השבוע שבין ה-8.11.19 ל- 14.11.19 אצל שכנינו הפלסטינים – סקירה

עיקרי הסקירה-

*- סבב לחימה והסלמה ברצועה לאחר חיסול בכיר בגא”פ. יתר הארגונים ברצועה מכריזים שיעמדו לימין הגא”פ, אך רובם, ובראשם החמא”ס עדיין עומדים מן הצד ומחכים לרגיעה מחדש.

*- אנשי החמא”ס ממשיכים להביע תמיכה בקיום בחירות כלליות בעוד בפת”ח מתחילים לרדת מהרעיון, תוך הצבת תנאים שמשמעותם טרפוד המהלך, דוגמת דרישה לקבלת האחריות לביטחון ברצועה וקיום בחירות במזרח ירושלים.

*- החמא”ס מנעה מאנשי מחנה אבו מאזן לציין את יום השנה למות יאסר ערפאת,ואיפשרה זאת, רק לאנשי מחנה דחלאן. שורה של עצרות לציון המאורע התקיימו ברחבי איו”ש. במקביל, ציינה החמא”ס במצעד צבאי את יום השנה לקרב נגד הכח המסוערב שנחשף באזור ח’אן יונס.

*- דריכות ברש”פ לקראת ההצבעה באו”מ על הארכת מנדט אונר”א, כשברקע הודח מנכ”ל הארגון, בשל מעשי שחיתות בהם היה מעורב.

*- סערה ברצועה לאחר התאבדות צעיר מקומי זמן קצר לאחר שפרסם סרטון בו האשים את קרובי משפחתו ואת גורמי השלטון הפלסטיניים בהפקרתו, תוך שהוא נאלץ ללון תחת כיפת השמיים.

ובהרחבה:

השבוע עמד כמובן בסימן סבב הלחימה שהחל עם חיסולו של בהא אבו אלעטא, מפקד הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי ברצועה, וניסיון החיסול של מפעילו אכרם עג’ורי בדמשק, שהסתיים לרוע המזל בחיסול בנו בלבד. בעקבות החיסול הכריזו אנשי הגא”פ שהם יינקמו את החיסול בירי רקטות מסיבי לעבר ישראל, הבטיחו
וקיימו, והצליחו לשתק חלק ניכר מהמשק הישראלי, לגרום נזקים כלכליים במאות מליונים, למרות “כיפת ברזל” ועשרות מזל”טים” ומסק”רים, וטכנולוגיות, שאכן הביאו לסיכול מספר לא מבוטל של שיגור רקטות ולהרג חלק מהמשגרים, ועדיין האירועים ברצועה מוכיחים שלא ניתן להתמודד עם ביצה שורצת יתושים (ונחשים צפעוניים), בהרג של כל יתוש בפני עצמו. הג’האד האסלאמי הוכיח שיש לו תמיכה רחבה ברצועה, כפי שניתן לראות בהשתתפות ההמונית בהלוויית המחבל אבו אלעטא, ויכולת ירי רקטות מרשימה, למרות שבמידה רבה נותרו אנשי הגא”פ לבד במערכה, וההתחייבות של יתר הארגונים לגבות אותם הסתכמו בירי מצומצם של פעילי החזית העממית, ואנשי חטיבת “אלעאמודי” של “גדודי אלאקצא” של הפת”ח (גוף הפועל בשם הפת”ח, אך בפועל נתמך ומוכוון בידי החמא”ס).

הנה תמונות מההלוויה של ה”שרץ”:

אנשי החמא”ס לעומת זאת, הקפידו לעמוד מן הצד, כמוהם, אנשי ה”חיזבאללה” בלבנון, שמעדיפים לראות איך ישראל משחיתה משאבים על ארגון קטן וחסר משמעות יחסית, בעוד הם פטורים מהמהלומות שישראל יכולה להנחית על ראשם. אפשר להתייחס למדיניות הישראלית המכוונת נקודתית נגד אנשי הגא”פ, כמדיניות נכונה, המונעת הסלמה והתרחבות הלחימה, אך חשוב לזכור שבמדיניות זו ישראל סוטה ממדיניותה בעבר, מדיניות בה ישראל מטילה על החמא”ס אחריות מלאה לנעשה ברצועה. חשוב לציין שהחמא”ס הכריז כל מהלך האירועים, כי הוא לא יותיר את הגא”פ לבדו, אבל בפועל אנשיו לא היו חלק מהלחימה, למרות ההכרזות הפומביות על מאבק במסגרת החמ”ל המשותף.

