המסמך המדיני של חמאס – תרגום הגרסה הרשמית הסופית.

מנהיג חמאס הציג (1.5.17) את המסמך המדיני החדש של תנועת חמאס שאינו מבטל את אמנת התנועה, ואינו משנה את עקרונותיו ויעדיה השוללים את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי בארץ ישראל והחותרים לשחרר את כל שטח פלסטין מהים עד הנהר באמצעות ג’יהאד.

ח’אלד משעל מנהיג חמאס הציג במסיבת עיתונאים בדוחא שבקטאר את התוכנית המדינית החדשה של חמאס ששמה הרשמי “המסמך הכללי על עקרונות ומדיניות”.¹

הנקודות העיקריות במסמך המדיני החדש של חמאס הן:

• הישענות מלאה על האסלאם כמקור הסמכות הבלעדי של חמאס בדרכי הפעולה וביעדים.
• שלילת זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי בארץ ישראל, קביעה כי עצם הקמתה של מדינת ישראל נעדרת כל לגיטימיות והגדרת הציונות כאויב של האנושות.
• ייחוס אופי “ערבי – אסלאמי” ו”קדושה אסלאמית” לכל שטח פלסטין, הווה אומר שלילה מוחלטת של זיקה או זכות של העם היהודי או הנצרות בחבל ארץ זה. אזכורו של ישו במסמך חמאס נשען על הקוראן והמקורות האסלאמיים האחרים לפיהם ישו לא היה יהודי או נוצרי אלא נביא של האסלאם שקיבל מאללה את בשורת האסלאם.
• הצדקת המאבק בדפוסיו הנוכחיים – הווה אומר המאבק המזוין – לשחרור פלסטין, ומתן לגיטימציה לקיומם ולפועלם של “ארגוני המאבק” – הווה אומר ארגוני הטרור הפלסטיניים ודרכי הפעולה שלהם.
• נכונות להקים מדינה פלסטינית בגבולות זמניים כצעד להקראת המשך המאבק המזוין לחיסולה של מדינת ישראל.
• הכרה בארגון לשחרור פלסטין (אש“ף) לצד תביעה לעריכת בחירות חדשות למוסדותיו, וזאת תוך שלילת כל תוקף לקו המדיני של הארגון ולהסכמים שחתם עם ישראל.
• שבח ל“ליברלים” ברחבי העולם התומכים במאבק הפלסטיני נגד מדינת ישראל.

ניתוח מדיניות חמאס בשנים האחרונות ונוסח המסמך המדיני החדש של חמאס מלמדים, כי יעדיו של מסמך זה הינם:

הפגנת חזות לכאורה של נכונות לגמישות מדינית לצורך יצירת בסיס להידברות עם המערב, מוסדות הקהילה הבינלאומית והאו“ם כדי לזכות בהכרה כגורם מדיני לגיטימי ולפעול לביטול הגדרת חמאס כארגון טרור. בכירי חמאס חוזרים ומנסים להטמיע בקרב הקהילה הבינלאומית את התפיסה לפיה הזמן משחק לידיהם של הפלסטינים, וכי הברית עם ישראל לא תשתלם לאורך זמן.

הונאה מדינית – חמאס אינו מכיר בסמכות האו”ם, מוסדותיו והחלטותיו, ובכלל זה החלטה 181 על חלוקת ארץ ישראל/ פלסטין, ואולם בשנים האחרונות חל שינוי במדיניות של הארגון הנכון ליטול חלק במשחק המדיני כל עוד הוא משרת את יעדיו, אינו עומד בסתירה לעקרונות היסוד האסלאמיים המנחים אותו ומקצר את דרך הג’יהאד להשגת היעד של שחרור פלסטין וחיסולה של מדינת ישראל.

