2 הצהרות מפתיעות של איראן על סוריה: תמיכה באסד או מסר לאמריקה וישראל?

שתי הצהרות חדשות שהכריזה איראן לאחרונה על סוריה העלו שאלות רבות, בין אם בנוגע לתזמון או למטרות שהיא מבקשת להשיג מאחוריה, במיוחד מכיוון שהן – כלומר שתי ההצהרות – נשאו כמה הצהרות מוזרות וסותרות.

ההצהרה הראשונה עסקה בהיבט הכלכלי, ואילו השנייה עסקה בצד הפוליטי. ההצהרה השניה נמסרה כעבור יומיים.

ב -12 בחודש זה הודיע ​​ראש לשכת המסחר המשותפת האיראנית-סורית, קיוואן קשפי, על פתיחת נתיב ימי שיספק למשטר אסד סחורות מנמל בנדר עבאס באיראן ללטקיה, כך נמסר על ידי סוכנות IRNA הרשמית . כיפי הוסיף עוד כי על פי ההסכם, ספינות משא יובילו סחורות מאיראן לסוריה באופן קבוע אחת לחודש, והמשלוח הראשון יישלח לנמל לטקיה ב -10 במרץ.

באשר לאמירה הפוליטית, היא הגיעה ב -14 לחודש זה מעוזר שר החוץ של איראן, עלי אסגר חג’ג’י, שאמר בראיון עם סוכנות “ספוטניק” הרוסית, ש”נוכחות איראן בסוריה היא נוכחות מייעצת, והיא תימשך כל עוד ממשלת סוריה והעם ירצו בכך “, כלשונו, טענה שבאה בתגובה נחרצת לטענת ישראל שאיראן חוצה את הקווים האדומים שאף אחד לא יודע מה הן. הוא טען עוד שאיראן הגיעה לסוריה כדי להילחם בדאעש ובארגוני טרור, אך במקביל רמז לאפשרות לעזוב את סוריה, אם יתבקש על ידי מה שהוא מכנה ממשלת סוריה.

מבחן מדיניות ביידן 

הסתירה והמוזרות לכאורה של שתי ההצהרות החדשות של איראן היא שהראשונה (הפוליטית) רומזת על האפשרות לעזוב את סוריה, אם כי מותנית, בעוד שהשנייה (הכלכלית) מגיעה, כדי לחזק נוכחות זו ולהראות את שליטתה בהחלטות משטר אסד.

סתירה זו ,לכאורה ,גרמה למומחה ביחסים בינלאומיים וחבר הפרלמנט העיראקי לשעבר, ד”ר עומר עבדול שטאר, לקשר בין שתי ההצהרות באומרו כי הן באות  לבדוק את מדיניותו של הנשיא האמריקני החדש ג’ו ביידן. בשיחה עם רשת תקשורת סורית אמר: “על איזה קו ימי איראן מדברת? היא עשתה שימוש בקו הימי ,לכאורה, עם המשטר הסורי במשך עשר שנים,  פעמיים או שלוש לכל היותר, והוא לא היה במסגרת מסחרית. ”

הוא הוסיף כי איראן נמצאת על סף בדיקה בינלאומית על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לאחר שהפרו את הסכם הגרעין והעשרת האורניום, דבר המצביע על כך שהם נקטו בהצהרה הזאת לאחר שהזדעזעו ממדיניותו של ביידן … “הם מופתעים מכיוון שלא מדובר בביטול הסנקציות וגם לא בבקשה לחזור להסכם הגרעין, כאילו טראמפ עדיין שולט באמריקה, רק בלי הטוויטר”, כלשונו.

הוא הסביר כי איראן חוששת שביידן רוצה לנצל את המשברים הפנימיים של איראן ולהשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הפנימית ,מכיוון שיש פיצול בתנועה השמרנית בתוך איראן, וכי ביידן מחכה לראות מי יהיה הנשיא הבא. החשש הגדול ביותר הוא שבידן יבקש לשנות את מדיניות איראן מבפנים ולא מבחוץ, כמו שניסה גם טראמפ.

תופעה כלכלית שתוכה היא פוליטית

דעתו של החוקר הכלכלי חאלד טרקאווי לא הייתה שונה בהרבה מדעתו של עבד א-סתאר ככלל.

הוא אמר כי אין בכוונת איראן להחיות את כלכלת משטר אסד הרקוב.

ההערכה היא כי איראן רצתה לומר מאחורי הצהרה זו, “השאירו את מעברי היבשה פתוחים בשבילי שלא אפתח מעברי ים שבהם אוכל להגיע ללבנון, סוריה ואפילו לתימן”. מאחורי הדרישות האמריקאיות האלו עומדות גם בעלות הברית הערביות של אמריקה באזור.

טרקאווי אישר את טענתו כי הצהרה זו באה לאחר לחץ אמריקאי וסעודי על ממשלת מוסטפא אל-קאזמי בבגדאד, שהחל מאז עלייתו לשלטון, לשלוט במעברי הגבול היבשתי עם סוריה, והלחץ התבטא ברוב הצהרותיו של קאזמי, עוד לפני עלייתו לשלטון.

טרקאווי הוסיף כי שליטה בגבולות היבשתיים תפריע לתקשורת האיראנית עם שלוחיה באזור, במיוחד משטר אסד ומיליציית חיזבאללה, שהושפעו מסגירת הגבולות, ולכן איראן רצתה, באמצעות הצהרתה האחרונה, להעביר מסר נוסח ” השאירו לנו את המסדרון היבשתי, אחרת איראן תגיע לתימן, לבנון וסוריה דרך המסדרון הימי המסוכן יותר” .

טורקווי הביע עוד את חששו מפני המדיניות האמריקאית החדשה, שהוא מצפה ממנה שתתבסס על  הבנות שיבטיחו לממלכת סעודיה גישה לתימן ולאיראן גישה לעירק ולסוריה (למרבה הצער).

ובאשר להצהרה המפורשת על המסדרון הימי משמעו אתגר לסנקציות האמריקניות. טרקאווי הסביר כי איראן ביססה לאחרונה את העיקרון של פיראטיות בים, שאם תעצור לי ספינה, אעצור לך ספינה, וזה מה שמראה כי ארה”ב הפנימה את המסר כשהיא נמנעת עם שותפיה מלהתגרות באיראן עד שהם ימצאו פתרון מקיף לנושא. נראה .