האם האיחוד האירופי זקוק לצבא משלו לאחר נסיגתו מאפגניסטן?

לאחר נסיגת ארה”ב מאפגניסטן נראה כי האיחוד האירופי נחוש בדעתו לשקול את הצעתן של 14 מדינות אירופיות, כולל גרמניה וצרפת, בחודש מאי, בנוגע להקים כוח הרתעה מהיר המצויד בספינות וכלי טיס, שיוכל לתמוך בממשלות זרות דמוקרטיות שעשויות להזדקק לעזרה דחופה.

במשך שנים, כמה מהפוליטיקאים של גוש הסחר ,מהגדולים בעולם ,דיברו על הצורך של האיחוד האירופי בכוח בלתי תלוי בארגון האמנה הצפון אטלנטית (נאט”ו), המקשר אותו לארה”ב.

למרות זאת, דיווח של העיתון ” וושינגטון פוסט ” ציטט מומחים שמנעו את הקמת ישות צבאית מיוחדת לאיחוד.

העיתון אומר כי המחלוקת התעצמה לאחר בחירתו של נשיא ארה”ב ג’ו ביידן, שסירב להשאיר את הכוחות האמריקאים באפגניסטן לאחר ה -31 באוגוסט, מה שלא הותיר למנהיגי אירופה ברירה אלא לארגן את פינוי אנשיהם, והותירו אחריהם אלפים מאזרחיהם ובעלי ברית מקרב האפגנים, כתב העיתון.

ג’וזף בורל, ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, אמר ביום שני האחרון כי על ממשלות האיחוד האירופי להתקדם עם הקמת כוח תגובה מהיר באירופה כדי להגביר את הכנותיו להתמודדות עם משברים עתידיים, כמו מה שאירע באפגניסטן.

בראיון שהתפרסם בעיתון האיטלקי Corriere della Sera, אמר בורל כי פריסת הכוחות האמריקאים באפגניסטן תוך זמן קצר, עם המצב הביטחוני המידרדר שם, מראה את הצורך באיחוד האירופי להאיץ את מאמציו לבנות כוח הגנה משותף למדינות האיחוד.

הוא הוסיף, “יש להפיק את הלקחים מניסיון זה … לא הצלחנו, כאירופאים, לשלוח ששת אלפים חיילים לאזור שמסביב לשדה התעופה בקבול כדי לאבטח את האזור. ארצות הברית הצליחה לעשות זאת ואנו לא יכולנו . “

בורל סבור כי על 27 מדינות האיחוד האירופי להיות בעלי “כוח התערבות ראשוני” המונה 5,000 חיילים. “אנחנו רוצים להיות מסוגלים להתערב במהירות”, הוסיף.

נטלי לויסו, יושבת ראש ועדת המשנה לביטחון והגנה של הפרלמנט האירופי, אומרת שכאשר ארצות הברית החליטה לסגת, היה תיאום מועט עם בעלות הברית, במיוחד מכיוון שביידן דחה את הקריאות האירופיות ל”נסיגה מבוססת תנאים ” וסירב להאריך את המועד האחרון לנסיגה.

עם זאת, הרעיון של צבא אירופאי משותף נותר בגדר פנטזיה, על פי מה שאמרו האנליסטים בדו”ח. אסים אברהים, מנהל במכון הקווים החדשים ללימודי אסטרטגיה ומדיניות, אמר כי “האיחוד האירופי אינו מדבר בקול אחד ” ומסביר כי ” גם אם מוצע להקים צבא מאוחד, הסיכוי שכל המדינות יסכימו לכך הוא בלתי אפשרי “.

אחד המצדדים הגדולים ביותר בתפיסה, נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא ל”צבא אירופאי אמיתי ” מאז נכנס לתפקידו, בעוד שבשלב מסוים מתח ביקורת על נאט”ו והגדירו כ”מת”.

כמו כן, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל תמכה פעם בהצעתו של מקרון להקים צבא, אך היא גם תומכת נלהבת של נאט”ו, כמו גם בקיומם של בסיסים צבאיים אמריקאים באירופה.

אבל ארמין לאשט, שמתחרה לרשת אותה, אמרה לאחרונה כי יש לחזק את אירופה “כדי שלעולם לא נצטרך להשאיר זאת לאמריקאים”.

ה-“וושינגטון פוסט ” אומר כי אחד המכשולים העיקריים לכוח המשותף הוא ההיבט הפיננסי, למרות שמדינות האיחוד האירופי הקצו יותר מ -9 מיליארד דולר לקרן ההגנה האירופי עד שנת 2027.

אולם מומחים אומרים כי כל מדינה תצטרך להגדיל גם את הוצאותיה כדי להקים צבא משותף, בתקופה שבה תשע מדינות באירופה הקצו השנה 2 אחוזים מהתוצר שלהן לתקציב ההגנה.  

על פי סוכנות הידיעות רויטרס, הנושא נדון לראשונה בשנת 1999 בקשר למלחמת קוסובו, ומערכת משותפת של יחידות לוחמות המונות 1,500 חיילים כל אחת, נוסדה בשנת 2007 ,כדי להגיב למשברים, אך היא לא נוצלה בשל חילוקי דעות בין ממשלות האיחוד האירופי על אופן הפריסה והדרישות לכך.

פבריס בוטייה, מומחה צרפתי, תוהה על הרקע להקמת צבא משותף ואמר: “הדבר החסר הוא: לאיזו מטרה אתה רוצה צבא? מה לעשות? להרתיע את הרוסים? להבטיח גישה לאירופאים? לרדוף אחרי מחבלים? “.

שאלות אלה הועלו על ידי האיחוד האירופי ונדונו על ידי שרי הביטחון בפגישות רצופות השבוע. 

ג’ורג’ינה רייט, ראש התכנית לאירופה במכון מונטיין, אמרה לעיתון: “כמו בהחלטות רבות של מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, יש הרבה אמביציה, אבל כשאתה מסתכל על התוצאה המעשית, היא לעתים קרובות אפסית”.

קרדיט לתמונה: xeber24