הכשרת הקרקע להשתלטות על אש”ף – האינטרס העליון של חמאס ממוקד כיום בניסיון לתרגם את העוצמה הצבאית שצבר, את השליטה בפעול ברצועת עזה והתמיכה לה הוא זוכה ממדינות אסלאמית דוגמת איראן, להשתלטות על המוסדות הפלסטיניים הייצוגיים המוכרים על הקהילה הבינלאומית. אשר על כן, תובע חמאס להצטרף לאש”ף. אין מדובר במהלך של פיוס כפי הוא מוצג כלפי חוץ אלא בחתירה להשתלט מבפנים על הארגון המוכר בינלאומית כנציג היחיד והבלעדי של העם הפלסטיני. ההשתלטות על אש”ף תעניק לחמאס את הלגיטיצמיה לשלטון בכל השטחים הפלסטיניים, ובאמצעותה לפעול כדי לרתום את הקהילה הבינלאומית כמכפיל כוח במאבק הג’יהאד נגד ישראל.

קריאת תגר על הרשות הפלסטינית – הזירה הפלסטינית מצויה במאבק סכום אפס בין הרשות הפלסטינית שאינה שולטת ברצועת עזה לבין תנועת חמאס המערערת בגלוי על הלגיטימיות של שלטון הרשות הפלסטינית ופועלת להפלתה ולהשתלטות על מוסדות אש“ף. חמאס ממשיך לפעול לערעור שליטת הרשות הפלסטינית בשטחי הגדה המערבית, כולל באמצעות הסלמת האינתיפאדה על ביטוייה השונים,קמפיין תעמולה השולל את הלגיטימיות של שלטון הרשות הפלסטינית, וחיזוק התשתית הארגונית לקראת ההתמודדות על ירושת מחמוד עבאס (אבו מאזן).

שמירה זמנית של הסטטוס קוו בעימות נגד ישראל – לחמאס אין עניין בשלב הנוכחי בייזום סבב עימות צבאי עם ישראל ברצועת עזה, אלא אם כן הדבר ייתפס כיכול לסייע למיטוט הרשות הפלסטינית ולסלילת הדרך לחמאס להשתלטות על מוסדותיה בגדה המערבית.

ניצול הכלים המדיניים, המשפטיים והתעמולתיים כדי להחליש את כוחה של ישראל ואת יכולתה לממש את זכות ההגנה העצמית, באמצעות לחצים מדיניים, החלטות של מוסדות בינלאומיים, סנקציות ופסיקות של בתי המשפט הבינלאומיים. תפקיד מיוחד מייחס חמאס לארגונים ולפעילים הליברלים ברחבי העולם התומכים במאבק הפלסטיני.

להלן תרגום המסמך:

בשם אללה הרחמן והרחום

תנועת המאבק האסלאמית חמאס

המסמך הכללי על עקרונות ומדיניות

השבח לאל, ריבון העולמים, והתפילה והשלום על בכיר השליחים [של אללה, כלומר מוחמד]והאימאם של המוג’אהידין [מוחמד] ועל כל בני משפחתו וחבריו.

בהיותה אחד ממרכיביה המרכזיים של התנועה הלאומית הפלסטינית, תנועת המאבק האסלאמית חמאס, פרסמה מאז הקמתה מספר מסמכים המבארים את עמדותיה ומסבירים את תפיסתה הפוליטית.

במסמך הזה מציגה תנועת חמאס את העקרונות והיסודות עליהם היא נשענת בהתוויית תפיסתה,גיבוש מצעה וקביעת מדיניותה ודרך פעילותה הפוליטית.

פלסטין היא ארצו של העם הפלסטיני הערבי, ממנה צמח, ועליה ביסס עצמו, אליה הוא משתייך ובה הוא השתרש.

פלסטין היא ארץ אשר האסלאם רוממה, והפך את מעמדה לנשגב, ופרס בה את רוחו וערכים הצודקים, וביסס תפיסת עולם בנוגע להגנה עליה ולביצורה.

פלסטין היא סוגיה של עם אשר העולם נכשל בהבטחת זכויותיו ולהשבת מה שנגזל ממנו, וארצו נותרה סובלת מאחד הביטויים החמורים ביותר של כיבוש בעולם.

פלסטין עליה השתלט המפעל הציוני ההיתנחלותי הגזעני והעוין את האנושיות אשר נוסע על הצהרה בטלה “הצהרת בלפור”, הכרה בישות גזלנית וקביעת עובדות בשטח בכוח האש.

