תיחום הגבולות הימיים- מדוע לבנון הכניסה תנאים נוספים במו”מ עם ישראל?

ההחלטה הפתאומית של לבנון מוקדם יותר החודש להרחיב את תביעתה הטריטוריאלית סיבכה את המשא ומתן על הגבול הימי ,שהיה כבר מורכב בלאו הכי, עם ישראל.

מאז אוקטובר האחרון נערכו ארבעה מושבים של משא ומתן עקיף בין לבנון לישראל לתחום את הגבולות הימיים בחסות האו”ם והתיווך האמריקני, והוכרז על הסיבוב החמישי, שהיה אמור להתקיים ב -2 בדצמבר האחרון אך נדחה ללא הגבלת זמן. 

המשא ומתן היה אמור להיות מוגבל לשטח ימי של כ- 860 קמ”ר, על פי מפה שנשלחה בשנת 2011 לאו”ם. עם זאת לבנון סברה מאוחר יותר כי מפה זו התבססה על אומדנים שגויים, וכיום היא דורשת שטח נוסף של 1,430 קמ”ר הכולל את שדה “כריש” בו עובדת חברה יוונית עבור ישראל.

הנשיא מישל עאון סבר כי “ללבנון הזכות לפתוח מחדש את עמדתה בהתאם לאינטרס שלה ובהתאם לחוק הבינלאומי ובהתאם לעקרונות החוקתיים”  בנוגע לשדה כריש והמים הסמוכים אליו. “

אז מדוע שינתה לבנון את עמדתה, ומה תפקידו של חיזבאללה, שהסכים למשא ומתן לפני תחילתו עם התיקונים הללו? מה התגובה הישראלית? ועתיד המשא ומתן? 

אזור המחלוקת : 

קרדיט למפה: סוכנות הידיעות הצרפתית

הסופר והפרשן הפוליטי הלבנוני, חנה סאליח, אמר בראיון לאתר “אל-חורה” כי “מטרת המשא ומתן של לבנון, שהוא גם למעשה אינטרס איראני, השתנתה עם חילופי הממשל האמריקני.” 

הוא הסביר כי “לבנון נכנסה למשא ומתן ההוא בעידוד חיזבאללה ואיראן, במטרה לרצות את הממשל הקודם של ארה”ב, אך לאחר שדונלד טראמפ הפסיד בבחירות, עמדת איראן הייתה “לטעון” דרישות נוספות ולהקפיא את המשא ומתן. 

סאלח מציין כי “הקפאת המשא ומתן נבעה בעיקר מרצונה של איראן והתמרון של ארמון הנשיאות הלבנוני, שקרא לשנות את גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, בהתבסס על מה שנאמר כמחקר בריטי וצבא לבנון, שטען כי שטח המחלוקת גדול מ- 865 הקילומטרים שהוחלט עליהם. ” 

בראיון שנערך עם אל-חורה, הסופר והפרשן הפוליטי הישראלי, ד”ר אדי כהן, סבור כי טענות לבנון הן תנאים “מושתלים” המצביעים על כך שלבעלי ההחלטה אין כוונה למשא ומתן כנה ושקוף, כלשונו.

ישראל האשימה את לבנון בשיבוש המשא ומתן. לאחר חתימת הצו הלבנוני לתיקון הגבולות על ידי שר העבודות הציבוריות והתחבורה הלבנונית מישל נג’אר, אמר שר האנרגיה הישראלי, יובל שטייניץ, “נראה כי לבנון מעדיפה להפיל את השיחות במקום לנסות להגיע לפתרונות מוסכמים.”

ד”ר כהן הוסיף, “מה שקרה מצביע על כך שלבנון מקבלת את הוראותיה מחיזבאללה, שרוצה לקשור הכל עם איראן, וכי מטרתה להתנגש עם ישראל, כיצד הם נפגשים ארבע פעמים ואז מבקשים תיקונים? זה מעיד על כך שהכל היה הצגה תיאטרלית. ” 

עם זאת, סאלח סבור כי “המטרה של הצעת התיקון הייתה תמרון מצד הנשיא מישל עאון, וניסיון לאלץ את האמריקנים לחזור מהצעה זו בתמורה להסרת הסנקציות נגד חתנו גרבן בסיל. ” 

סאלח מציין כי מה שמאשר את דבריו הוא “עאון לא חתם על צו לתיקון הגיזרה הקודמת, ולאו”ם לא נמסרה הודעה, ולא הוגשה בקשה לתיקון.” 

