איראן – עדכון מצב לסחורה בנמל, העוף בחנות וקצת היסטוריה

עדכון חדשות מהעיתונות האיראנית

בתחילת חודש מאי,התחלתי להבא בפניכם סדרת פוסטים ומאמרים שמדברים על נושאים שונים שכולם סביב השאלה: “לְמָה המשטר מכין עצמו?”

בחלקי הסדרה (ראו קישורים בסוף), אספקטים שונים מהמתרחש באיראן, החל משער הריאל מול הדולר, דרך האינפלציה הגואה ומחיר העוף בחנויות, עבור בהודעות המשטר על שיש אניות בנמלים המלאות בסחורה המיועדת לשווקים, וכלה בהודעות על מינויי בכירים ברשויות האכיפה וציוד משטרת ההפגנות, בנוסף דיברנו על גל השרפות ותקלות ברחבי איראן.

סחורות חיוניות ומצרכי יסוד בנמלי איראן

ושוב יככב בעדכון שלנו, חוסיין מודארס ח‘עבאני, שר התעשייה, המכרות והמסחר, אמר בסוף השבוע שעבר, בראיון באחד מערוצי הטלוויזיה באיראן, שהמשטר הבטיח את אספקת מוצרי הצריכה הבסיסיים, ומסר כי בנמלי איראן, יש ארבעה מיליון טון של מוצרי בסיס, וזה בנוסף למיליון טון שכבר נמצאים במחסני הנמל וזה גם בנוסף ל 28 אלף טון שכבר יצאו מהנמל. (בפעם הקודמת שדיברנו על כך, דובר על 25 אניות הממתינות בנמלים לפריקת סחורה)

וכשכבוד השר מוסיף ואומר שהובטחה אספקת הרבה מוצרי בסיס… אני אישית טיפה דואג…

כמו כן אומר השר שנפתרה הבעיה שהייתה בחודשיים האחרונים, של אספקת מט“ח ע“י הבנק המרכזי, שנבעה עקב הפרעות העברת תשלומים על סחורות ייצוא, בגלל הסנקציות, ובזכות שיתוף הפעולה של הבנק המרכזי ששחרר מט“ח לצורכי הקצאת מכסות היבוא, וכן בזכות העובדה שחלק מהייצוא של איראן התחדש… ולסיום אמר שהקצאות מט“ח לסחורות יבוא, הועברו מסחורות מסוימות עד לסוף השנה, לטובת הקצאה עבור מוצרי בסיס, כולל יבוא מוצרי בשר ומוצרי חלב ומזון לבעלי חיים.

מה שער הריאל לעומת הדולר?

אם בתחילת מאי השער היה כ 161 אלף ריאל לדולר, היום לאחר שירד מעט, השער עומד על 192 אלף.

ואם נרצה לעשות השוואה עם ראייה היסטורית טיפה שונה, נוכל להשוות את המצב בשלהי תקופת השאה למצב של היום תחת משטר האייתוללות.

ומה לגבי האינפלציה?

כרגיל לגבי איראן, תלוי את מי שואלים ולמה מתכוונים, כזכור במאמר קודם מ 24 למאי, הסברתי על סוגי מדדי המחירים השונים באיראן, אבל אם נתייחס לאותו המדד מפעם קודמת, שהיה 29.8% החודש מדד המחירים לצרכן, למשקי הבית (משק הבית העירוני, ושוב תלוי מי מפרסם את הנתונים…) עומד השבוע על כ 26% שוב ניתן להתגאות בירידה נוספת.

עד כמה אלו נתוני אמת? אפשר להניח שכמו כל מידע שמגיע מהמשטר, צריך להתייחס בזהירות הראויה.

כמה עולה עוף בחנויות היום?

אם בפעם הקודמת שדיברנו על עוף בחנויות באיראן, מחירו היה 100-160 אלף ריאל, והיום אומרים מוכרי העוף באיראן שלמרות שהביקוש לבשר עוף לא עלה, מחיר העוף הגיע ל 18,000 טומאן (180 אלף ריאל) בפחות מעשרה ימים, מכ– 12,000 טומאן (120 אלף ריאל) בממוצע (המחיר רשמי המפורסם, א.א.)