פלסטין של המאבק אשר ימשיך עד להשגת השחרור, מימוש השיבה ובניית המדינה בעלת הריבונות המלאה שבירתה ירושלים.

פלסטין של השותפות האמתית בין הפלסטינים על כל זרמיהם כדי להגיע ליעד הנשגב של השחרור.

פלסטין של רוח האומה, סוגייתה המרכזית ורוח האנושיות ומצפונה החי.

באמצעות מסמך זה הניסיון שלנו הולך ומעמיק, התובנות שלנו באות לידי ביטוי, תפיסת העולם שלנו מתבססת, הדרך שלנו נעה על הנחות יסוד, נקודות מוצא, עמודי תווך מוצקים ועקרונות יסוד איתנים,התמונה הכללית נשמרת, ציוני הדרך בולטים, יסודות האחדות הלאומית מתחזקים וכך גם התובנות המשותפות של הסוגיה, ומותווים עקרונות הפעולה וגבולות הגמישות.

חאלד משעל

הגדרת התנועה:

1. תנועת המאבק האסלאמית חמאס היא תנועה אסלאמית לשחרור ולמאבק לאומי פלסטיני,אשר מטרתה שחרור פלסטין והתמודדות עם המפעל הציוני. האסלאם משמש מקור הסמכות בנקודות המוצא שלה, בעקרונותיה וביעדיה.

אדמת פלסטין:

2. פלסטין בגבולותיה מנהר הירדן במזרח ועד הים התיכון במערב,ומראש הנקרה [ראס אל-נאקורה] בצפון ועד אילת [אום אל-רשרש] בדרום היא יחידה אזורית שאינה נחלקת, והיא אדמת העם הפלסטיני ומולדתו. גירוש העם הפלסטיני, סילוקו מאדמתו והקמת ישות ציונית עליה אינם מבטלים את זכות העם הפלסטיני בכל אדמתו ואינה יוצרת בה זכות לגיטימית של הישות הציונית הגזלנית.
3. פלסטין היא ארץ ערבית אסלאמית והיא ארץ מבורכת מקודשת שלה מעמד מיוחד בלב כל ערבי ומוסלמי.

עם פלסטין:

4. הפלסטינים הם התושבים הערבים אשר התגוררו בפלסטין עד שנת1947 בין אם יצאו ממנה או נשארו בה, וכל מי שנולד לאב ערבי פלסטיני לאחר מועד זה בתוך פלסטין או מחוצה לה, הוא בגדר פלסטיני.
5. לאופי הפלסטיני מאפיין שורשי שאינו חולף והוא עובר מאב לבן,וכמו כן האסונות שפקדו את העם הפלסטיני בידי הכיבוש הציוני ומדיניות הגירוש שיישם לא פגמו באופיו ובהשתייכותו ואינם מבטלים אותם. בנוסף לכך, השגת אזרחות אחרת ע”י פלסטיני אינה גורמת לאובדן זהותו וזכויותיו הלאומיות.
6. העם הפלסטיני הוא עם אחד,על כל בניו בפנים [בשטח פלסטין] ובחוץ [מחוץ לפלסטין], ועל כל מרכיביו הדתיים, התרבותיים והפוליטיים.

 האסלאם ופלסטין:

