השבוע שבין ה-11.9.20 ל- 17.9.20 אצל שכנינו הפלסטינים – סקירה

עיקרי הסקירה-

*- גינויים כלליים וניסיונות כושלים ליזום מחאה עממית להסכם בין ישראל לאמירויות ולבחריין. במקביל, מטח רקטות מהרצועה לעבר אשדוד ואשקלון, במהלך טקס החתימה, שגרר סבב הפצצות ומטח תגובה בין רצועת עזה לישובי עוטף עזה.
*- אנשי החמא”ס לכדו את רוצחו של אחד מבכירי החזית העממית, שהסתתר במתחם שבט התראבין בזוידה, חודשיים לאחר שטען שהגיע לסיני. במקביל לכדו מנגנוני הרש”פ באיו”ש שודדים של משרד חלפנות בטול כרם.
*- מגיפת הקורונה ממשיכה להתפשט באיו”ש וברצועה למרות צעדי ריסון הננקטים בשני האזורים. חחש בקרב הפלסטינים מחזרתם של עשרות אלפי פועלים מישראל בעקבות הסגר, ומנגד קשיים של המנגנונים באיו”ש למנוע ארועים המוניים, כמו חתונת בנו של אחד מבכירי הפת”ח במחנה הפליטים בג’נין.

ובהרחבה:

השבוע הנוכחי עמד בסימן החתימה בוושינגטון על הסכם אברהם, בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין. הצטרפות בחריין להסכם, והדיווחים על כוונת מדינות ערביות נוספות לכונן יחסים עם ישראל, הביאו לתגובות קשות של זעם וגינויים מצד הרש”פ ודובריה, אך אלו נשמעים פאתטיים להחריד, כמו לדוגמא הכרזת ראש הממשלה הפלסטיני, מחמד אשתיה לפיה בכוונת הרש”פ לבדוק את מהות יחסיה עם הליגה הערבית, תגובה שעוררה לא מעט לעג, ואמירות כמו שליטי האמירויות חוששים שמעתה הם יאלצו לקבץ נדבות ברחוב.
בתוך כך, הוכרז ברש”פ על כינון גוף חדש בשם המפקדה הלאומית המאוחדת למאבק העממי, על משקל המפקדה הלאומית המאוחדת של האינתיפאדה, כשגם ההתייחסות למאבק העממי אינה מקרית ומקורה בהסכמה של כנס המזכ”לים של כלל פלגי הטרור יחד עם אבו מאזן לפני כשבועיים, לפעול במשותף לעידוד מאבק עממי. כרוז מטעם ה”מפקדה” כביכול קרא ליום זעם עממי ומחאה ביום שלישי ,15 ספטמבר, יום חתימת ההסכמים בוושינגטון, בפועל, לא הייתה כמעט היענות לקריאה זו, ופרט למספר הפגנות מאורגנות של פעילים בארגונים השונים ומספר ילדים שחברו אליהם, לא התקיימו כמעט אירועים משמעותיים. הרחוב באיו”ש הצביע ברגליים, וניכר שמול בעיות התעסוקה והפרנסה על רקע מגיפת הקורונה, מחאה נגד הסכמים שחתמו האמירויות עם ישראל לא עומדת בראש סולם העדיפויות. בהקשר זה ראויים לציון דברים של תופיק אבו ח’וצה, מי שהיה חבר ההנהגה המאוחדת הראשונה של האינתיפאדה, לפיהם: הדרך להביא למאבק עממי הינה שחרור העם מהצבת של מנגנוני הביטחון.

הנה תמונות מהפגנה נגד ההסכמים שנערכה השבוע בשכם, וכפי שקל לראות מדובר בהפגנת פונקציונרים, ללא כל סממן של תמיכה ציבורית:

למרות הדברים, הפלסטינים לא יכלו לאפשר לחגיגות בוושינגטון לעבור בשקט, וכך, תוך כדי החתימה החל מטח ירי רקטות לאשקלון ואשדוד שגם הביא לנפגעים בקרב האזרחים הישראלים באשדוד. הפצצת תגובה של צה”ל על מתקני חמא”ס ריקים ברצועה גררה מטח שני של רקטות לעבר שדרות וישובי עוטף עזה, והכרזה של מה שמכונה: “החמ”ל המשותף”, לפיו הארגונים לא ישתקו לכל פעולה ישראלית ברצועה. גם בפת”ח הביעו שמחה על מטח הרקטות וטענו שמדובר בהוכחה שההסכמים בוושינגטון לא מביאים לישראל שקט.