מר מהדי יוספחאני, נשיא התאחדות מוכרי העופות ומוכרי הדגים, הצהיר כי הסיבה העיקרית לעליית מחיר העוף הייתה עליית מחיר תשומות לבעלי החיים והירידה בבקיעה בלולים.

וכן הוסיף ואמר כי בחודשים האחרונים למרות כל הבעיות הכלכליות ומגפת הקורונה, מחיר העוף המוצע נשמר על עשרת אלפי טומאן, אבל בגלל שהמחיר נשמר יציב, לא הייתה כדאיות כלכלית לגדל עופות ולכן מספר מגדלים הפסיקו לגדל או צמצמו את מספר העופות שהם מגדלים.

כנגד הצהרה זו, הודיעו ספקי תשומות הייצור (ביניהם ספקי מזון לבעלי חיים), כי הסיבה לעליית המחיר, היא אי הקצאת מט“ח לצורכי יבוא, וזאת למרות הודעת הבנק המרכזי, כי הקצאות המט“ח לצורכי יבוא תשומות לגידול בעלי חיים, לא בוטלו או צומצמו ויש הקצאות כרגיל.

בנוסף לנאמר עד כאן, ישנם כלכלנים באיראן הטוענים שהבעיה אינה בהקצאות המט“ח או במגדלים, כי אם בחלק מהסוחרים ומתווכים, שמנצלים את המצב ואוגרים את הסחורות הנדרשות ולא מספקים אותם במחיר המפוקח והמאושר ע“י הממשלה, אלא במחירים יקרים יותר.

כאן נכנסים לתמונה הממונים על הרגולציה ואומרים שלאחר בדיקה מעמיקה לסיבות לעליית המחיר, נקבע מחיר חדש של 15 אלף טומאן, ומתירים תנודת מחיר של 5%.

כמובן שמחיר השוק, עדיין לא הושפע מהקביעה של הפיקוח הממשלתי, וניתן רק להמתין ולראות את ההשפעה של המחיר המפוקח החדש.

ולסיום שוב מגיע ראש השירות הווטרינרי, ואומר כי איראן הגיע למקום השביעי בעולם בייצור עוף, וכי מייצרים במדינה 2.7 מיליון טון בשר עוף שאת הנתון הזה הוא מתרגם למשק של 31 ק“ג לכל אזרח איראני גאה, ומוסיף האדון המכובד ואומר שאם לוקחים בחשבון את היכולות הקיימות במדינה, בתכנון מסודר, יהיה ניתן להגיע לייצור עוף למאכל שיענה על צורכי ביקוש המקומי במדינה, ובכך להקטין את התנודות במחיר ואף להגיע לכדי ייצוא של עופות ולקבל הכנסה נאה במטבע חוץ…

ואני לא יודע אם האדון הנכבד בא כדי לזרות מלח על הפצעים, או כדי להראות לעם האיראני המתקשה לקנות עוף לאכול, שלמרות הבטן המקרקרת בלי העוף, הוא יכול להיות גאה בהישגים של איראן המפוארת.

קצת היסטוריה

בהתחלת הסקירה הראיתי לכם בדרך גרפית את השינוי בשער המטבע האיראני ביחס לדולר האמריקאי, מסוף תקופת שלטון השאה לעומת שלטון האייתוללות כיום.

לצורך זה בחרתי בשטר ייחודי שלא היה כמותו לפניו או אחריו.

לציון שנת היובל לשלטון שושלת פהלווי, בשנת 1976 (או בספירה הפרסית בשנת 2535)

הוציא הבנק המרכזי האיראני שטר של 100 ריאל לציון החגיגות וכן מטבעות ומדליות זהב בגדלים שונים,

על צידו הקדמי של השטר אנו רואים את איור דמותו של השאה האחרון, מוחמד רזא שאה פהלווי, ביחד עם אביו רזא שאה פהלווי (רזא חאן).

זו הפעם הראשונה והיחידה שעל פני שטר כסף איראני, יש דמויות שני אישים.