7. פלסטין נמצאת בלב האומה הערבית והאסלאמית ושמורה לה חשיבות מיוחדת,ובה בית אל-מקדס [ירושלים] אשר אללה ברך את אשר סביב לו, וזו האדמה המקודשת אשר אללה ברך בה את הברואים, והיא כיוון התפילה הראשון של המוסלמים, ומקום היציאה ועלייתו לשמיים של שליח אללה מוחמד, תפילות וברכות אללה עליו, ומקום ההולדת של ישוע עליו השלום, וברגביה שרידיהם של אלפי נביאים, חברי הנביא והמוג’אהידין, והיא אדמת העומדים על הצדק – בבית אל-מקדס[ירושלים] ובסביבות בית אל-מקדס [בכל פלסטין] – אשר אינם ניזוקים בידי אלה אשר פגעו בזכויותיהם או בגדו בהם עד אשר יגיע דבר אללה.
8. תנועת חמאס רואה את האסלאם ככולל את כל היבטי החיים,ותקף לכל זמן ומקום, ואופיו הואדרך המלך והמתינות, והיא מאמינה שהוא דת השלום והסובלנות ובצילו חיים הדבקים בחוקים ובדתות בביטחון ובשלווה. כמו כן, היא [חמאס] מאמינה שפלסטין הייתה ותישאר דוגמה לדו קיום,לסובלנות וליצירה תרבותית.
9. חמאס מאמינה,כי מסר האסלאם הגיע עם ערכים של אמת, צדק, חירות וכבוד, ושלילת העוול על כל היבטיו, וקביעת אשם נגד מי שגורם אי צדק ללא קשר לדתו, למוצאו האתני, מגדרו ואזרחותו, וכי האסלאם מתנגד לכל ביטויי הקיצוניות והקנאות הדתית, האתנית והעדתית והוא דת אשר מחנכת את חסידיה לתגובה לתוקפנות ולסיוע לעשוקים, והיא מעודדת אותם להשקעה, נתינה והקרבה בהגנה על כבודם, ארצם, עמיהם והמקומות הקדושים להם.

אל–קודס:

10. העיר אל-קודס[ירושלים] היא בירת פלסטין, ולה מעמד דתי, היסטורי ותרבותי מבחינה ערבית, אסלאמית ואנושית, וכל המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות, ובראשם מסגד אל-אקצה המבורך, הם זכות איתנה של העם הפלסטיני והאומה הערבית והאסלאמית, ולא יהיה ויתור או התמקחות על חלק מהם, וכל הצעדים של הכיבוש באל-קודס, ובהם ייהוד, התנחלות וזיוף העובדות ומחיית אתריה,בטלים.
11. מסגד אל-אקצה המבורך הוא זכות בלעדית של עמנו ואומתנו,ואין לכיבוש כל זכות בו, וכל תוכניותיו, צעדיו וניסיונותיו לייהד את [מסגד] אל-אקצה בטלים ואין להם תוקף חוקי.

הפליטים וזכות השיבה:

12. הסוגיה הפלסטינית במהותה היא סוגיה של ארץ כבושה ועם מגורש,וזכות השיבה של הפליטים והעקורים הפלסטינים למגוריהם מהם סולקו או שנמנעה מהם השיבה אליהם, בין אם באזורים שנכבשו ב-1948 או ב-1967 (כלומר כל פלסטין), היא זכות טבעית, פרטית וקיבוצית, אשר מאושרת ע”י החוקים השמיימיים, והעקרונות הבסיסיים של זכויות האדם, והחוקים הבינלאומית, וזו זכות שאינה ניתנת לביטול בידי גורם כלשהו בין אם מדובר בפלסטיני, ערבי או בינלאומי.

13. חמאס מתנגדת לכל התוכניות החותרת לחסל את בעיית הפליטים,ובכלל זאת הניסיונות ליישבם מחוץ לפלסטין, ותוכניות המולדת החלופית, והיא רואה במתן פיצויים לפליטים ולעקורים הפלסטינים על הנזק שנגרם בגירושם ובכיבוש ארצם, זכות אינהרנטית בשיבתם והיא תיושם לאחר מימוש זכות זו, והיא אינה מבטלת או עומדת בסתירה לזכותם לשיבה.

