השואה בגרמניה של ימי הביניים

השואה במלחמת העולם השנייה לא הייתה הראשונה שפקדה את יהודי גרמניה.
“המוות הגדול” או “המגפה השחורה” הכתה באירופה, אסיה וחלק מאפריקה ב 1346. אף אחד לא הואשם במגפה, אבל הרוב האמינו שנגרמה בגלל מכשפות שגרמו לכך. מכשפות, וכל מי שהיה קשור אליהן, הומתו ללא משפט. גם חתולים הואשמו במגפה כי מכשפות השתמשו בהם לצורך הכשפים ומספר החתולים פחת בצורה משמעותית.
כשהחתולים יצאו מהתמונה, גדל מספר העכברושים שנשאו עליהם את הפרעושים הנגועים בחיידק הירסיניה, הגורם לדבר הבובוני, וגרמו למגפה להתפשט מהר יותר. עם עליית שיעורי המוות ולאור הידע הרפואי הפרימיטיבי, לא יכלו הרופאים לעשות משהו כדי לצמצם את מימדי ההתפרצות הקטלנית.
כשהמגפה הגיעה לנקודת השיא, התחילו אנשים לייחס את המגפה לעונש מאלוהים, והלא-נוצרים, בעיקר היהודים, היו אלו שגרמו לזעמו של אלוהים.
כך חוותה גרמניה של ימי הביניים שואה שבמהלכה נשרפו ונקברו עשרות אלפי יהודים בחיים. אבל ההרס המהיר שגרמה המגפה לא נעצר והמגפה המקומית הפכה למגפה עולמית בלתי נשלטת.
במשך חמש שנות המגפה, איבדו את חייהם כחמישים מיליון איש ישירות מהמגפה, וכמה מיליונים נוספים, חלקם הגדול יהודים, איבדו את חייהם כתוצאה מכך שהואשמו במגפה.
יחד, הפך הדבר הבובוני למגפה הגדולה בהיסטוריה.
מקור: Fareeha Arshad, The Medieval Holocaust of Germany
medium.com

קרדיט:  צאפ מגזין  קרדיט לתמונה: ויקיפדיה