיקים חיות מחמד (حیوانات خانگی) והנושא נמצא במחלוקת ציבורית למרות שכבר חודשים מתנהל קמפיין מטעם המשטר, לנסות ולשכנע את הציבור שצריך חוק המגביל אספקטים שונים הקשורים בגידול חיות מחמד, שהמיקוד כמובן הוא בכלבים, ולמרות שמסבירים לציבור
כבר זמן רב שבסך הכל מנסים להסדיר את הנושא בחוק, כפי שמקובל בארצות העולם, כולל בארצות המערב, ולמרות שתוכלו למצוא בעיתונות האיראנית ראיונות עם מומחים שונים ומשונים, הציבור לא ממש משתכנע, והנושא ממשיך להיות נושא חם ברשתות החברתיות ובעיתונות.
משום מה גם כשהמשטר מגייס “חוקר בכיר” מטעם המג‘לס, או “רופא מומחה” זה או אחר, שמסבירים לנו שנוכחות של כלבים בבית, היא לא רק לא בהתאם לדרכו של האדם המאמין, אלא עלולה לפגוע בנפשם העדינה של בני הבית, ושנוכחות של כלבים במרחב הציבורי, עלולה להיות מזיקה ואף מסוכנת, הציבור העקשן מסרב להבין שהדבר היחיד הנמצא בראש מעייניו של המשטר, זה טובת העם ורווחתו.
כחלק מהוויכוח / דיון הציבורי, יש בזמן האחרון דיון ער ברשתות החברתיות האיראניות, בנושא האכלת כלבים משוטטים, וישנם גם עיתונים שעסקו בנושא, ואפילו כרגיל הביאו דברי מומחים.
הדיון הער חילק את הציבור האיראני לשני צדדים מובהקים, מצד אחד יש את המצדדים בהאכלת הכלבים, ורבים מהם נמנים על חובבי בעלי החיים, וכלבים בפרט, (אבל לא רק, ויש המצדדים במאכילי הכלבים, מתוך האמונה שזה הדבר הנכון לעשות, היות וצריך לדאוג לכל יצור חי, ושזה דבר אנושי) ומהצד השני יש את המתנגדים להאכלת הכלבים בערי איראן, רבים מהם מעלים נימוקים דתיים, היות
והכלב נחשב חיה טמאה, ויש מי שמנסים להסוות את הנימוק הדתי, בנימוקים חוקיים, ויש מי שאף מעלים טיעון שעם יש אנשים רעבים, אז למה שמישהו יאכיל כלבים משוטטים, כשהוא יכול לתת אוכל לאדם רעב…
אז מה קרה שהסיפור צץ עכשיו?
למעשה זה לא סיפור חדש ולא עלה רק בתקופה האחרונה, לדיון – וויכוח, בחברה האיראנית, אלא מתנהל בעוצמות אלו ואחרות מזה זמן רב, והטענות שני הצדדים בעד ונגד גידול חיות מחמד בבתי האנשים עולות ויורדות בעיתונות האיראנית וברשתות החברתיות כבר שנים.