המפעל הציוני:

14. המפעל הציוני הוא תוכנית גזענית,תוקפנית, כובשת, התפשטותית המבוססת על גזילת זכויות אחרים ועוינת את העם הפלסטיני ושאיפותיו לחירות, לשחרור, לשיבה ולהגדרה עצמית. הישות הישראלית היא אמצעי של המפעל הציוני והבסיס התוקפני שלו.
15. המפעל הציוני אינו שם לו למטרה רק את העם הפלסטיני אלא הוא אויב של האומה הערבית והאסלאמית,והוא מהווה סכנה אמיתית כלפיה, ואיום משמעותי לביטוחנה ואינטרסיה, וכמו כן הוא עוין את שאיפותיה לאחדות, התחדשות ושחרור והוא הסיבה העיקרית למה שהאומה סובלת ממנה כיום. המפעל הציוני מהווה גם סכנה לביטחון ולשלום העולמי ועל החברה האנושית, האינטרסים שלה והיציבות שלה.
16. חמאס מדגישה,כי העימות עם המפעל הציוני אינו עימות נגד היהודים בגלל דתם. חמאס אינה מנהלת עימות נגד היהודים בשל היותם יהודים, אלא היא מנהלת עימות נגד הציונים הכובשים התוקפנים, ואילו מנהיגי הכיבוש הם אלה אשר עושים שימוש בסיסמאות של היהודים והיהדות במסגרת העימות ומתארים בהן את הישות הגזלנית שלהם.
17. חמאס מתנגדת לדיכוי של אדם כלשהו או לשלילה של זכויותו על בסיס לאומי,דתי או עדתי,והיא סבורה כי הבעיה היהודית והאנטישמיות ודיכוי היהודים היא תופעה הקשורה באופן בסיסי בהיסטוריה האירופאית, ולא בהיסטוריה של הערבים והמוסלמים ולא במורשת שלהם, וכי התנועה הציונית – אשר זכתה להצלחה בחסות הכוחות המערביים – היא הדוגמה המסוכנת ביותר של כיבוש התנחלותי אשר נעלם מרוב אזורי העולם, ואשר חובה שיסתיים בפלסטין.

העמדה כלפי הכיבוש וההסדר המדיני:

18. נחשבים בטלים הצהרת בלפור,מסמכי המנדט הבריטי בפלסטין, החלטת האו”ם המורה על חלוקת פלסטין [החלטה 181], וכל החלטות וצעדים הנגזרים מהם או התואמים אותם, וכי קיומה של ישראל בטל מעיקרו והוא מנוגד לזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני, רצונו ורצון האומה,ולזכויות האדם, ולחוקים ולאמנות הבינלאומיות, ובראשן זכות ההגדרה העצמית.
19. לא תהיה הכרה בלגיטימיות של הישות הציונית,ובטלים הכיבוש, ההתנחלות או הייהוד, או שינוי האתרים או זיוף העובדות שאירעו על אדמת פלסטין, שכן הזכויות אינן מתבטלות בהתיישנות.
20. לא יהיה ויתור על חלק כלשהו של אדמת פלסטין ללא קשר לסיבות,לתנאים, ללחצים ולהתמשכות הכיבוש, וחמאס מתנגדת לכל חלופה לשחרור פלסטין במלואה, מהנהר שלה [הירדן]ועם הים שלה [הים התיכון]. בעמדה שאין משמעותה כלל וכלל הכרה בישות הציונית וויתור על זכות פלסטינית כלשהי, חמאס סבורה, כי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת ריבונות מלאה ובירתה אל-קודס בגבולות ה-4 ביוני 1967 עם שיבת הפליטים והעקורים למגוריהם מהם סולקו, היא נוסח לאומי מוסכם ומשותף.
21. חמאס מדגישה,כי הסכמי אוסלו ונספחיהם עומדים בסתירה ליסודות כלל בל יעבור (יוס קוגנס Jus Cogens) של המשפט הבינלאומי נוכח זאת שהם קבעה התחייבויות המפרות של זכויות העם הפלסטיני שאינן ניתנות להעברה, ולכן התנועה מתנגדת להסכמים אלה וההתחייבויות הנגזרות מהם הפוגעות באינטרסים של עמנו, ובפרט בתיאום (שיתוף הפעולה) הביטחוני.
22. חמאס מתנגדת לכל הההסכמים,היוזמות ותוכניות השלום החותרות לחסל את הבעיה הפלסטינית או לגרוע מזכויות עמנו הפלסטיני, וכי חובה שכל עמדה, יוזמה או תוכנית מדינית לא יפגעו בזכויות אלה ואסור שהן יעמדו בסתירה להן או יהיו מנוגדות להן.
23. חמאס מדגישה,כי לא ייתכן שהעוול שנגרם לעם הפלסטיני, גזילת אדמתו וגירוש ממנה ייקרא שלום, וכי הסדר אשר יתבסס על עקרון זה לא יביא לשלום, והמאבק [מקאוומה] והג’יהאד לשחרור פלסטין יוותרו זכות לגיטימית וחובה וכבוד לכל בני עמנו ואומתנו.