הנה תמונות מהפצצת צה”ל בעזה:

ברקע לדברים דווח על כניסת שליח האו”ם, מלדינוב לעזה, בניסיון תיווך בנושא חילופי אסירים ושבויים. מלדינוב פועל במנותק מהמתווכים המצרים, שניסו גם הם לקדם עסקת תיווך ולדברי מחמוד זהאר ,בכיר החמא”ס ,הגיעו למבוי סתום. זהאר ציין, כי גם מפגש המזכ”לים של ארגוני הטרור לא הביא תוצאות של ממש.
וברקע לכל אלה הודיעה ממשלת קטר, כי תלווה לרש”פ כסף לתשלום משכורות תוך הדגשה שהיא לא תנקוט בצעד של נרמול היחסים טרם הסדרת הסכסוך הישראלי – פלסטיני.
ובהקשר אחר: חמא”ס משחררת סרטון תעמולה ברשת “אלג’זירה”, איך השגנו נשק עם תמונות הזויות כמו חילוץ פגזים מספינות בריטיות שטבעו במלחמת העולם השנייה. ברשת נהנים לשרת את מכונת התעמולה הזו, ולא מנסים להציב שום סימן שאלה. בחמא”ס טענו בנוסף, כי טיל שירתה ישראל השבוע לעבר אחד ממוצבי התנועה ברצועה לא התפוצץ והוא נלקח לשימשו של תעשיית הנשק החמא”סית.

הנה קטע מסרט התעמולה:

בתחום הפנים: אנשי החמא”ס עצרו השבוע את שאדי צובחי אלצופי, איש שבט התראבין שחיסל לפני כחודשיים את ג’בר אלקיק, איש החזית העממית ומנגנוני הרש”פ, כנקמה על רצח אביו בתקופת האינתיפאדה, ואז טען שהצליח להימלט לסיני. המעצר בוצע במתחם של התראבין בזוידה שבמרכז הרצועה. פעילי החז”ע דרשו מאנשי החמא”ס לגזור עונש מוות על אלצופי ולבצע אותו במקום הרצח של אלקיק. מנגד בני התראבין חסמו את הכביש הראשי המחבר בין צפון הרצועה לדרומה, אבל אין ספק שבחמא”ס זכו לשת”פ מצד גורמים במשפחה, אולי אפילו מהנהגתה.

הנה סרטון המתעד את המעצר (אזהרה: סרט תעמולה גרידא):

ובאיו”ש, הצליחו מנגנוני הרש”פ לעצור שני עבריינים ששדדו משרד חלפנות בטול כרם. השודדים זוהו באמצעות מצלמות האבטחה מה שאיפשר את מעצרם המהיר ואת החזרת הכסף.
ובחזרה לקורונה: זו ממשיכה להתפשט הן באיו”ש והן ברצועה ולגבות קרבנות בנפש בשני האזורים. בשני האזורים ננקטים צעדי ריסון עם תועלת מוגבלת. ברצועה נמשכת מדיניות העוצרים, גם אם לא באותה עצמה, כפי שהיה בתחילת ימי התפשטות המחלה ברצועה. אנשי החמא”ס אימצו את מדיניות הרמזור והחלו לשחרר חלק מהמגבלות, אך עדיין מונעים מעבר בין אזורים, תפילה במסגדים, וחתונות. באיו”ש מוטלים סגרים מקומיים על כפרים ושכונות בהן המחלה התגלתה והמש”פ מחייבת ביצוע בדיקות קורונה לכל מי שנחשף לחולה קורונה. ברקע ניכר חשש מחזרת עשרות אלפי פועלים לאיו”ש בעקבות הסגר בישראל, וברש”פ שוקלים הטלת סגר גם באיו”ש, או אימוץ של מדיניות ה”רמזור”. עדיין השליטה של הרש”פ בשטח מוגבלת, כפי שניתן לראות מצילומי החתונה ההמונית שנערכה השבוע במחנה הפליטים ג’נין לבנו של אחד מבכירי הפת”ח:

כתיבה וחתימה טובה, שנה טובה, שבת שלום ובריאות לכולנו.

קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש