איך קשורים תדיאוס הקדוש, משטר האייתולות והסולטאן הטורקי?
התחילה ביום רביעי הפגנה בטהראן, מחאה על המצב הכלכלי, מפתה להתחיל לדבר על המחאה שניצניה כבר נראו בשטח זמן רב, מול המפגינים נשלחו שוטרי משטרת ההפגנות שאותה הזכרנו בעבר, ופיזרו את המפגינים במהירות ויעילות.
על זה בדיוק דיברנו בסדרת כתבות ופוסטים שדנו במצב באיראן והסיבות לחוסר השקט שממנו צומחת מחאה אזרחית, ונחתמו בסוף כל פוסט עם השאלה: לְמָה המשטר מכין עצמו?
אך כפי שאתם כבר יודעים, אני לא רץ לדווח ידיעות על דבר זה או אחר.
עוד יגיע הזמן שנחזור לדון במה שיתפתח בעתיד, ואז אומר לכם איך אני רואה את הדברים.
אבל היום היום נדבר על מקום הנמצא ליד כפר קטן באזור נידח באיראן.
עוד מעט חודש יולי, ואיתו באמצע החודש תגיע גם העליה לרגל של מאמינים השייכים לכנסיה האפוסטולית הארמנית, וטקס באדראק (Badrak ceremony) שיתקיים בכנסיה שנבנתה בשנת 68 לספירה, לכבודו של תדיאוס הקדוש (St. Thaddeus) הידוע גם בשם יהודה הקדוש (Judas Thaddaeus , St. Jude) והיות והיה אחד משנים עשר השליחים של ישו, נקרא גם יהודה השליח (Jude the Apostle).
על פי המסורת הנוצרית, מזוהה תדיאוס עם יהודה, אחיו של ישו (להבדיל מיהודה איש קריות).
ישנן מספר מסורות שונות היכן נקבר תדיאוס הקדוש או להיכן הועברו עצמותיו לאחר מותו.
לא נדבר על כולן, נזכיר רק שיש הטוענים כי עצמותיו קבורות ברומא, בבזיליקת פטרוס הקדוש, יש הטוענים שהוא קבור בארמניה, ויש הטוענים שקברו נמצא נמצא במחוז אזרבייג’אן המערבי, כעשרים ק”מ מהעיר צ’אלדוראן (چالدران) שבצפון מערב איראן, צמוד לכפר ארמני קטנטן (32 משפחות) בשם קארה קליסה
(Qareh Kelisa قره كليسا, פרוש השם הוא כנסיית קארה) למרות שתושבי האזור הם אזרים וכורדים, כולם מכבדים את המקום וקדושתו לנצרות, וגאים בנוכחות המנזר השייך לכנסיה האפוסטולית הארמנית.
שם הכנסייה: קארה, משמעותו בארמנית שחור, ותוכלו לראות בתמונות, שהכנסייה הגדולה בנויה בחלקה מאבנים שחורות.
במתחם ישנם שני מבנים, העתיק שנבנה בשנת 68 וברובו אבנים שחורות שהעניקו לכנסיה את שמה,
בשנת 1319 נהרסה הכנסייה ברעידת אדמה גדולה, ונבנתה מחדש ע“י זכריה הקדוש בשנת 1329.
הכנסייה שופצה בשנת 1691 באבנים השחורות המוכרות, והאגף המערבי החדש, נבנה בשנת 1810 באבנים לבנות.
האזור ההררי כולו מושך תיירים בזכות מזג האוויר הקריר בקיץ, ובשבוע השלישי ביולי, המאמינים הארמנים המגיעים מאיראן והעולם כולו, לטקס באדראק עצמו שבו גם מקריבים כבשים ונוהגים לקיים גם טקסי טבילה לתינוקות וילדים, ולפעמים גם לגילאים מבוגרים יותר.