המאבק [מקאוומה] והשחרור:

24. שחרור פלסטין הוא חובה מיוחדת החלה על העם הפלסטיני וחובה על האומה הערבית והאסלאמית באופן כללי,והוא גם אחריות אנושית בהתאם לדרישות של האמת והצדק, וכי דרכי הפעולה של פלסטין, בין אם הם לאומיים, ערביים, אסלאמיים או אנושיים הם דרכי פעולה המשלימות זו את זה והתואמות זו את זו והן אינן מנוגדות זו לזו.
25. המאבק[מקאוומה] בכיבוש בכל האמצעים והשיטות הוא זכות לגיטימית המוקנית בחוקים השמיימיים, בנוהג ובחוקים הבינלאומיים, ובליבה המאבק [מקאוומה] המזוין אשר נחשב הדרך האסטרטגית להגנה על עקרונות היסוד ולהשבת זכויות העם הפלסטיני.
26. חמאס מתנגדת לפגיעה ב[כוחות ה]מאבק[מקאוומה] ובנשק שלהם, והיא מדגישה את זכות עמנו לפתח את אמצעי המאבק [מקאוומה] וכליו, וכי ניהול המאבק [מקאוומה] בהקשר של הסלמה או רגיעה, או מבחינת גיוון האמצעים והשיטות, נכלל כולו במסגרת תהליך ניהול הסכסוך והוא אינו בא על חשבון עקרון המאבק [מקאוומה].

    

    דחלאן ועבאס.

המשטר הפוליטי הפלסטיני:

27. המדינה הפלסטינית האמיתית היא הפרי של השחרור ואין חלופה להקמת מדינה פלסטינית בעלת ריבונות מלאה כל האדמה הלאומית הפלסטינית ובירתה אל-קודס.
28. חמאס מאמינה ודבקה בניהול היחסים הפלסטיניים על בסיס של פלורליזם, בחירה דמוקרטית, שותפות לאומית, קבלת האחר והישענות על דיאלוג, באופן שיחזק את אחדות השורה והפעילות המשותפת, למען מימוש היעדים הלאומיים ושאיפות העם הפלסטיני.
29. הארגון לשחרור פלסטין[אש”ף] הוא המסגרת הלאומית של העם הפלסטיני בפנים [בשטח פלסטין] ובחוץ [מחוץ לפלסטין] וחובה לשמור עליו לצד הצורך לפעול לפיתוחו, לבנייתו מחדש על יסודות דמוקרטיים שיבטיחו את השתתפות כל מרכיבי וכוחות העם הפלסטיני ובאופן שישמור על הזכויות הפלסטיניות.
30. חמאס מדגישה את הצורך לבנות את המוסדות ומקורות הסמכות הלאומיים הפלסטיניים על יסודות דמוקרטיים איתנים ומבוססים,ובראשם הבחירות החופשיות וההוגנות, ועל בסיס השותפות הלאומית, ובהתאם לתוכנית ואסטרטגיה בעלת מאפיינים ברורים, ואשר דבקה בזכויות ובמאבק[מקאוומה] ועונה על שאיפות העם הפלסטיני.
31. תנועת חמאס מדגישה,כי תפקיד הרשות הפלסטינית חייב לשרת את העם הפלסטיני ולשמור על ביטחונו, זכויותיו ומפעלו הלאומי.
32. תנועת חמאס מדגישה את הצורך בקבלת ההחלטות הלאומיות הפלסטיניות באופן עצמאי,ואי ההסתמכות על גורמים חיצוניים, ובה בעת היא מדגישה את האחריות של הערבים והמוסלמים ואת חובתם ותפקידם לשחרר את פלסטין מהכיבוש הציוני.
33. מרכיבי החברה השונים,ובהם אישים, מנהיגים, נכבדים, מוסדות החברה האזרחית, אגודות צעירים, סטודנטים, איגודים וארגוני נשים, הפועלים ליישום היעדים הלאומיים, הם אפיקים חשובים בתהליך הבנייה של החברה ובתוכנית של המאבק [מקאוומה] והשחרור.
34. תפקיד האישה הפלסטינית הוא בסיס בבנייה של ההווה והעתיד,כמו כן הוא היה תמיד ביצירת ההיסטוריה הפלסטינית, ולו תפקיד מרכזי בתוכנית של המאבק [מקאוומה], השחרור ובניית המשטר הפוליטי.