מצד אחד המצדדים מפרסמים דברי רופאים ומומחים שמספרים למי שמוכן לשמוע, שגידול חיות מחמד זה דבר חשוב ותורם לילדים ולמבוגרים כאחד.
מצד שני מביאים המתנגדים דברי מומחים אחרים, שאומרים שהנוהג של גידול חיות מחמד בבתי המגורים, הוא בכלל אימוץ של תרבות המערב, ובמיוחד צעירים מתחילים לגדל כלבים וחתולים, בגלל ראו ברשת כל מני סרטונים וכתבות, ושהעלאת תמונות וסרטונים של חיית המחמד הפך לאופנה…
כמובן מזכירים לכולם, שלמרות שהמאמין המוסלמי מצווה להיות אדיב גם לבעלי חיים, צריך לזכור שהכלב הוא חיה טמאה, ויש המסבירים שכך נקבע, היות והכלבים יכולים לגרום לבעיות בריאות ומחלות אצל בני אדם, ומטבע הדברים מעלים גם את הנושא של צואת כלבים המזהמת את מדשאות הגינות הציבוריות, בהן משחקים ילדים.
אציין כי מועצת העיר של טהראן, העבירה ביולי השנה חוק האוסר על בעלי כלבים (סליחה – חיות מחמד) לאפשר לכלבים להיות חופשיים בגינות ציבוריות, מקומות בילוי, אתרי נופש.
חברי מועצת העיר הסבירו את הצורף בחוק, שנמנעה הכניסה של ילדי העיר לגינות, “בגלל טומאת הכלבים…“ וכדי להחזיר את תחושת הביטחון של נשות העיר, שיוכלו ללכת ברחובות העיר מבלי לפחד מכלבים.
אז למה נזכרים עכשיו להעביר את התיקון והתוספות בנושא חיות מחמד, לחוק העונשין האיראני?
למעשה גם חוק בנושא זה אינו חדש, וכבר בשנת 2011( 1390 לפי הספירה של לוח השנה האיראני), עבר במג‘לס חוק בנושא, (לאחר דיונים של יותר משנה) וכמובן שהחוק התמקד בכלבים, וכך גם היה מוכר בציבור: “חוק הכלבים”.
אציין שכבר אז לאיראנים רבים הייתה בעיה עם החוק, ולמשטר הייתה בעיה באכיפת החוק, ולכן היו ניסיונות שונים של חברי המג‘לס לשנות ולתקן )להחמיר( את החוק, ולאחר שנכשלו ב 2013 לעביר רשימת תיקונים, בשנת 2014 הייתה התארגנות של 32 חברי פרלמנט, שהגישו הצעה לתיקונים לחוק, ובהם קנסות כבדים, ואיסורים שונים ומשונים, שאושרה בשנת 2015 עם נוסח מעט אחר משרצו.
ומה שקורה עכשיו, זה פשוט התארגנות של הצדיקים החביבים במג‘לס, שסיימו לאחרונה להכין שוב נוסח מסמך הצעת חוק, לתיקונים והתוספות לחוק הקיים, שאולי יסיים דיון ציבורי מתמשך בחברה האיראנית, וייתכן כי דווקא יתחיל וויכוח מסוג חדש.
לא מדובר רק בכמה סלבריטאים איראנים המעלים לרשתות החבריות תמונות וסרטונים של חיות המחמד שלהם, מדובר באיראנים רבים, מכל רחבי איראן ומכל שכבות העם, שמגדלים חיות מחמד מסוגים רבים.
בנוסף לבעלי חיות המחמד, הרי ישנה עולם שלם של כל אותם גורמים, פרטיים ועסקיים, המתפרנסים מחיות המחמד ובעליהם.
ואני שואל את עצמי, האם כל אותם מומחים וחוקרים מטעם המג‘לס, שעבדו יחד עם חברי הפרלמנט על נוסח החוק, נתנו את דעתם לענף כלכלי שעלול להיפגע אנשות בעקבות החוק? והאם במצב הכלכלה האיראנית של היום, זה מה שלדעת מומחי המג‘לס, יוכל לעזור למשק האיראני לצאת מהחור השחור שנקרא הכלכלה האיראנית?

