מי יגן על המיעוטים בטורקיה

קרדיט : אוריאל לוי.
כתב לעיני המזה”ת ואפריקה באתר דבר ראשון,
מנהל “ארגון הוועד למאבק ברצח-עם” לשעבר
ובעלים של הבלוג “ה-8 במאי“.

---

בימים האחרונים חלה הסלמה ביחסים המתוחים בין טורקיה לאיחוד האירופי. ארדואן אמר כי ממשלת גרמניה “מתנהגים כמו הנאצים” וכינה את ממשלת הולנד “נאצים פשיסטים”. על אף תגובתם המתונות של ממשלות הולנד וגרמניה, ראש ממשלת טורקיה ושרים טורקים נוספים שפכו המשיכו להתסיס והשוו שוב ושוב בין ממשלות הולנד וגרמניה לבין הנאצים. הבוקר הורד דגל הולנד מהקונסלויה ההולנדית באיסטנבול ובמקומו הונף דגל טורקיה, בצעד שעלול להחשב הילה לפתיחת מלחמה. אך מדוע דווקא עכשיו מתגרים הטורקים באירופאים? ומדוע דווקא בהולנד?

אמש הודיעה טורקיה כי סגרה “מסיבות ביטחוניות” את שגרירות הולנד, את הקונסוליה שלה, וגם את המעונות של השגריר ההולנדי, של ממלא מקומו ושל הקונסול הכללי. משרד החוץ הטורקי הדגיש כי הוא אינו מעוניין ששגריר הולנד, הנמצא כעת בחופשה, ישוב לאנקרה בתקופה הקרובה. דגל הטרי-קולור ההולנדי הורד מהתורן בקונסוליה ההולנדית באיסטנבול ובמקומו הונף דגל טורקיה.

על מנת להבין את הגורמים להסלמה ביחסי הולנד-טורקיה, דווקא עכשיו, יש להתבונן בשני גורמים משמעותיים: הפוליטיקה הטורקית בדגש על הסכסוך הכורדי-טורקי, והבחירות הכלליות שיערכו ביום רביעי בהולנד.

הסכסוך הכורדי-טורקי והשפעתו על יחסי טורקיה עם ארה”ב ואירופה

הטורקים שמו לעצמם למטרה לכבוש את הערים מנביג’ וא-רקה בסוריה, וכך להקשות על אחיזתה האיתנה של “המערכת הפדרלית הדמוקטית של צפון סוריה” (רוג’בה), המונהגת בידי כורדים המקושרים ל-PKKK, בצפון סוריה. רוג’בה מחזיקה ביותר מ-20%% משטחה של סוריה כולה, ובמרבית הגבול הסורי-טורקי, והיא נהנית מיחסים חמים עם מוסקבה, וושינגטון, בריסל, פריז, אמסטרדם, ברלין, פראג, שטוקהולם ושלטונות איופאים נוספים. היעד הבא של “הכוחות הסוריים הדמוקרטיים” (SDF), הצבא הרשמי של רוג’בה הוא כיבוש מדבר דיר א-זור ושחרור א-רקה, בירתה של דאעש.

בשבוע האחרון נועדו בעיר אנטליה שבדרום טורקיה מפקדים בכירים מצבאות טורקיה, ארה”ב ורוסיה. נשיא טורקיה רג’יפ טאיפ ארדואן, שם לעצמו למטרה לכבוש מידי ה-SDF את העיר מנביג’ ולזכות בתמיתן של ארה”ב ורוסיה לכיבוש א-רקה מידי דאעש. אלא שרוסיה וארה”ב שלחו את כוחותיהם לסייע בעד ה-SDF במנביג’, והבהירו לארדואן כי הן יתמכו בכוחות המונהגים בידי הכורדים לכבוש את א-רקה.  שבוע שעבר ארדון ופוטין נפגשו במוסקבה. אף על פי שהפגישה הוגדרה כטובה על ידי שני הצדדים, פרשנים רוסים טוענים כי פוטין סרב לשנות את יחסה החם של רוסיה לכורדים בסוריה.

ביום חמישי אמר בינאלי ילדירים, ראש ממשלת טורקיה, לסוכנות הידיעות אי. פי כי ארה”ב מסכנת את קשריה עם טורקיה בהחלטתה לסייע לכורדים בסוריה. ילדרים הוסיף ואמר כי תמיכת האמריקאים בכורדים תגרור השלכות מרחיקות לכת, “הם יודעים מה היכולות שלנו והמסר הזה הועבר גם בצינורות הדיפלומטיים.” דברים אלה יוחסו על ידי פרשנים כאיום חוזר של טורקיה לפרוש מברית נאט”ו. טורקיה השתמשה באיום דומה לאחר ניסיון ההפיכה הכושל בקיץ 2016. ארדואן אמר אז כי אם ארה”ב לא תסגיר את פטהוללה גולן, אז לטורקיה לא תוותר בררה מלבד לעזוב את ברית נאט”ו ולגרש את צבא ארה”ב משטחה.