“נראה כי המטרה לא הושגה, הסנקציות נמשכו, ואולי מישל עון, בפגישתו האחרונה עם דייוויד הייל, השיג הבטחה שעדיין לא ידועה”, הוסיף. 

הוא ממשיך, “מה שהארמון רצה בהצעת התיקון שהוא לא המשיך איתה, שהוא להגיע לוועדה בינלאומית שתבצע מחקרים רציניים בנושא הגבולות.” 

במהלך ביקור בן יומיים של מזכיר המדינה האמריקני לענייני מדיניות, דייוויד הייל, בביירות באמצע החודש, הוא דן בנושא המשא ומתן בין ישראל ללבנון בנוגע לגבולות הימיים, והדגיש כי מדינתו מוכנה להקל על חידוש השיחות שהושעו בשנה שעברה בגלל המחלוקת על אזור השטח השנוי במחלוקת.

לאחר הפגישה עם עאון אמר היל כי מדינתו מוכנה “להקל על המשא ומתן בגבולות הים בין לבנון לישראל על בסיס מה שהתחלנו בדיונים אלה”, בהתחשב בכך ש”יש לה פוטנציאל לפתוח דלתות כלכליות גדולות שיביאו יתרונות ללבנון, וזה חשוב מאוד לאור המשבר הכלכלי הקשה במדינה. “

בשנת 2018 חתמה לבנון על החוזה הראשון לחיפוש אחר גז ונפט בשני אזורים במים הטריטוריאליים שלה, אחד מהם, המכונה גוש מס ‘9, נמצא בחלק שנוי במחלוקת עם ישראל.

אך סאלח אומר, “הוכח עד היום כי אין שום דבר סופי במשא ומתן. ישראל מחפשת נפט ולבנון לא שמרה לא על גבולותיה ולא על עושרה, משום שמי שמחזיק בהחלטה מפקיע ריבונות, זכויות ועושר. ” 

סאלח מציין כי “דייוויד הייל הסכים שארצות הברית תמשיך לתת חסות למשא ומתן גם בעתיד וכי ארצות הברית תלחץ על עזרתם של מומחים בינלאומיים להגדרת הגבולות הימיים, אך נושא זה לא זכה לתגובה חיובית מצד ישראל. במקום זאת, היא המשיכה להפיץ מפות גבול חדשות שהיא שולטת ביותר משני גושי מים כלכליים בלעדיים בדרום.” 

הוא הוסיף, “המשמעות היא שהסוכנויות הלבנוניות ,ביסודן, לא היו בסוד ההחלטה האמיתית בנושא הגבולות ולא התמודדו ברצינות עם נושא זה.

מצד שני, קיים המחלוקת עם סוריה על תיחום הגבול בינה לבין לבנון, ולמרות שהמחלוקת אינה עניין חדש, היא התגברה מאוד עם חיפושי החברה הרוסית אחר הגז באזור שלדעת לבנון נמצא בתוך גבולותיה.

“מי שמזניח את ריבונות לבנון ומשאיר את ההחלטות לאיראן ולפני כן לכיבוש הסורי ממשיך לחלל את הזכויות, העושר והאינטרסים של הלבנונים, ולא יכול להיות מופקד על שום נושא עתידי”, אומר סאלח. 

הוא מאמין שהמשבר יתפרץ בשלב מאוחר יותר בנושא הגבולות, וחבל שישראל ,במצב הנוכחי, “אוכלת” חלק מהאזור הכלכלי הבלעדי בדרום, בדיוק כמו שהמשטר הסורי “אכל” בשטח בצפון השווה לאלף קמ”ר מהאזור הכלכלי הלבנוני הבלעדי. 

הוא מציין כי לבנון לא התעמתה או העלתה את נושא העבירה הסורית בפומבי והוסיף כי “לבנון נתונה כיום בין שאיפות סוריות, שאיפות ישראליות וחברות רוסיות.”