עם סיום הסבב הבוקר נפתח קרב התודעה, ולגי’האד האסלאמי חשוב בעיקר להראות שהוא לא נכנע ולימד את ישראל לקח, באופן שירתיע אותה מהמשך הפגיעה באנשיו, מעבר לכך שישראל התחייבה לטענת המזכ”ל זיאד נח’אלה, לא לפגוע במשתתפי “מצעד השיבה”.

קודם לסבב הלחימה, יצאה משלחת של החמא”ס לקהיר, מה שעורר חרושת שמועות על מגעים לעסקת חליפין בין ישראל לחמא”ס, שמועות שאנשי החמא”ס הכחישו. לצד זאת, הכחישו אנשי החמא”ס פרסומים לפיהם שיגרו משלחת לפגישה עם נשיא תורכיה ארדואן על רקע האירועים בגבול סוריה. בהודעת החמא”ס, נאמר שמשלחות
של החמא”ס נועדו עם ארדואן לא אחת, אך לא באחרונה.

בחמא”ס ציינו השבוע במצעד צבאי ובנאום של הדובר רעול הפנים “אבו עבידה” גם את יום השנה לקרב בח’אן יונס, לאחר חשיפת הכוח הישראלי המסוערב. האירוע בו נהרג סא”ל מ’ ז”ל, מוצג ע”י החמא”ס כ”ניצחון המזהיר” ומכונה “קרב חוד החרב”, כשהדובר מציין שהאירוע פגע פגיעה אנושה ביכולות המודיעין הישראלי.
הנה תמונות:

ברקע לדברים נציין, שגם ביום שישי האחרון נרשמו עימותים אלימים אם כי ללא הרוגים בגבול הרצועה. מובילי ההפגנות ברצועה ציינו, כי אלה יעמדו בשישי הקרוב בסימן הדרישה להארכת מנד”ט אונר”א לקראת הדיון בנושא בימים הרובים,ולאחר הדחת פייר קרינבול מנכ”ל אונר”א, שהואשם בשחיתות. עם זאת, בשל העימות ברצועה, לא ידוע אם בכלל יתקיימו הפגנות הגדר בשישי הקרוב. במידה וכן הן ינוצלו ל”חגיגת ניצחון” בעקבות הסבב האחרון, כחלק ממלחמת התודעה.

והשבוע נרשמו גם לא מעט תקריות אלימות ברחבי איו”ש, ובכלל זה בכפר קדום שם נרשמות התפרעויות מידי יום שישי, בעיסאויה הסמוכה להר הצופים בירושלים, באזור מפקדת איו”ש בבית אל ובמחנה הפליטים אלערוב, שם נורה ונפצע צעיר מקומי, ומת בהמשך מפצעיו. מדובר בצעיר שככל הנראה לא היה מעורב בפועל בעימותים, ורק נחשד ככזה, מה שעורר ביקורת בינלאומית נרחבת על ישראל.

הנה הסרט של התקרית:

בלהט האירועים ברצועה, כמעט נשכחה היזמה לעריכת בחירות כלליות בעזה ואיו”ש, אם כי נראה שגם ללא אירועים אלו הייתה יוזמה זו מוסרת מן השולחן,לאחר שאנשי הפת”ח החלו להבין שנוכח הפילוג הפנימי בשורותיהם, ומעמדם הציבורי הירוד, מהלך כזה הוא סיכון שאין הם יכולים לקחת. על רקע זה, החלו אנשי הפת”ח ובראשם אבו מאזן להעמיד לחמא”ס שורה של תנאים לקידום היזמה,כמו חתימה על התחייבות לכבד את החלטות אש”ף ומוסדותיו וההסכמים עליהם הוא חתום, וזאת אחרי שאבו מאזן בעצמו הכריז שאין עוד ערך להסכמים עם ישראל,העברת האחריות לביטחון ברצועה לידי הרש”פ ואחרי הכל הכריז אבו מאזן במהלך
עצרת לזכר 15 שנה למות ערפאת בראמאללה, כי הרש”פ לא תבצע בחירות ללא השתתפות רצועת עזה וירושלים.