על צידו האחורי של השטר רואים איור של 50 שמשות סביב הכתר של פהלווי, המסמלות את שנת היובל.

בתמונות המצורפות תוכלו לראות את המטבעות ומדליות זהב, שהוצאו לציון חגיגות היובל לשושלת פהלווי, ע“י הבנק המרכזי האיראני, וע“י בנק Melli הבנק המסחרי הלאומי הראשון של איראן.

שימו לב כי גם על חלק מהמטבעות תמצאו את 50 השמשות המוזכרות שעל השטר.

הידעתם?

לוח השנה ההיג‘רי האיראני, שבשימוש האיראנים כיום, אומץ באיראן ע“י השאה רזא חאן, שבשנת 1925 שנתו הראשונה כשאה, חוקק בפרלמנט חוק לשינוי לוח השנה ומעבר אל השיטה הנהוגה עד היום.

להבדיל מלוח השנה ההיג’רי האסלאמי, שהוא לוח שנה מבוסס על מחזורי הירח, לוח השנה ההיג’רי האיראני, שבשימוש באיראן ובאפגניסטן, מבוסס על המחזור של עונות השנה הנקבעות לפי סיבוב כדור הארץ את השמש, ולכן נקרא לוח שנה סולארי (בפרסית گاه‌شماری هجری خورشیدی לוח שנה היג’רי סולארי, הנקרא גם הלוח השמשי Shamsi) והיום הראשון בשנה, הנקרא נורוז, יהיה יום תחילת האביב.

ומה לגבי הספירה הפרסית שאותה הזכרתי?

לוח השנה הפרסי הזה מתייחס לספירה לפי האימפריה הפרסית העתיקה, ובשנת היובל לייסוד שושלת פהלווי, קבע השאה שהשנה הראשונה לספירה לפי לוח האימפריה הפרסית, תהיה השנה שבה ייסד המלך כורש הגדול, את הממלכה האחמנית בשנת 550 לפני הספירה, ממלכת פרס של כורש שהייתה ההתחלה לאימפריה הפרסית.

ואיך אפשר בלי הנקודה היהודית?

זה אותו המלך כורש שהעניק לכל העמים תחת שלטונו את הזכות לפולחן לפי אמונתם, כולל ליהודים שבנוסף גם אישר ליהודים לחזור מגלות בבל לארץ ישראל, ולהקים את בית המקדש השני.

ואם כבר מדברים על מטבעות ועל הנקודה היהודית

בשנת 1966 כאשר השאה מוחמד רזא שאה פהלווי, חגג 25 שנה לשלטונו, הנפיק ועד הקהילה היהודית באיראן, סט מטבעות מיוחדים לציון יום השנה להכתרת השאה ולציון 2,500 שנה להכתרת המלך כורש.

המטבעות היו עשויים ארד, כסף וזהב.

בצד הפנים של המטבעות רואים את פני השאה, וכיתוב בפרסית ובצד השני, רואים את מנורת שבעת הקנים, עם הכיתוב בעברית על המטבע:

בהיקף פני המטבע: “ל 25 שנות מלכות מחמד רזא שאה פהלווי ירום הודו“

בצד האחורי, מעל המנורה כתוב: ראש השנה התשכ“ו, ומתחת למנורה כתוב: ועד הקהילה ליהודי איראן.

קרידט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון

קישורים לפרסומים קודמים למתרחש באיראן:

לְמָה הממשל האיראני מכין עצמו – חלק ראשון

לְמָה הממשל האיראני מכין עצמו – חלק שני

לְמָה הממשל האיראני מכין עצמו – חלק שלישי

לְמָה הממשל האיראני מכין עצמו – חלק רביעי

לְמָה הממשל האיראני מכין עצמו – חלק חמישי

כלכלת איראן והסנקציות – מסרים סותרים

כלכלת איראן – בצמיחה או בצניחה?

שרשרת שרפות במפעלים ברחבי איראן.רקע

מדוע איראן חוזרת לרסס נפט במדבר?

סוסים במדבר ואגמי מי ביוב

ניתן לבצע חיפוש באתר ולמצוא מידע נוסף על המתרחש באיראן.