תופעה: תיירים מגיעים ללבנון עמוסים בתרופות עקב מחסור קשה ברחבי המדינה

ההתמוטטות הכלכלית בלבנון הציפה תופעה שונה מאוד ממה שרגילים לה במדינה . 

תיירים המגיעים מרחבי העולם על מנת לבקר את קרוביהם בלבנון , לא מביאים יותר מתנות אלא ממלאים את מזודותיהם ותיקיהם בתרופות מכל הבא ליד , כאלה שלא ניתן להשיגם יותר בלבנון במחירים סבירים . 

לידיה, במהלך נסיעתה האחרונה לביירות ממארסיי, לא נשאה מתנות, אלא מילאה את תיקי הנסיעות שלה בתרופות שעולות יותר מאלף יורו, לחלוקה לבני משפחתה ולחברים שאינם מוצאים אף אחד מהם בבתי המרקחת בלבנון. 

בן השישים שהגיע לביירות בשבוע שעבר אמר ל- AFP, “נשאתי איתי הכל, תרופות נוגדות דלקת, תרופות ללחץ, כולסטרול, סוכרת, פרקינסון וסרטן, כמו גם תרופות נוגדות דיכאון רבות”.

לידיה הגיעה עם עלות השחר לביתה בעיירה באבדאת, צפונית לביירות, ורק שעתיים לפני שהמבקרים החלו לנהור אליה, כל אחד מהם להוט לקבל את התרופות שלו.

לידיה מוסיפה: “אפילו לא יכולתי לישון, אבל אני מבינה אותם, אין דבר גרוע יותר ממחסור בתרופות,” והסבירה שחלק מהאנשים שהביאו להם תרופות סובלים ממחלות כרוניות, ובמשך יותר משבועיים הם לא הצליחו להבטיח לעצמם טיפול.

ולידיה לא לבד, שכן הוריה סחבו איתם גם תרופות מצרפת ל 12 אנשים שמילאו את ארבעת התיקים שלהם.

המשבר הנוכחי החזיר לתודעתה של לידיה את שנות מלחמת האזרחים (1975-1990), כאשר גולים הגיעו עם צרכים בסיסיים שאבדו מהשווקים.

” מעולם לא ראינו מחסור בתרופות או בדלק כמו היום”, אומרת לידיה ומוסיפה: “מעולם לא הרגשנו כל כך חנוק, מה שקורה היום הוא חסר תקדים וסוריאליסטי.”

מתחילת השנה חיפשו הלבנונים לשווא את תרופותיהם בבתי מרקחת שתכולתם הולכת ומתרוקנת. משתמשים ברשתות החברתיות מפרסמים מדי יום את שמות התרופות להם הם זקוקים. רבים תלויים בחבריהם ובבני משפחתם בחו”ל כדי להבטיח אותם, במחירים גבוהים מאוד בהשוואה למחיר המקומי המסובסד שהיה בעבר הקרוב.

במשך חודשים נאבק אחמד (בן 58), הסובל מלחץ דם גבוה וסוכרת, למצוא לפחות קופסת תרופות אחת, עד שהמשימה הפכה לבלתי אפשרית.

לאחר שהתרופות שלו נעלמו מהשוק, הרופא שלו הקצה לו תרופות חלופיות, אך גם את אלה “כבר לא ניתן למצוא”.

אל מול המציאות הזו, אחמד, שעובד בחניון של מסעדה בביירות, נאלץ להפסיק את נטילת התרופה במשך שבועות, אך עד מהרה נפל לזמנים קשים של יתר לחץ דם.

כל שנותר לו לעשות היה ליצור קשר עם אחד מקרובי משפחתו באיסטנבול ועם חבר באיחוד האמירויות הערביות כדי לבקש מהם לשלוח לו תרופות עם מכרים המגיעים ללבנון.

לדבריו, “אנו עומדים בפני אפשרות למות מכיוון שאיננו יכולים למצוא תרופות, וכי אין לנו עוד כסף לאחר שהוצאנו הכל על תרופות שאנו קונים מחו”ל. “בשני המקרים הם הורגים אותנו”, הוא מוסיף.