הנה תמונות מנאום אבו מאזן בראמאללה:

בהקשר זה, בלטה השבוע המתיחות בין החמא”ס לפת”ח, בכך שאנשי החמא”ס מנעו מהזרם המרכזי של הפת”ח לקיים אירוע מרכזי לזכר ערפאת ברצועה, ואיפשרו זאת,רק לאנשי מחנה מחמד דחלאן. אלו אכן קיימו אירוע מרכזי, בו היה הנואם המרכזי חבר המועצה המחוקקת מאג’ד אבו שמאללה. עם זאת, אנשי מחנה אבו מאזן לגלגו על ההשתתפות הדלה יחסית באירוע בציינם שבאירועים שלהם השתתפו מאות אלפים.

הנה תמונות מהאירוע בעזה:

בהקשר זה קיימו אנשי הפת”ח באיו”ש עצרות לזכר ערפאת כמעט בכל עיר מרכזית באיו”ש, אך גם בעצרות אלו לא היתה השתתפות משמעותית. על רקע יום השנה לזכר יאסר ערפאת שבה ועלתה השאלה : “האם הוא נרצח? ומי היה הרוצח? נאר אלקדוה, אחיינו של ערפאת הכריז, כי ערפאת חוסל בידי ישראל באמצעות הרעל “פולוניום”, ומנגד, אנשי מחנות דחלאן ואבו מאזן הטיחו האשמות הדדיות, כשכל אחד מאשים את האחר בהסתרת המידע הנוגע לשאלה “מי רצח את הראיס”?.

ועוד בפת”ח בעזה, צמרת הארגון סערה השבוע לאחר פרסום תמונות של אחמד חלס,מזכיר הפת”ח ברצועה, לצד אסמאעיל הנייה בחתונת הבן והבת של שניים מבכירי הגא”פ. אחד מבכירי הפת”ח באיו”ש תקף את חלס, והאשים אותו בשת”פ עם אנשי החמא”ס בעוד אלה חותרים נגד יו”ר הרש”פ, ומתעללים בפעילי הפת”ח ברצועה

לפני ההסלמה האחרונה סערה הרצועה סביב מותו של הצעיר עבוד כראג’ה, שמת מפצעיו לאחר שהצית את עצמו, במחאה על מצבו. קודם לכן פרסם כראג’ה סרטון ביוטיוב בו האשים את קרובי משפחתו שגזלו ממנו ומאחיו הצעיר את ביתם, לאחר שאביהם נפטר והאם נישאה מחדש ועברה לגור בירדן. כתוצאה מכך נאלצו האחים לגור ברחוב, וניסיונותיהם להשיג עזרה מראשי החמא”ס או הפת”ח נתקלו בדחייה על הסף. לאחר מותו של כראג’ה, נפגשו עם אחיו, ראשי איגוד הקבלנים ברצועה והתחייבו לאמץ אותו, ומנגד, נאלצו קרוביו לצאת בסרטון שלהם בו הכחישו את הטענות כי הם גזלו את רכוש האחים והתעלמו ממצוקתם.

הנה הסרט שפרסם עבוד כראג’ה:

https://youtu.be/G9W-VqHCt4c

ולמי שמעוניין לראות מהו “שיא החוצפה”? בעזה מתעקשים להגדיר זאת מחדש.
איגוד סוחרי הצמיגים ברצועה פתח בצעדי מחאה בדרישה לאפשר הכנסת צמיגים לאזור. אולי נוכח צמצום מלאי הצמיגים להבערה בהפגנות הגדר.

עד כאן להשבוע: שבת שלום.

קרדיט: יעקב סבג. לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש