תגובה למאמרו של האלוף בריק אודות איום הטילים האיראנים על ישראל

נציב קבילות חיילים לשעבר, אלוף (מיל’) יצחק בריק, מתריע במאמר שפרסם באחרונה בבלוג האינטרנטי “ייצור ידע” מפני האיום האיראני על ישראל תוך שימת דגש על איום הטילים.

“על פי מקורות זרים בעלי אמינות גבוהה,” כותב בריק במאמרו, “לחיזבאללה יש כ- 130 אלף טילים בכל הגדלים, יותר מ- 10,000 מתוכם הם רקטות כבדות וטילים ארוכי טווח, בהם כירורגיים ומתבייתים, עם דיוקים של בין מטר אחד ל-30 מטר, בטווחים של בין 350 ק”מ (יאחונט – טיל שיוט) ועד 750 ק”מ (זולפיקאר – מגבול טורקיה-סוריה עד אילת), מהסוגים פאתח-110, פאתח-313, יאחונט, זולפיקאר עם ראשי קרב של בין 300 ק”ג ל-750 ק”ג”.

“לאף אחד בעולם אין היום מענה מבצעי נגד כמות כזו של טילים. מספיקים 1,000 טילים כאלה כדי להפוך את המדינה לאזור אסון; וזה רק חלק קטן מהטילים שיעופו על ישראל מאיראן”, קובע בריק.

בניגוד לדברי קצינים בכירים בשנים האחרונות, בריק רואה באיום הטילים איום קיומי, גם אם מסוג חדש, “מדובר באיום קיומי מסוג חדש. אין צורך בכיבוש מדינת ישראל. די להפוך אותה לאזור אסון, שלא ניתן לחיות בו. מדינת ישראל לא פיתחה בעשר השנים האחרונות שום אמצעי ראוי, היכול לעמוד מול קצב של מעל 1500 טילים, שיפלו ביום על העורף הישראלי”.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית – CC0 Creative Commons – שעוצבה והועלתה על ידי Efraimstochter לאתר Pixabay

לטעמו של בריק, מתחדדת כיום הבנה במשרד הביטחון, גם אם באיחור, כי “כיפת ברזל” לא תוכל לעמוד בקצב הטילים שיפלו על ישראל, ויש לפתח כהמלצת מומחים פתרונות מבוססי לייזר.

“היום נפל האסימון בצה”ל ובמשרד הביטחון על הצורך המידי בתותח לייזר, להתמודד מול האיום הטילי של האויב, שכיפת ברזל לא נותנת לכך מענה; וגם לא טילי החץ, שעלותם גבוהה מאוד ואי אפשר להצטייד בכמות מספקת מהם, אל מול מאות אלפי הטילים העומדים מולנו. זה קורה אחרי שאיבדנו עשר שנים יקרות. הגענו למצב, שמדינת ישראל שבוייה בידיהם של קיצוניים שיעים ואיסלמיסטיים, שיכולים להחליט – בעיתוי המתאים להם – מתי להנחית עלינו מכה קשה מנשוא”, טוען בריק.

את מאמרו חותם בריק בביקורת נוקבת על הדרג הפוליטי, ובכללו יוצאי מערכת הביטחון: “הפוליטיקאים שלנו – כמו נירון קיסר שהמשיך לנגן כשרומי עלתה בלהבות – ממשיכים במלחמות האגו; והאיום החמור על ביטחונם של אזרחי המדינה עובר מעל ראשם. הם משקיעים מליונים בקמפיינים כדי שנבחר בהם; ולאחר בחירתם, כאשר הם יושבים על הכיסאות בכנסת, הם עוסקים בעצמם ולא בעמם, מועלים באמון בוחריהם. אם הם לא יתעשתו, זה יהיה מרשם בטוח להתרסקות!”

קרדיט: פורסם ב-ערוץ 7

להלן הערתו של הפרשן הצבאי של האתר גיא א. :

את התגובה לדבריו של האלוף בריק צריך לחלק לכמה חלקים. נתחיל במצב נתון שבו יש סביב מדינת ישראל כמה מאות אלפי טילים ורקטות מסוגים שונים בידי גורמים שונים בעלי אינטרסים והגיוניות שונים (למרות שהמאחד את כולם הוא מוטיבציה לראות אותנו בים). חלק מההתעצמות היא תהליך ארוך שנים שצה״ל מלווה אותו ומתכונן אליו לעתות מלחמה במגוון כלים (סוריה ואיראן) וחלק אחר הוא מלווה תוך סיכול עתי בסבבים או בסיכולים כשלפעמים הבעיה היא הכמות ולפעמים האיכות.
במקביל צה״ל נמצא בתהליך ארוך שהחל לאחר במלחמת המפרץ למיגון ישראל בכמה רמות, מהרמה האישית (חוק הממ״ד) ועד מעטפות ההגנה ומגוון יכולות היירוט של ישראל. כמו כל התעצמות נדרש כסף והרבה והשמיכה תמיד קצרה. החליטו מי שהחליטו שכיפת ברזל היא הפתרון הנכון (לאותה תקופה) על פני אופציות הלייזר. ייתכן והיום היכולת הזו זולה/אפקטיבית יותר, מאחר והסוגיה לא תמה אז כל הזמן מחפשים את הפתרון טוב ביותר.
״ מספיקים 1,000 טילים כאלה כדי להפוך את המדינה לאזור אסון ״ – ראשית אלף טילים שיפלו במקומות מיושבים צפוף היא לא דבר של מה בכך כשברקע תקיפות קשות של חיל האוויר ומערך האש של צהל, יחד עם מערך ההגנה והמיגון האישי אם ייאכף, יצמצמו מאוד את הנזקים. עדיין אין חולק שתהיה תקופה קשה ויגבה מחיר אבל הוא לא יגיע לאסון לאומי.
האלוף בריק מציין את הטילים האיראנים כאיום. חשוב לציין שכל הטילים הבליסטיים מאיראן הן מטרה נוחה וקלה למיירטים. האיום העיקרי הוא בטילי שיוט להם אין כיום פתרון איכותי (שרביט קסמים אמורה לתת מענה).

כדי לא לחיות במדינה צריך רש”ק גרעיני שלא מאפשר חיים. בכל מקום שיהיה הרס תבוא בניה חדשה. ראיתם תמונות של ברלין או ורשה בסוף מלחמת העולם? חיו שם גם חודש אחרי המלחמה וחיים שם באושר וקידמה גם היום.

הפתרון העיקרי לטילים במלחמה הוא לא התמגנות (שבמלחמה תגן בעיקר על מערכי צבא ותשתיות), אלא התקפה. יש ויכוח ארוך כאן האם נדרשת תקיפה מקדימה או המתנה לצורך אבל עדיין הפתרון הוא בהרבה אש ממוקדת על אתרי שיגור, מחסני טילים ומשגרים. העיקרון שהוביל והצליח ב-2006 שמשגר יורה פעם אחת בלבד הפך היום למכנה משומנת של מודיעין ואש שתפתיע את האויב (וזה בלי קשר למבצע “משקל סגולי “ )

פיתוח תותח לייזר יביא אולי פתרון כשיהיה מבצעי אבל עד אז יימצא אמל”ח חדש שהתותח לא יודע להתמודד אתו ואין לדבר סוף.

״ מדינת ישראל שבויה בידיהם של קיצוניים שיעים ואיסלמיסטים שיכולים להחליט להחליט בעיתוי המתאים להם מתי להנחית עלינו מכה קשה ״ – היינו באירוע כזה מול מצרים וסוריה המון שנים (הם אפילו מימשו פעם אחת את המכה הזו) באותה מידה גם אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מנחיתים מכה מקדימה קשה (גם זה כבר קרה בששת הימים).
אין פתרונות קסם וחיינו כאן תמיד היו ויהיו תחת איום האויב הערבי, תמיד יהיו איומים ואמל”ח ורוחות מלחמה. כבר היינו תחת איום הטילים ממצרים ששיתק כאן המדינה או איום החל״כ הסורי. בינתיים העולם התקדם והאיומים התחלפו.
הסיפא של דבריו היא דמגוגיה. יש תקציב ביטחון והוא מאושר בהתאם לדרישות הצבא. אם חסר תקציב אז צריך לקצץ ממשהו. מה ההמלצה של בריק? נקצץ בחינוך? ברפואה? נגבה מסים חדשים?