נוסף לנוצרים הארמנים, גם משפחות של אשורים ולפעמים איראנים קתולים, מגיעים לעלייה לרגל לחגוג את יום תדיאוס הקדוש, גם למנזר והכנסייה, וגם אל הקפלה הקטנה הנמצאת כשני ק“מ צפון מערבית לאתר, שעל פי המסורת נקברה הקדושה המעונה הנוצרייה הראשונה, סאנדוך (Sandokh) תלמידתו של תדיאוס הקדוש, וביתו של סאנדוכת (Sandukht) מלך ארמניה, אשר ניסה להחזיר את ביתו לדת זרתוסטרא וכשסירבה, שם אותה בכלא, המסורת אומרת שתדיאוס הקדוש ביקר אותה בכלאה בהיחבא, לאחר שהיא סירבה לחזור לדת אבותיה, והכריזה על אמונתה החדשה בישו, אביה הוציא אותה להורג.
בנוסף לטקסים האלו, החל מאמצע חודש יולי, ישנם טקסים נוספים הנערכים בכנסיה, אחד מהם לזכר ת’אדי הקדוש (Saint Thaddi) שנרצח יחד עם תלמידיו המאמינים הנוצרים.
כדי לקדם את התיירות באזור בכלל והצליינות הנוצרית בפרט, ובמיוחד לאחר שהאתר הוכרז ב 2008 כאתר מורשת עולמית ע“י אונסק“ו, הוחלט באיראן לשפץ ולהנגיש את מתחם המנזר והכנסיות וחמשת הקפלות שבסביבתו, ולצורך כך הקצה המשטר האיראני עשרה מיליארד ריאל לצורך הקמת מתקני תיירות, סלילת דרכים, בנייה ושיפוץ מקומות לינה לתיירים ומתקני נופש, מסעדות והקמת דוכני מכירת עבודות יד.
אציין כי עד להקמת מקומות לינה לעולים לרגל, רבים הקימו אוהלים ברחבות הצמודות למתחם, והמגורים במחנה האוהלים, יצרו הווי מיוחד, של סעודות משותפות, שירה וריקודים, מעניין יהיה לראות איך הימצאות מקומות לינה חדשים, תשנה את הוואי המיוחד שהתפתח עם השנים.
והיות ומדובר בנוצרים ארמנים, אזכיר כי הטקסים מתקיימים בסמיכות לחגיגות Vardavar, חגיגות האביב והמים, המסורתיות בארמניה, שמתקיימות 98 ימים לאחר חג הפסחא.
בדרך כלל אם כבר אנו שומעים על משהו ממחוז זה, לרוב זה יהיה על העיר אורמיה, בירת המחוז והעיר העשירית בגודלה באיראן, ואם שם העיר מזכיר לכם משהו, זה בזכות שבעבר הייתה בה קהילה יהודית עתיקה, שמסופר כי התיישבה במקום לאחר גלות בבל, וכינו עצמם קהילת נאש דידן (בארמית: אנשים שלנו) שרובם עלו בתחילת המאה הקודמת לישראל.
ואם כבר היסטוריה, אז איך אפשר שלא לקשור את מה שאנו מדברים עליו עכשיו, גם למתרחש בהווה, ששתי אימפריות לשעבר, הפרסית והעות’מאנית, מנסות לחדש את ימי האימפריה, על חשבון כל הסובבים אותם וגם משטר האייתולות וגם הסולטאן הטורקי ארדואן, מוכנים להקריב את עמם ואת כל מי שיעמוד בדרכם להגשמת שאיפותיהם להחזיר ימי האימפריה כקדם.
אז נחבר את היסטוריה של האימפריה הפרסית והאימפריה העות’מאנית לנקודת ההתנגשות בין האימפריות, ונזכיר את קרב צ‘לדיראן המפורסם, שהתרחש באוגוסט 1514, בין צבאו של הסולטאן סאלים הראשון, לצבאו של שאה אסמאעיל ספווי הראשון, בניצחון העות’מאני בקרב זה נקבעו לא רק יחסי הכוחות בין האימפריות (הפרסים הפסידו בקרב ושטחים נרחבים עברו לידי הטורקים), אלא גם יחסי הכוחות בין השיעים שכוחם נחלש משמעותית, לסונים שכוחם התחזק.
אני ממליץ בכל לב למצוא מידע נוסף על האתר וסביבתו.
אני מבטיח לכם שתוכלו ללמוד על היסטוריה העשירה וליהנות מתמונות מרהיבות של האתר והאזור כולו.
קרידט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון
