אור ירוק מוושינגטון: עסקת ה-F-35 עם סעודיה אושרה סופית בקונגרס האמריקני. המשמעויות והתגובה הישראלית. ספויילר: ישראל עודדה!

מעבר המועד האחרון בקונגרס האמריקני ללא הצבעה נגד עסקת ה-F-35 עם סעודיה משמעותו כי העסקה אושרה רשמית מבחינה חוקית בארצות הברית, והממשל רשאי להתקדם לחתימה על חוזה אספקה מחייב מול ריאד.
על פי חוק הפיקוח על ייצוא נשק בארה"ב (AECA), מרגע שמחלקת המדינה מודיעה רשמית לקונגרס על כוונתה לבצע עסקת נשק משמעותית (ההודעה הרשמית נמסרה ב-17 בספטמבר 2026 בשווי מוערך של 24.3 מיליארד דולר עבור 48 מטוסי F-35), למחוקקים יש חלון זמן קצוב של 30 ימים להגיש ולהעביר החלטת התנגדות משותפת (Joint Resolution of Disapproval) כדי לחסום אותה. מכיוון שתקופה זו חלפה באוקטובר 2026 ללא הצבעת חסימה, המכשול הפרלמנטרי המרכזי הוסר.

המשמעויות 
1. מעבר לשלב החוזים והייצור
חתימה רשמית: משרד ההגנה האמריקני וחברת לוקהיד מרטין יכולים כעת לחתום על הסכם סופי (Letter of Offer and Acceptance) מול ממשלת סעודיה.
לוח זמנים למסירה: למרות האישור החוקי, אספקת המטוסים בפועל אינה מיידית. ייצור המטוסים, התאמתם, והכשרת צוותי האוויר והקרקע הסעודים צפויים לקחת כ-5 שנים לפחות.

2. שינוי מאזן הכוחות האזורי והתגובה הישראלית
סיום הבלעדיות של ישראל: סעודיה תהפוך למדינה השנייה בלבד במזרח התיכון (אחרי ישראל) שמפעילה את מטוס הקרב החמקני המתקדם בעולם.
שימור היתרון האיכותי (QME): על פי החוק האמריקני, ארה"ב מחויבת לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל באזור. כדי לעמוד בכך, המטוסים שיימכרו לסעודיה יסופקו ללא רכיבים מסוימים שימנעו מהם לבצע שינויי מערכות עצמאיים.
דרישת פיצוי ביטחוני: מערכת הביטחון בישראל כבר נערכת לדרוש מארה"ב "חבילת פיצויים" טכנולוגית וצבאית נרחבת כדי לשמר את עליונותה. הדרישות צפויות לכלול גישה למערכות תקיפה אוטונומיות מתקדמות, שותפות בפיתוח טילי "חץ 4" ו"חץ 5", פצצות חודרות בונקרים ושילוב בפרויקטי לוויינות מתקדמים.

3. פיקוח הדוק ומניעת זליגת טכנולוגיה לסין
הקונגרס אומנם לא חסם את העסקה, אך לאורך כל הדרך הביעו גורמי מודיעין אמריקניים חשש עמוק מכך שסין – לה קשרים כלכליים וצבאיים ענפים עם ריאד – תנסה להניח את ידיה על הטכנולוגיות הרגישות של ה-F-35.
המשמעות היא שהמשך העסקה ילווה בתנאי אבטחה מחמירים במיוחד מצד הפנטגון, כולל פיקוח הדוק על בסיסי חיל האוויר הסעודיים שבהם יוצבו המטוסים והגבלת השימוש בתשתיות תקשורת סיניות (כמו של חברת וואווי) בסביבתם.