כאמור, גם לאחר חילוף השלטון בוושינגטון ארה”ב לא מראה סימנים כי תשחרר את פטהוללה גולן, ובינתיים עמדתם של אירופה וארה”ב ביחס למחתרת ה-PKK הפועלת בטורקיה מתמתנת: בחודשים האחרונים בתי המשפט של בלגיה וגרמניה קבעו כי ה-PKK איננו ארגון טרור, רוסיה הביעה הצהרה דומה ובשבוע שעבר מאמר מערכת של הניו-יורק טיימס הגדיר גם הוא את ה-PKK כמורדים (ולא כארגון טרור). שלשום (שישי) פרסמה נציבות זכויות האדם של או”ם דו”ח חמור הקובע כי טורקיה הרגה כ-2,00000 מאזרחיה, וגרמה לעקירתם של כחצי מיליון אזרחים, בחבל הכורדי שבדרום-מזרח המדינה.

על רקע תמיכתן של ארה”ב ומדינות מרכזיות באירופה בכורדים בסוריה, ויחסן המשתנה למחתרת הכורדית בטורקיה, ועל רקע אי-הסגרתו של פטהוללה גולן, ארדואן נדחק לפינה. האיומים מאבדים את משמעותם אם לא מעזים ליישם אותם. אז ארדואן מבקש לעזוב את נאט”ו, או לפחות להראות כאילו הוא אכן עומד לעשות כך. לשם זאת הוא התגרה בממשלת גרמניה וקרא לגרמנים “נאצים” אך אנגלה מרקל הפגינה מתינות, והכילה את התבטאויותיו של ארדואן תוך שהיא מגנה אותן בעדינות.

לקראת בחירות כלליות בהולנד

ביום רביעי הקרוב יערכו בחירות כלליות בהולנד. ההולנדים יאלצו לבחור בין 28 מפלגות המתחרות כאשר העומד בראש המפלגה הגדולה ביותר יוזמן לארמונו של וילם-אלכסנדר, מלך הולנד, וידרש להקים קואליציה. בין המפלגות הגדולות, הצפויות להכנס לפרלמנט, ישנן 6 מפלגות התומכות באיחוד האירופאי: שתי מפלגות ימין (ליברלים ונוצרים), שתי מפלגות שמאל (המפלגה הסוציאליסטית ומפלגת העבודה), המפלגה הירוקה והמפלגה הדמוקרטית. לעומתן מפלגה אנטי-אירופאית אחת, הצפויה להתחזק: “מפלגת החירות” של גירט ווילדרס המכונה “טראמפ ההולנדי”. “מפלגת החירות” זכתה ל-10% מהקולות בבחירות הקודמות, והתחזקותה בבחירות הבאות כמעט וודאית. ווילדרס העומד בראשה השווה את “הקוראן הקדוש” ל”מיין קאפף”, וקרא לאסור בניית מסגדים בהולנד ולמנוע כניסה של מהגרים ופליטים למדינה. המהלכים של ארדואן משחקים היטב לידיו של ווילדרס (טראמפ ההולנדי) ועשויים להגביר את התמיכה בו בבחירות ביום רביעי הקרוב.

ארדואן עורך בימים אלה “מסע בחירות” משלו, שמטרתו לעודד את הטורקים להצביע בעד החוקה החדשה שתקנה לו מעמד של נשיא-על. החוקה החדשה תאפשר לו לשלוט במדינה עד 202999. החוקה החדשה תעביר את הכוח בשלטון הטורקי ממערכת דו-ראשית – נשיא וראש ממשלה – למערכת נשיאותית טהורה. הנשיא יקבל סמכויות לבחירת הקבינט, לבחירת חברי הפרלמנט שיכהנו מטעם מפלגתו, למינוי שופטים, וזכויות בתחום החקיקה. ארדואן חושש להפסיד במשאל העם אחרי שניצח בכל מערכות הבחירות מאז שעלה לשלטון ונראה שהוא סבור שמהומות באירופה יסייעו לו.