האומה הערבית והאסלאמית:

35. חמאס סבורה,כי סוגיית פלסטין היא הסוגיה המרכזית של האומה הערבית והאסלאמית.
36. חמאס מאמינה באחדות האומה על כל מרכיביה הדתיים,האתניים והכיתתיים, והיא רואה צורך להימנע מכל דבר אשר עניינו פילוג האומה ואחדותה.
37. חמאס מאמינה בשיתוף פעולה עם כל המדינות התומכות בזכויות העם הפלסטיני,והיא מתנגדת להתערבות בעניינים הפנימיים של המדינות, וכן היא מתנגדת להתערב בסכסוכים ובעימותים ביניהם. חמאס מאמצת מדיניות של פתיחות כלפי מדינות העולם השונות, ובפרט הערביות והאסלאמיות, והיא חותרת לבניית יחסים מאוזנים, על בסיס הקריטריון של חיבור בין דרישות הסוגיה הפלסטינית, האינטרס של העם הפלסטיני והאינטרס של האומה, התחדשותה וביטחונה.

    

    “סוגיית פלסטין היא הסוגיה המרכזית של האומה הערבית והאסלאמית”

ההיבט האנושי והבינלאומי:

38. הסוגיה הפלסטינית היא סוגיה בעלת היבטים אנושיים ובינלאומיים גדולים,והתמיכה והסיוע עבורה היא משימה אנושית ותרבותית הנקבעת ע”י דרישות האמת והצדק והערכים האנושיים המשותפים.
39. מבחינה חוקית ואנושית שחרור פלסטין הוא פעולה לגיטימית המחויבת מתוקף ההגנה העצמית והזכות הטבעית של העמים להגדרה עצמית.
40. חמאס מאמינה ביחסיה עם מדינות ועמי העולם,בערכים של שיתוף פעולה, צדק, חירות, וכיבוד רצון העמים.

41. חמאס מקדמת בברכה עמדות המדינות והגופים אשר מכירים בזכויות העם הפלסטיני,מקדמת בברכה את הליברלים בעולם התומכים בעניין זה, וכן מגנה את התמיכה של כל גורם כלשהו בישות הציונית, או בכיסוי על פשעיו ותוקפנותו נגד הפלסטינים וקוראת לרדוף [משפטית] את פושעי המלחמה הציונים.
42. חמאס מתנגדת לניסיונות להשיג הגמוניה על האומה הערבית והאסלאמית,וכן מתנגדת לניסיונות להטיל הגמוניה על שאר האומות והעמים, והיא מגנה כל צורה של קולוניאליזם, כיבוש, אי צדק ותוקפנות בעולם.

תנועת המאבק האסלאמית חמאס.

אפריל 2017.

^{1https://www.shasha.ps/news/263438.html}

^{http://safa.ps/uploads/documents/7438193e7c38f60862f 95d413e2e089.pdf
https://www.maannews.net/Content.aspx?id=905635}

המחבר:סא”ל יהונתן דחוח-הלוי, חוקר בכיר לענייני מזרח תיכון ואסלאם רדיקלי במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומייסד ושותף בחברתOrient Research Group , המספקת מידע וייעוץ אסטרטגי. כיהן בתפקיד יועץ במשרד החוץ וראש אגף המידע.

מקור הפרסום: http://jcpa.org.il/article/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%A9/