הקרב על הקסטל 1948

eli:
2 אפריל 1948 : הקרב על הקסטל

בראשית אפריל 1948 הגיע לידי אנשי הפלמ”ח דיווח אודות עזיבת התושבים הערביים את הקסטל, כפר ערבי שניצב בין קרית ענבים לירושלים וחסם את הכניסה לעיר. בלילה שבין ה-2 וה-3 באפריל נשלחה יחידת פלמ”ח לכיוון הכפר. היחידה כבשה את הקסטל ללא צורך בקרב, אולם השקט לא נשמר לאורך זמן: כעבור כמה שעות פתחו כוחות ערביים במתקפת נגד על מנת לכבוש את הכפר בחזרה. הקרבות על המשלטים באזור נמשכו כחמישה ימים. הייתה זו לחימה קשה ואינטנסיבית ואנשי הפלמ”ח שלחמו באזור הפכו אט אט תשושים ומרוטי עצבים.

במהלך הלילה שבין ה-7 ל-8 באפריל נורה ונהרג עבד אל קאדר חוסייני, מנהיג המרד הערבי באזור ירושלים.
הכוחות הערבים, שספגו מכה מוראלית קשה, התארגנו מחדש ללחימה במטרה להחזיר את גופת מנהיגם ולכבוש את הקסטל מחדש. בבוקר ה-8 באפריל הותקף הקסטל על ידי אלפי ערבים. לאחר קרב עקוב מדם שגבה את חייהם של 41 לוחמים החליטו מפקדי כוחות הפלמ”ח לסגת מהמקום.

לאחר שלושה ימים בלבד הוחלט על כיבוש הקסטל מחדש: בשעת ליל הגיע כוח לוחמים מיוחד לקסטל וכבש שנית את המקום ללא קרב. הכוחות התבססו בכפר ומיד החלו בפיצוץ בתיו.

4 אפריל 1948 :קרב משמר העמק – “צבא ההצלה” של קאוקג’י מנסה לכבוש את משמר העמק

שעה שנערך מבצע “נחשון” בפרוזדור ירושלים, התקיימה בצפון אחת המערכות החשובות במלחמת העצמאות: המערכה על משמר העמק.

קאוקג’י, מפקד “צבא ההצלה” שכוחותיו התרכזו אז במשולש הכפרים שכם-ג’נין-טובאס, גילה עניין בקיבוץ משמר העמק בשל מיקומו האסטרטגי: כיבוש הקיבוץ היה מאפשר את חסימת וואדי-מילק ששימש ציר תנועה לצפון הארץ.

ההתקפה הערבית על משמר העמק החלה לפנות ערב, ב- 4.4.48. הכוח התוקף מנה כשני גדודים רגליים ותשעה תותחי שדה. ההפגזה הראשונה גרמה נזק כבד לבנייני המשק ולבעלי החיים. זמן מה לאחר מכן החלו שלוש פלוגות רגלים לנוע לאורך הכביש מע’וביה אל פוקא לכיוון משמר העמק, בסיוע מספר משוריינים אשר הגיעו עד לגדר המשק ממש.

עם רדת הלילה נסוגו יחידות האויב. בשעות שלאחר מכן הגיעה לנקודה תגבורת ראשונה: פלוגת חי”ש של “גולני”, מן העמק, דרך השדות.

ביום המחרת לא נעשה כל ניסיון התקדמות ממשי וקאוקג’י הסתפק בתפיסת כל הכפרים והמשלטים החולשים על הנקודה. ב- 8.4 בשעות אחר הצהריים נכנסו לפעולה כוחות נוספים מחטיבות “כרמלי”, “אלכסנדרוני” והגדוד הראשון של הפלמ”ח. הכוחות כבשו את ע’וביה אל פוקא, משלטיה, וחרבת א- ראס. בו בזמן נכבשו הכפרים אבו-זוריק ואבו-שושה ונפתחה הדרך מחיפה למשמר העמק.