אם תעשו חיפוש ברשת לביטוי הבא: ”فروشگاه حیوانات خانگی” שזה אומר “חנות לחיות מחמד” תוכלו למצוא גם חנויות רבות בכל רחבי איראן, וכמובן גם אתרי חנויות רשת איראניות רבות, למכירת כל מה שתרצו עבור חיות המחמד שלכם, וכן תוכלו למצוא גם נותני שירות רבים, החל מוטרינרים, ועד למספרות כלבים וחתולים.
אני משער שלא רק לבעלי חיות המחמד יהיה מה לומר למשטר האייתוללות, אם החוק יעבור, אלא גם לכל אותם אנשים שפרנסתם תיפגע, יהיה מה לומר, וייתכן אף שהם יאמרו זאת בקול רם ובפומבי…
מה אומר החוק?
נתחיל עם החוק משנת 2011 ,המהווה בסיס לשינויים והתוספות שרוצים להעביר עכשיו: “אסור להוביל בעלי חיים מסוכנים או בעלי חיים מזיקים לבריאות הציבור או טמאים, כגון כלבים במקומות ציבוריים וכבישים וכלי רכב, והעבריין נידון להחרמת בעל החיים, בנוסף לקנס של מיליון ריאל עד חמישה מיליון ריאל.
כמו כן, החזקת בעלי החיים המוזכרים בדירות ובבתי מגורים אסורה, אם היא גורמת לחוסר שביעות רצון של מי מהדיירים, ולפיכך בעלי חיית המחמד, חייב להרחיק את המפגע המטריד, בתוך 10 ימים, מקבלת הוראת התובע הראשונה, ובמידה שתוצא הוראה שנייה, או במידה וההטרדה לדיירים לא תיפטר, יוטל על העבריין קנס של בין 000,500 ריאל לחמישה מיליון ריאל, ובכל מקרה בעלי החיים יוחרמו”.
ומה אומר נוסח התיקון המוצע לחוק?
ברשותכם אביא בפניכם תקציר של ארבעת הסעיפים, במקום להלאות אתכם בפלפולים של הנוסח המלא, (שאותו תוכלו למצוא הן באתר המג‘לס, והן בעיתוני איראן).
*- סעיף 1 אוסר על: ייבוא, ייצור, שכפול, הרבעה, מכירה וקנייה, הובלה בין אם ברגל או ברכב, טיפול ושמירה על חיות בר, ”לא שגרתיות“, מזיקות ומסוכנות, כגון: תנינים, צבים, נחשים, לטאות, חתולים, חולדות, ארנבות, כלבים ובעלי חיים טמאים אחרים, וכן גם קופים.
על העבריין יושת קנס של פי 10 לפי 30 משכר המינימום (שייקבע מדי שנה ע”י הממשלה והאיגודים הרלוונטיים) בנוסף להחרמות החיות האמורות.
כמובן שהמשטר דואג להחריג מסעיף זה כל גוף ממשלתי, החל מכוחות הביטחון, ועד למעבדות או כל גורם ממשלתי אחר, בנוסף לגופים ממשלתיים, כדי שלא ליצור בעיות עם אוכלוסיות שלמות שמאז ומעולם החזיקו כלבים, המשטר מחריג מהסעיף את האוכלוסייה הכפרית ואוכלוסיות הנוודים, המשתמשים בכלבים לשמירה ולרעיית העדרים, אבל אך ורק לצרכים אלו הנובעים מדרך החיים והעיסוק שלהם.
וכדי שלא ליצור התנגדויות מקרב אנשים הזקוקים לכלבים, כגון כלבי נחייה וסיוע, או מצורך המוכר בחוק, גם אלו יוחרגו מהחוק, אבל יאלצו להגיש בקשה בכתב, למשרד התובע המחוזי, שיאשר (או שלא).
*- סעיף 2 עוסק בנושא: חוזי שכירות ומחייב את העוסקים בייעוץ ותיווך דירות, להכניס סעיף לחוזה השכירות, ובו איסור החזקת חיות מחמד בנכס המושכר, ובנוסף נאמר כי אם היועץ/מתווך לא יכניס את הסעיף האמור לחוזה, הוא יחשב כעובר על החוק לפי סעיף 1 ,ויושתו עליו הקנסות המוזכרים, וכך גם יקרה לבעל הנכס, במידה ויעז ברוב חוצפתו, שלא להסכים להכניס את הסעיף לחוזה…

*- סעיף 3 עוסק ב: חובת הרשויות ותלונות אזרחים ואומר שבמידה ואזרח ידווח או יתלונן על שכניו, שמחזיקים בבעלי חיים המוזכרים בחוק, על המשטרה והרשות השופטת לפתוח בחקירה ולדאוג לאכיפת החוק.
מה שיפה בסעיף הזה, שאם יש מתלונן שמבקש שלא לחשוף את זהותו, המשטרה, התובע ובית המשפט, מחוייבים לחקור ולנהל משפט, גם מבלי לחשוף את זהות המתלונן.
ביני לבינכם, קשה לי שלא לחשוב על האפשרות שצדיקי משטר האייתוללות, לא ינצלו את הפתח החוקי הזה, כדי לדאוג לעשות חיים קשים, למי שלא מוצא חן בעיניהם…
*- סעיף 4 עוסק ב: הובלת בעל חיים ברכב ואומר שבנוסף לקנסות הנקובים בחוק, הרכב ששימש להובלת בעל החיים, יוחרם לשלושה חודשים.

לסיכום:
לדעתי יהיה מעניין לראות את המשך הדיון – הוויכוח בנושא החוק, ולאן ייקחו את הסיפור המתנגדים לחוק והמצדדים בו, והאם הוויכוח יסלים.
ומעניין האם באמת נוסח השינוי המוצע לחוק אכן יעבור במג‘לס, ואם יעבור במג‘לס, האם יאושר החוק?
(למי שרוצה ללמוד מעט על איך המשטר האיראני עובד, אזכיר את המאמר מאוקטובר שעבר, המסביר על המבנה השלטוני באיראן)
ושאלה לסיום – והיה ויעבור החוק, האם נראה את המחאה נגד החוק, עוברת מהרשתות לרחוב?

 קרדיט : ערוץ הטלגרם “מבט למזרח התיכון” קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות