מלחמת יום הכיפורים- חלק ראשון

הפרק הראשון יעסוק באירועים שקדמו לפתיחת המלחמה.

סימנים ראשונים למתיחות בגבול מצריים וסוריה נצפו ע”י המודיעין כשבועיים בטרם פרצה המלחמה. ריכוזים גדולים של צבא סורי ומצרי נראו בחזיתות ובצירים המובילים אליהם, בצה”ל קישרו זאת לתמרון מצרי שנערך בכל שנה. בנתיים כולם עסוקים במערכת הבחירות שאמורה להתקיים בסוף אוקטובר כשמפלגת העבודה מציגה מודעות בנוסח “הכל נמשך כרגיל והשקט נשמר בכל הגבולות”.
הסימנים למלחמה קרבה גוברים והולכים כשהמודיעין צופה שהמצרים מקרבים שריון ארטילריה ואמצעי צליחה לתעלה, בנוסף ניצפת תזוזה של סוללות נ”מ מתקדמות לעבר התעלה, המודיעין מרגיע ואומר שאין סימנים המעידים על מלחמה קרבה ואם היא תתרחש אז המודיעין ייתן התראה של שלושה ימים לפני כשהוא מסתמך על “פוליסת הביטוח” בדמות “האמצעים המיוחדים” שיופעלו בעת הצורך וייתנו התראה מספקת.
ב-25/9 מגיע לארץ מנהיג ערבי בכיר מאוד ונפגש עם גולדה ומוסר לה שהמצרים והסורים צפויים לפתוח במלחמה, גולדה לא משתפת את המידע עם כל הממשלה ומתפנה לצאת לאוסטריה כדי לטפל בבעיית העולים שהוגבלו ע”י השלטונות האוסטרים.
הסימנים הגוברים למלחמה גורמים לצה”ל להעלות את חטיבת השריון 7 לרמת הגולן כצעד של זהירות. עד לאותו יום היו ברמת הגולן רק 2 גדודי שריון עם 68 טנקים של חטיבה 188 ועוד חטיבה מרחבית אחת, עכשיו כבר יש 177 טנקים.
בחזית הדרום הייתה באותה תקופה “מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני” בפיקודו של אלוף מנדלר עם 2 חטיבות שריון 14 ו-401 שמנו כ-291 טנקים ועוד חטיבה מרחבית אחת. בנוסף היו כ-44 תותחים ו-2 שדות תעופה: רפידים ואל עריש.
על קו בר לב היו 450 חיילים ב-16 מוצבים ועליהם הגנה סוללת עפר גבוה ומספר טנקים.
מספר ימים לפני המלחמה מיירט המודיעין תשדורת מאחת השגרירויות הערביות שבה נמסר שפני הסורים למלחמה ועדיין המודיעין בראשות האלוף זעירה נחוש בדעתו כי הסבירות למלחמה נמוכה.
יממה לפני המלחמה מקבל ראש המוסד שיחת טלפון מהמקור המודיעיני הבכיר ביותר של המוסד ובו הוא דורש לפגוש את ראש המוסד בלונדון (לא ברור עד היום מדוע לא מסר את המידע טלפונית אלא משך עוד מספר שעות עד שנפגש עם ראש המוסד) בפגישה מוסר המקור לראש אמן שהמלחמה תפרוץ למחרת היום בשעה 18, בפועל היא החלה ב-14.
ב-4 לפנות בוקר, 10 שעות בטרם החלה המלחמה, מוסר ראש המוסד את המידע לגורמים הנכונים יש לציין שעד אז לא הופעלו האמצעים המיוחדים למרות הרמזים והסימנים למלחמה וזאת עקב התנגדות ראש אמ”ן. עוד לפני הידיעה מהמוסד מבקש הרמטכל לגייס מילואים אך נדחה ומאושר לו לגייס חלקית בעת הצורך. הסיבות הן מערכת הבחירות הקרבה שזה היה יכול לפגוע במפלגה במידה והיו מגוייסים מילאים וגם החשש שנואשם ע”י ארה”ב בפרובוקציה ולזאת יש להוסיף את פסיקת ראש אמן שאין סכנה למלחמה.
עם קבלת הידיעה מראש המוסד מתכנסת הממשלה ובה מתקבלת החלטה לגייס את כל המילואים ומאות כלי רכב יצאו ביום הכיפורים לבתי החיילים כדי למסור להם צווים.
הרמטכ”ל דרש בישיבה לאפשר לחיל האוויר לצאת לתקיפת מנע על שדות התעופה הערביים אך נענה בשלילה.

6/10/1973 שעה 13:52 בעיצומה של ישיבת הממשלה נשמעו צופרי האזעקה ברחבי הארץ, ססמאות פומביות לגיוס מילואים נשמעו ברדיו. הנוראה במלחמות יצאה לדרך.