משבר היחסים בין טורקיה להולנד

כחלק ממסע התעמולה לקראת משאל העם בטורקיה, משתתפים אנשי ממשלתו של ארדואן בכנסים של הדיאספורה הטורקית ברחבי אירופה. במסגרת אחד הכנסים האלה, שנערך אתמול ברוטרדם שבהולנד, ביקש שר החוץ הטורקי להגיע להולנד. ממשלת הולנד סרבה לבקשתו מפאת הסמיכות לבחירות בהולנד. למרות שמשאל העם בטורקיה יערך רק ב-16 באפריל, מה שמוריד את הדחיפות מצדה של הממשלה הטורקית מביקורים בעצרות שכאלה, התעקשה הממשלה שלא להמתין לבחירות בהולנד.  ארדואן אף איים בימים האחרונים שאם הולנד לא תחזור בה מהאיסור לאנשי ממשלתו לנאום בשטחה הוא יטיל עליה סנקציות כלכליות. לאחר ששר החוץ הטורקי סורב להכנס להולנד באמצעות מטוסו, נלחה שרת המשפחה הטורקית “להסתנן” להולנד ברכבה מגרמניה, על מנת להשתתף בכנס ברוטרדם.

אמש עצרה משטרת הולנד את שרת המשפחה הטורקית לאחר שזו נכנסה למדינה בניגוד להוראות ממשלת הולנד. לפנות בוקר פיזרה משטרת הולנד כ-2,000 תומכי ארדואן שהפגינו מול הקונסוליה הטורקית ברוטרדם. חלק מהמפגינים סימנו באצבעותיהם תמיכה ב”זבים האפורים”, ארגון טורקי לאומני המואשם כי ביצע מעשי טבח רבים בבני מיעוטים בטורקיה בעשורים האחרונים. 12 מפגינים נעצרו, ו-6 נפצע ופונו לבתי חולים. השוטרים השתמשו בזרנוקי מים ואחד השוטרים תועד כשהוא משסה את כלבו נגד מפגין טורקי. שוטר הולנדי אחד נפצע בהפגנה.

התגובה הקיצונית של ממשלת טורקיה לא איחרה לבוא. אמש אמר שר החוץ הטורקי על הולנד כי “אין לה דבר עם דמוקרטיה, היא מושחתת ומדכא אנשים כמו במחנה הפליטים הגרוע בעולם.” עיתון המזוהה עם ארדואן פרסם מודעה בה נכתב כי להולנד יש רק 48,00 חיילים בעוד 400,000 טורקים חיים בהולנד.

ראש ממשלת הולנד מארק רוטה אמר הבוקר כי יעשה הכל כדי להפחית את המתיחות עם טורקיה. הוא אמר כי המשבר עם טורקיה הוא החמור ביותר שידעה הולנד זה שנים. “מעולם לא חוויתי דבר כזה, אבל אנחנו רוצים להיות הצד השקול יותר”, אמר רוטה. “אם הם יחריפו את צעדיהם נצטרך להגיב, אבל נעשה כל שביכולתנו כדי להרגיע את העניינים”.

היום  דווח כי גם שבדיה ביטלה כנסים של טורקים התומכים בארדואן בעקבות האירועים אמש. ראש ממשלת דנמרק הודיע גם הוא כי לא יאפשר לראש ממשלת טורקיה לשאת דברים בכנס של מפלגתו של ארדואן שיערך בקופנהגן. ארדואן אמר כי “אירופה מדרדרת לעבר גזענות” וחזר שוב על דבריו כי הולנד היא מדינה של נאצים פאשיסטים. שר החוץ הטורקי אמר כי התנצלויות פומביות אינן מספיקות וינקטו צעדים נגד הולנד בטורקיה. ארדואן אף איים על הולנד ודרש מארגונים בינלאומיים לפעול נגדה.

מי ישלם את המחיר?

דו”ח של האו”ם שפורסם שלשום קובע כי כוחות הביטחון הטורקים הרגו כ-2,000 בני אדם, ושיטחו שכונות שלמות בדרום-מזרח טורקיה מאז הסתיימה הפסקת האש בין המורדים הכורדים לבין משטרו של ארדואן. הדו”ח שפורסם אתמול (שישי) על ידי הנציבות לזכויות אדם של האו”ם (UNHRC) מאשים את טורקיה “בגין ההרס המאסיבי באזור והפרות זכויות אדם חמורות”.

לפי הדו”ח, בתקופה שבין יולי 2015 לדצמבר 2016 נעקרו מבתיהם חצי מיליון בני אדם, מרביתם כורדים. תמונות לוויין שהוצגו בדו”ח מצביעות על הרס בהיקף נרחב של בתים ושכונות מגורים שלמות. חוקרי האו”ם תיעדו מספר לא מבוטל של רציחות, היעלמויות ומקרי עינויים, כמו גם הפרות זכויות אדם אחרות ועוצרים שהוטלו על האוכלוסייה האזרחית לכמה ימים בכל פעם.

ארגון Crisis Group העוקב גם הוא אחר הסכסוך הכורדי-טורקי טוען כי בין יולי 2015 למרץ 2017 נהרגו בטורקיה לפחות 2,585 בני אדם כתוצאה מהסכסוך. לפי מעקב הארגון, לפחות 385 מביניהם אזרחים שנהרגו בדרום-מזרח המדינה, 1,095 לוחמים במחתרת הכורדית, 886 אנשי כוחות הביטחון הטורקים, ועוד 219 בני נוער וצעירים כורדים שלא ניתן היה לקבוע אם לקחו חלק במאבק האלים נגד הממשלה הטורקית.

הכורדים הם המיעוט הגדול ביותר בטורקיה ומספרם מוערך בכ-15 מיליון נפשות. הרשויות הטורקיות אינן מכירות בזהות הכורדית, ומגדירות את הכורדים “טורקים הרריים”. לפי החוק הטורקי נאסר על הכורדים ללמד בשפתם, ושמות הכפרים והערים הכורדיות בדרום-מזרח טורקיה הוחלפו בשמות טורקיים. הסכסוך האלים בין הכורדים לטורקים הסלים לאחר כמה שנים של שקט, לאחר שב-22 ביולי 2015 נרצחו שני שוטרים טורקים. הכורדים טוענים כי לא היה להם קשר להתקפת השוטרים בעוד ארדואן האשים אותם כי הפרו את הפסקת האש השברירית, שנחתמה לאחר כ-30 שנות סכסוך בהן נהרגו כ-30,000 בני אדם.

We have put together a short video summarizing the reasons and highlights of Erdogan’s war on #HDP. pic.twitter.com/krUFYYNW8p

— Turkey Untold (@TurkeyUntold) November 24, 2016

תנועת הפועלות הכורדית בטורקיה מייצגת מיליוני כורדים ובני מיעוטים נוספים. מחתרת ה-PKK נחשבת למייסדת התנועה, ומנהיגה עבדוללה אג’לאן היושב בכלא מבודד סמוך לאיסטנבול מאז 1999 הוא מנהיגה. “מפלגת העמים הדמוקרטית” (HDP) המקושרת לתנועת הפועלות הכורדית היא מפלגת השמאל הגדולה בטורקיה. היא זכתה ב-59 מושבים בפרלמנט בבחירות האחרונות, וחבריה ניצחו בבחירות מקומיות בעשרות רשויות מקומיות ומחוזיות.

תנועת הפועלות הכורדית נוהגת לחלק את תפקידי ההנהגה בכל הרמות (ראש הכפר/ עיר/מחוז/מפלגה) לגבר ואשה שותפים, כדי להבטיח ייצוג של נשים בהנהגה הפוליטית. בנוסף לכך נהוגה במוסדות התנועה, ובערים השונות בכורדיסטאן הטורקית והסורית, שיטה של לפחות 40% מכל מגדר בכל סוג של מועצה/אסיפה/ ועד/ פרלמנט.

בחודשים האחרונים נעצרו עשרות ראשי עיר-שותפים (גבר ואשה) ברחבי כורדיסטאן הטורקית. בנוסף אליהן נעצרו כ-3,000 פעילות ופעילים כורדים, שלקחו חלק בארגוני סיוע, ארגוני עובדים, ארגוני נשים, אמצעי תקשורת ועוד. משרד החינוך הטורקי פיטר כ-11,000 מורים כורדים ואף עצר כמה מהם. מלבד זאת, ממשלת טורקיה הורתה לסגור את כל כלי התקשורת בשפה הכורדית, ביניהם ערוץ הילדים הכורדי (בו שודרו סדרות כגון בוב ספוג והדרדסים) ועיתון הנשים הכורדי – העיתון היחיד במזה”ת השייך לנשים  ומועסקות בו נשים בלבד. כלי תקשורת אלה הואשמו בהסתה לטרור וקשרים לארגון טרור.

ארדואן דוחף לכך שטורקיה תעזוב את נאט”ו (או תקטין את השתתפותה) ולכן הוא דואג להחריף את הסכסוך עם אירופה. הוא סבור שההסלמה תסייע לו לנצח במשאל העם ולבצר את מעמדו כשליט יחיד של מדינתו. הקרע הגדול בין אירופה לטורקיה יתגלה רק לאחר משאל העם והפרישה מנאט”ו. מי שצפוי להיות הקרבן הם בני המיעוטים בטורקיה. הכורדים, האשורים, האלווים, הארמנים ובני מיעוטים נוספים, אותם ממשלתו של ארדואן שכרתה ברית עם “הזאבים האפורים” מבקשת לחסל, ישלמו מחיר כבד מאוד עבור ההתרחקות של טורקיה מהמערב. הדיכוי שבני המיעוטים סובלים ממנו כיום מרוסן בלחץ האירופאים וארה”ב, אך לאחר שמנוף הלחץ שלהם ישמט מידיהם, לא יהיה עוד כיצד להגן על בני המיעוטים.